שאלה
לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
א) ב"ב קעא רשב"ם ז"ל ת"ר שטר שכתב בו זמנו בשבת או בעשרה בתשרי - כגון במקומות שמונין לחדשי החמה וכתב בשטר בט"ו לירח פלוני כו', לכאורה לשון ירח לא שייך אצל חודשי החמה.
ב) קעב.
נמצא כתוב שטר יב"ש פרוע שטרות שניהם פרועים כו' לכאורה משמע דגם כששניהם באים עם הלוה לב"ד דינא הכי, וצ"ע שהרי יהא צריך לשלם ממ"נ.
ג) רשב"ם קעב: ד"ה אמר רב הונא כו' הול"ל כדלקמן ממך כו'
ועיין שם בהגהות הב"ח שהגיה כדלקמיה וצ"ע כוונתו בזה
החותם בכבוד רב
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
שלו' רב
א.
בפשוטו נראה מצד הלשון הוא נכון אבל כנראה אחר שהורגלו לכתוב לחודשי הלבנה כן אגב זה הורגלו גם מלימות החמה, ובאמת גם הלשון חודש אינו פשוט כ"כ מעיקרו מצד הלשון שהוא שייך לחדשי החמה, ועי' במלבי"ם פ' בא שמות יב מה שהאריך בזה ובענין הנושא כאן דרך בזה דרך אחרת עי"ש.
ב.
כותבין הרשאה הוא סוגיא בפנ"ע, עי' שו"ע חו"מ סי' מט ס"ז בסופו.
ג.
יתכן שהיו לו כתב יד מקוריים יותר וידע שזהו סגנון הרשב"ם האמיתי, עי' עירובין נג ע"א ורש"י שם ד"ה דייקי לישנא שכתב, דדייקי לישנא - לחזר באותו לשון שהיו שומעין מרבן, ועל ידי שהיו שומעין על פי שמועה אחר שמועה היו נותנין בהן סימן זו אחר זו, ומתוך כך שהיו מדקדקים בלשון - יודעין להניח סימנין נאין, ואינן משתכחין מהן עכ"ל.
ואח"כ [לאור המשך התכתבות] ביארתי עוד: ככל הזכור לי לע"ע חדשי החמה אין להם שום משמעות ע"פ התורה, רק תקופות החמה יש להם משמעות, ורק לאחר שהתרגלו בני אדם לקרוא לחדשי חמה חדשי חמה השאילו לזה ג"כ שמות מחדשי הלבנה.
ואם יש לתורה משמעות בחדשי החמה זה רק אחרי שבני האדם החליטו לקרוא לזה כך, ככל דינים הנקבעים ע"פ דרכי ולשונות בני האדם.
***
מק"ט התשובה הוא: 119126 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119126