תחנון

הנה נפילת אפים וקדושא דסדרא ועלינו לשבח נוהג כל היום כדמוכח בשאר מקומות, וכן למנצח לא שמענו שיש לו זמן, ולענין שיר של יום מאחר שנוהג גם בתמיד של בין הערבים יעוי' בר"ה ל ע"ב א"כ מסתבר דבדיעבד אפשר להשלימו עד הערב, רק שלא הטריחו על הציבור לאומרו ב' פעמים, אבל זמנו הוא פ"א בבוקר ופ"א בין הערביים, הלכך עדיין זמנו הוא, וגם בחצי שעה שאחר חצות מסתבר שאפשר לאומרו ממ"נ על דרך מש"כ הגרע"א בשם הצל"ח לענין תנאי בתפילה בחצי שעה הזו וציין לו המשנ"ב, ואף שיש לדון אם התנאי מועיל לכמה אחרונים כמו שהערתי בתשובה אחרת, מ"מ בניד"ד יש להקל על דרך מה שכתבתי בתשובה הסמוכה לענין השלמת פרשת התמיד אחר זמנה עי"ש, וכנ"ל יש לומר אף לענין פיטום הקטורת שיש קטורת גם בין הערביים ואף אם חוזר ואומר במנחה פיטום הקטורת של מנחה ונמצא אומר ב"פ פיטום הקטורת במנחה מ"מ יש לצרף מה שכתבתי לענין פרשת התמיד לענין זה, נמצא דלכאורה בדיעבד יכולים לסיים כל חלק זה של התפילה גם אחר חצות וגם אחר חצי שעה שאחר חצות.

ויש לציין דהמשנ"ב בסי' קכד הזכיר שיש לסיים כל החזהש"ץ עד ס"ז תפילה ומשמע ששאר התחנונים ומזמורים שאחר כך אינו לעיכובא.

קרא פחות

כלל יסודי הוא שא"א לדלג על דברים שנקבעו בסדר התפילה ובפרט תחנון שהוא נזכר בבבלי (מגילה כב) וירושלמי (ברכות) וכבר נוהג מימות התנאים (ב"מ פרק הזהב) אע"פ שאין עושים ממש נפילת אפיים האידנא כמ"ש המשנ"ב מ"מ כבר נקבע בסדר התפילה וא"א לשנות בסדר התפילה.

ואע"פ שיש נידון אם נפילת אפיים הוא חובה או לא ובגמ' משמע שלא נקטו עליהם כחובה גמורה עי"ש ובשם האר"י הובא שהוא חובה ולגבי והוא רחום כ' הפוסקים שמי שאינו אומרו הוא פורץ גדר, מ"מ לשנות מסדר התפילה בציבור ודאי שא"א.

ויש הוראה מהחזו"א לגבי לדלג פסוד"ז בציבור כדי להספיק להתפלל שמונ"ע עם הנץ החמה שאי אפשר בציבור מכיון שמשנה את צורת התפילה בציבור.

וידוע שהרבה פוסקים כ' כנגד המבטלים תחנון בימים שמן הדין א"א לבטל בהם תחנון (עי' בספר דברי תורה ועי' באישי ישראל מה שהביא מפוסקי זמנינו הגריש"א והאג"מ ועוד, ועי' מה שציין הרבה בפסקי תשובות), וכ"ש לבטל מחמת טורח ציבור שבזה אין נידון כלל להתיר לדלג על תחנון.

קרא פחות