אבן שהביא מהרחוב לשימוש בבית האם היא מוקצה

עוד תוכן קשור:

1. כהמשך לשאלה על ייחוד אבנים לשימוש בשבת, האם יש צורך לייחד את האבנים לעולם או שדי במה שמייחד אותם לשימוש לשבת אחת אין הייחוד מועיל להוציא האבנים מידי מוקצה, אלא אם כן מייחד אותם לשימוש נצחי לעולם, והוא הדין אם בפועל הוא רגיל להשתמש באותם האבנים בימי החול נחשב כייחוד, על אף שלא עשה ייחוד בפירוש ג”כ נחשב כייחוד, ומכל מקום אם הייחוד שלצרכו הוא ייחד את האבן הוא שימוש שרגילים להשתמש לצרכו באבן, בזה במקום הצורך […]...
2. לענין התשובה דלעיל על גרעין אבוקדו שהוא מוקצה, מה הדין אם ייחד אותו לפני שבת לשימוש זה האם נפקע ממנו המוקצה אינו מועיל מכיון שלא ייחדו לעולם, דבאבנים בעי’ ייחוד לעולם (או”ח שח כב) וגם להמקילים שם (מ”ב סקצ”ז) הוא דוקא בדבר שדרכו להשתמש בהן ולא בדבר כזה. ומ”מ אם מע”ש הניחו בתוך המים יתכן שנחשב כמעשה, דמעשה מועיל באבנים גם אם לא ייחדו לעולם, אולם לענין כיסוי חבית כ’ החזו”א (או”ח מב ט) שאינו נחשב […]...
3. שכונה שגדורה במחיצות גמורות האם שייך שיהיה בעיה לטלטל כאשר אינו מכניס מהרחוב לבית ולהיפך לא אבוא לפסוק הלכה בנושא נדוש זה, רק אבוא בקצרה לשאלה שביקש השואל להתמקד בה האם שייך שיהיה בזה בעיה, והתשובה שגם באופן כזה יש כמה חששות אפשריים ונזכיר חלק מהם. א’ קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אם המחיצות לא נעשו כתנאי הוקף לדירה ובפרט אם יש חללי בניה וכדומה או כל חלל […]...
4. האם מותר לקרוא בשבת ויו”ט בכרטיס שנה טובה | האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים בשבת ויו”ט | סדר קדימת אכילת סימני ראש השנה | המתארח אצל חבירו היכן ידליק את הנרות בבית המארח שאוכל שם או בבית שישן שם | בהנ”ל, האם עדיף להדליק בבית שאוכל שם בתחילת יו”ט, או בבית שישן שם אח”כ מאוחר יותר בס”ד שלו’ רב לכבוד ידידי ורעי החשוב הג”ר עקיבא משה סילבר שליט”א, א. האם מותר לעיין בכרטיס הברכה “שנה טובה” שמביאים מכרים הבאים להתארח אצל מארחים? ב. האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים ביו”ט ושבת? ג. מה הוא “סדר אכילת סמני רה”ש”, לפני או אחרי קידוש ומהי סדר קדימות הברכות? ד. היכן עדיף להדליק […]...
5. מצה שמקפידים עליה מאוד שלא לטלטלה שלא תישבר האם היא מוקצה מחמת חסרון כיס יעוי’ בתשובה אחרת [ד”ה סוכריה שמיוצרת בצורת משרוקית שניתן לשמש בה כמשרוקית האם הוא מוקצה בשבת] דיש משמעות במשנ”ב ריש סי’ שי סק”ב בשם הב”י והגר”א דלא שייך באוכלין אפי’ מוקצה מחמת חסרון כיס ומוקצה מחמת גופו (בדבר שאינו ראוי לכלי) עי”ש, ועי’ בתשובה הנ”ל מה שהרחבתי בדין זה. אולם כתב הפמ”ג או”ח סי’ תמד […]...
6. הכונה שיש לכוון בסוכה שישיבתה היא זכר ליציאת מצרים ולענני הכבוד האם הוא רק באכילה או בכל שהייה בסוכה והאם היא מעכבת בדיעבד ראוי לכוון בכל ישיבה בסוכה, והכונה זכר ליציאת מצרים להלכה אינה מעכבת בדיעבד (דלא כהמחמירים בזה) אם כיון לכל הפחות למצוות ישיבה בסוכה, ואם בא לשבת בסוכה ואכל כזית בסתמא חשיב כוונה עכ”פ בדיעבד, ויש דעות בפוסקים שלענין אכילה אין הכונה מעכבת כלל בדיעבד, וראוי לחשוש להחמירים בזה במקרה כזה לחזור ולאכול כזית כיון שהוא […]...
7. משחק חדש יקר שאדם קונה לבית לשימוש ילדיו ואינו מתכוון להשתמש בו האם מברך עליו הטוב והמטיב לבני אשכנז במקרה שיש לבעה”ב שמחה מהמשחק נראה שאפשר לברך, ולבני ספרד הנוהגים כהכה”ח הפשטות היא שלא מברכים. מקוורת: במשנ”ב סי’ רכג סקי”ט כתב דמי שקנה כלים לו וכלים לבני ביתו מברך הטוב והמטיב על כלים של בני ביתו, כיון שטוב הוא גם לו שזכה שבני ביתו יהיו לבושים במלבושי כבוד, ובלבד שקנה לאשתו וזרעו. […]...
8. בקידוש לבנה כשאומרים כאבן ידמו בהיפוך התיבות האם יש לשנות את ניקוד אבן לשני סגול מחמת שכבר אינו בסוף משפט כמו במקרא אין לשנות הניקוד. מקורות: בסדורים המצויים כסידור אוצה”ת, סידור בית תפילה, חדשים גם ישנים, מאז הסידורים הישנים עד סידורים שלנו כמו סידור אישי ישראל ואף כל הסידורים המאוחרים ממש הנפוצים כמו עליות אליהו ווילנא ועוז והדר וכו’ כולם לא שינו הניקוד (מלבד המשנה הידוע הגר”ז הענא כמו שיתבאר לקמן וכן מצאתי נ”א כזה בסוגריים בסידור […]...
9. האם יש איסור נישוק אבן משכית אין איסור בעצם נשיקת אבנים, אבל אם עושה קידה ע”ג אבן צריך להזהר שלא יגע הראש באבן שבקרקע, ובאופן שמנשק אבן גבוהה מן הקרקע שאין צריך לקוד גופו לזה (כלומר לעשות קידה בגופו) לא יימצא איסור זה. מקורות: אע”ג שיש איסור השתחוואה ע”ג אבן אבל אין אין איסור נישוק אבן כמבואר בשלהי כתובות קיב ע”א […]...