ממה שכתבו הפוסקים (בסי' פט ס"ו ובסי' רלה ובסוף סי' תלא) כמה היתרים באופנים שונים דחשיב שומר מעיקר הדין שמע מינה שאינו דין קבוע בכל מקום שא"א ללמוד בלא שומר אלא כל שיש אומדנא ברורה שיפסיק מלימודו קודם שיעבור הזמן חשיב שומר ומותר ללמוד במקום שמועיל שומר, (וכמ"ש הגר"ז שם בביאור דברי המג"א סי' תלא סק"א שאם לומד בבהכנ"ס חשיב שומר וכ' הגר"ז שם ס"ט דבודאי לא ילין בבהכנ"ס, ועי"ש במשנ"ב דמשמע בדבריו שאפי' בלימוד רבים מעיקר הדין יכול לסמוך על זה דרבים מדכרי להדדי), וגילו לנו הפוסקים בזה דכל אומדנא מהני, וכמו בסי' פט שם שנזכר ענין שרגיל לילך לבהכנ"ס או שהעמיד שומר או שרגילין אנשים להתאסף לשם ויזכירוהו, וכן בעוד אופנים בסי' רלה ותלא הנ"ל, וממילא כשלומד עם קטן כל שיש אומדנא ברורה שיפסיק מלימוד הקטן קודם שיעבור הזמן וכבר הוחזק הקטן הרבה פעמים שאינו יכול ללמוד יותר מחצי שעה או שעה ומעולם לא שינה מנהגו לענ"ד פשוט דמעיקר הדין ודאי יש לסמוך על זה דחשיב שומר.
מק"ט התשובה הוא: 122843 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122843