האם עבד עברי מותר בשפחה כנענית כשרבו לא מסר לו

עוד תוכן קשור:

1. חציו עבד וחציו בן חורין האם אומרים בו מה שקנה עבד קנה רבו או לא הנה קיימא לן דאחר תקנה שכופין את רבו לשחררו מי שחציו עבד וחציו בן חורין הוא רק מעוכב גט שחרור וממילא אין בזה שייכות לרבו כלל, יעוי' בסוגיות בפ"ד דגיטין. וכן כ' בשו"ת אדמת קודש ח"ב או"ח סי' י שכתב דבחציו עבד וחציו בן חורין כיון שכופין את רבו לשחררו לא הוי מציאתו לרבו. ויעו' […]...
2. המוציא כסף מחבירו במרמה האם דינו כגנב לשלם כפל ולהמכר בעבד עברי כיון שאינו עושה בגלוי או לא יעוי' בריש פסחים ב ע"ב הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב מכלל דאור יממא הוא עי"ש וברש"י ומבואר דגנב עושה שלא בפני בעה"ב כלל, וכן מוכח בב"ק סג ע"ב מדאצטריך קרא לחייב כפל בטוען טענת גנב ש"מ שאין דינו כגנב, ועוד מדטוען טענת אבד אינו חייב כפל אע"פ שמרמה ש"מ שאין דין המוציא כסף במרמה כדין […]...
3. האם גזלן שאין לו לשלם נמכר לעבד עברי או רק גנב מסתבר שרק גנב דהרי דין מכירה נאמרה לגבי דיני גניבה בקרא, וכן הובא בשיעורי הגרש"ר (המצויין להלן וכן בחי' רש"ר ב"מ סי' לח) בשם מרן הגרי"ז, וכ"כ בברכת שמואל ובחידושי הרי"ם עה"ת פ' משפטים ובכמה שיעורי ראשי ישיבות וכ"כ בפירוש אחד קדמון עה"ת רבינו מיוחס (ובתורה שלמה הביא בסתמא בשם מדרש על סמך שר' מיוחס […]...
4. בטעם שינויי התארים בתורה על אליעזר עבד אברהם {עש"ק פר' חיי שרה תשע"ו עיה"ק ירושלם תובב"א} משה"ק על שינויי הלשון בפ' אליעזר עבד אברהם, שפעם נקרא עבד ופעם נקרא האיש. ומתחילה נקרא עבד אברהם, עד שבאתה רבקה וקראתו אדוני, ומשם ואילך נקרא איש עד שאמר לבתואל עבד אברהם אנכי, ועדיין בעיני רבקה נקרא איש, דכתיב התלכי עם האיש, ותלכנה אחרי האיש. ויל"ב מ"ט […]...
5. האם מותר לקרוא בשבת ויו"ט בכרטיס שנה טובה | האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים בשבת ויו"ט | סדר קדימת אכילת סימני ראש השנה | המתארח אצל חבירו היכן ידליק את הנרות בבית המארח שאוכל שם או בבית שישן שם | בהנ"ל, האם עדיף להדליק בבית שאוכל שם בתחילת יו"ט, או בבית שישן שם אח"כ מאוחר יותר בס"ד שלו' רב לכבוד ידידי ורעי החשוב הג"ר עקיבא משה סילבר שליט"א, א. האם מותר לעיין בכרטיס הברכה "שנה טובה" שמביאים מכרים הבאים להתארח אצל מארחים? ב. האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים ביו"ט ושבת? ג. מה הוא "סדר אכילת סמני רה"ש", לפני או אחרי קידוש ומהי סדר קדימות הברכות? ד. היכן עדיף להדליק […]...
6. אב שמינה מוהל למול את בנו האם מותר לאכול קודם המילה וכן בחנוכה אשה או בחור בן ספרד שאינם מדליקים נרות בעצמם האם מותר להם לאכול כן. מקורות: יעוי' מ"ב סי' תע סוף סק"ו....
7. בן ספרד הנוהג כדעת המחבר האם מותר לו לאכול בשבת תבשיל שחימם בן אשכנז באופן שהיה מותר רק לדעת הרמ"א התבשיל מותר גם לנוהג כדעת המחבר. מקורות: אמנם המחבר החמיר לכתחילה לחשוש למחמירים, ואמנם חימום הוא סיבה לאסור התבשיל [עי' רנז א וע"ע רנג א] אולם הכלל הוא שלענין מעשה שבת נוקטים להקל [עי' סי' שיח], ומכיון שיש כאן מחלוקת ראשונים המחבר מודה שלענין מעשה שבת מקילים, והרחבתי בזה עוד בעם סגולה חלק א' סי' […]...
8. יצא כעת מאוורר חדש שיש לו פס מתכת מלמעלה שנטען אוטומטית מקרני השמש והשאלה אם בשבת מותר להשתמש בזה אם היה נטען כבר לפני שבת.

   ואם מותר להזיזו בשבת ממקום למקום מקופי' נראה דלא שייך בשום אופן להתיר דבר כזה בשבת, מאחר והחזו"א סובר שחשמל הוא איסור גם מצד בונה, ויש כאן פלוגתא בדאורייתא והחזו"א מחמיר ורב גובריה, וגם לענין איסור טלטול לא נראה לחלק דחכמים תקנו דומי' דשל תורה, וכ"ש דהוא מלאכתו לאיסור דבפועל אין היתר שימוש בזה, ובמאמר המוסגר יש לציין דאיסור דרבנן בשבת […]...

9. חולה מעיים המכבס בגדים פנימיים בתשעת הימים האם מותר לו לכבס בגדים נוספים והאם עדיף לרכז את הכביסות יחד ומה הדין כשיכול לכבס לפני שבוע שחל בו האם צריך להקפיד בזה להוסיף בגדי אחרים אסור, אבל בגדי החולה עצמו יש שהתירו לכבס הרבה יחד במכונת כביסה בזמנינו שהוא מעשה אחד לכולם (שערי נחמה עמ' מד בשם הגריש"א, אשרי האיש סנ"ז, חנוך לנער פכ"א הערה ב, וכ"כ לגבי חוה"מ בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' נ סק"ב), ויש שהוסיפו על זה שאדרבה הוא עדיף מכיון שבזה עוסקים פחות […]...
10. מנהג סוחרים שאינם מתפשרים במחיר עם הלקוח הראשון שלהם מהשבוע משום סימן טוב האם הוא מותר או שיש בזה משום ניחוש ומה דין מי שמכוון את הנישואין ליום שיש סימן טוב או מי שמכוון דרכו לפי שירות תחזית מזג האויר האם יש בו משום מעונן הנה כמו שנתבאר בסנהדרין סה שיש איסור לומר על תחילת שבת וכו'. ובכל זאת המקור למנהג זה כנראה נשתרבב ע"פ הגמ' בקידושין ר"פ האומר דארעא קמייתא לא מסמנא מילתא למכור, וגם ע"פ מש"כ בגמ' בחולין צה ע"ב בית תינוק ואשה אע"פ שאין נחש יש סימן, ויש כמה פירושים בדברי הגמ' בראשונים, ורש"י מפרש דהיינו עיסקה […]...