א) הנה כשמחוברים במסמרים ואין הגשמים יורדין בתוכה יש בזה ריעותא רבתי דלכמה ראשונים היא פסולה (עי’ מה שהרחבתי בתשו’ ד”ה סוכה שבנויה באופן שהוסיף סכך על גבי סככה של פרגולה מסוככת האם יש ענין להשתמש בה בסוכות במקרה שהאיש לא יעשה סוכה אחרת), ומ”מ הכרעת המשנ”ב סי’ תרלא סק”ו דבשעה”ד כשאין לו סוכה אחרת יכול לברך, והכה”ח מחמיר שלא לברך.
ב) אבל גם להפוסלים בהנ”ל כשהגשמים יורדין לתוכה עם המסמרים דבזה אין חשש מצד שאין הגשמים יורדים עדיין יש נידון במה שמחוברים זה לזה ע”י מסמרים.
ויש שלמדו מתשו’ הרשב”א סי’ ריג דיש פוסלין בזה (כן למד הגריש”א בקובץ תשו’ ח”א סי’ סג, ואף שעדיין אולי הי’ מקום לטעון דמ”מ החיבור לדפנות הסוכה הוא במסמרים ולא החיבור של הנסרים זה לזה [ועי’ היטב ברשב”א שם דאולי בדברי השואל יש מקום לפרש שגדול אחד מיירי שמחוברין לדפנות אבל בטעם הנזכר במסקנת הרשב”א מבואר דהצד לפסול מחמת שמצטרפין לד’], מ”מ עכ”פ הגריש”א לא סבר כן, ולענין אם חיבור פוסל עי’ בקיצור להלן ובהרחבה בתשו’ אחרת שציינתי להלן, ומ”מ אציין דהרשב”א שם מיירי מצד שיעורא דד’ ויש בזה אולי מעט חידוש לומר דעצם חיבור נסר לנסר במסמר בלא שיעורא הופכו לקבע לפסול, וקצת צריך ביאור דתליא בד’ טפחים צ”ב דד’ טפחים הוא גזירת תקרה ולא מצד קבע, אבל י”ל דהיינו הך דגזירת תקרה משום דאתי לסכך בקבע כגון בבית, ועי’ עוד במשנה אחרונה סי’ תרלג הרחבת הדעות בזה בדעת הראשונים אם מסמרים לחוד כשאין הגשמים יורדין לתוכה פסול, דאין דברי הגריש”א הנ”ל מוסכמין לכו”ע.
ויש להדגיש שיש כאן ב’ נקודות לדיון, הא’ עצם החיבור במסמרים אם הוא דרך קבע והב’ מצד הצטרפות ב’ נסרים לד’ טפחים, ומה דעכ”פ מבואר בתשובת הרשב”א לדברי השואל שנתן טעם ומקום למנהג שנקט [לפי ביאורו של הרשב”א במנהג] דיש להחשיב חיבור של הנסרים זל”ז לד’ טפחים כדי לפוסלן משום גזירת תקרה).
ג) ועוד לענין נסרים המחוברים יחד אם חשיב חיבור על ידי זה, יעוי’ בתשובה אחרת שנחלקו בזה האחרונים [ד”ה חומרת הגרי”ש אלישיב שלא להשתמש בסכך של עצי דיקט התפורים יחד האם הוא גם בסכך המכונה רפיא], ופשטות הדין ממה שמחצלת שכשרה לסכך בחלק מהאופנים א”כ יש להכשיר באופן כזה, ועי’ מה שכתבתי בזה שם, אבל מאידך גיסא ברשב”א שם הצדיק מנהג שנקט לפסול באופן כזה [לפי איך שביאר הרשב”א מנהג זה], וכן אי’ בחלק מהאחרונים.
וגם אם נחלק בין מחצלת לבין נסרים מחוברים כהחילוקים שכ’ האחרונים, מ”מ בענייננו יש בזה חומרא יותר ממחצלת גרידא מכיון ששם יש שהקילו מטעם שאפשר לגלול המחצלת ולא חשיב כנסר אחד, וכאן לא שייכת סברא זו, וגם יש שהקילו במחצלת מכיון שהוא עץ רך מאוד ואינו בכלל נסר [וסברא זו צ”ב דהרי בכה”ג בנסר שלם ד’ על ד’ למה לא נחמיר], וגם סברא זו לא שייכת כאן.
ולכן חיבור זה לרוב האחרונים [כמבואר הדעות בתשו’ הנ”ל, אחר מה שנתבאר כאן] חשיב חיבור ופסול משום גזירת תקרה כיון שאחר החיבור יש בזה רוחב ד’ טפחים בכל אחד מהם וכפשטות המבואר בדברי הרשב”א.
ד) וכמו”כ יש בזה עוד נידון מצד שיש אומרים דבזמן שמסככים בנסרים פחות מד’ אזי יש גזירת תקרה גם בנסרים פחות מד’ [משנ”ב סי’ תרכט סקמ”ט ומשמע משם דחומרא זו נוהגת גם בדברים שאין דרך לסכך בהם חדר משום שחשש גם להטעם הראשון שמא יסכך בדבר שלא ירדו הגשמים וגם בשעה”צ שם דן לגבי קש מצד שהוא מפורש בתורה להיתר ולא נחית למה שאין דרך לכאו’ לסכך בו חדר, וצל”ע, אולם עי’ בתשו’ אחרת שאציין להלן (התשו’ לענין סכך רפיא) מה שציינתי לדברי אחרוני זמנינו דחומרא זו רק בנסרים שנהגו לסכך בהם, מה שאפשר שנוגע פחות בזמנינו מבזמן הראשונים, וזמנינו אפשר יותר קרוב לזמן המשנה דלדעה זו לא היו רגילי לסכך בנסרים פחות מד’, ולכאו’ כן מוכח ממה דגם האידנא מסככין במחצלת דמחצלת גם להדעות שאינו חיבור מ”מ לרוב הדעות יש בו לכה”פ דין נסר פחות מד’, ואולי יש לדחות דבמין נסר שאין שייך כ”כ לחברו מפני הגשמים או דעכ”פ אין מצוי כלל שיחברו אדם להגן מפני הגשמים בכל כה”ג לא חיישי’ גם לאידך טעם דהמשנ”ב דמי שיחברו בטלה דעתו וממילא עדיין אין ראיה לסתם נסר שאין דרך לסכך בו בתים].
ה) ויש להוסיף עוד דאם הקרשים היו מסככים על החדר כל השנה ולא יעשה בזה שום מעשה בלאו הכי פסול, וכל הנידון בזה רק אם יעשה מעשה בקרשים אלו באופן המועיל, ועי’ בסי’ תרכט הכשרת תקרת בית לסוכה כיצד נעשית (ולענין גג של מרפסת אם חשיב ביתו של כל השנה עי’ מה שציינתי בתשו’ הנ”ל לגבי פרגולה).
ו) ויש להוסיף עוד דאם מיירי במין קרשים המחוברים זה לזה באופן שכך הדרך להשתמש בהם בזמנינו לתקרות בתי וחדרי מגורים בלאו הכי יש לפסול בזה (אף אם מעולם לא שימשו קרשים אלו לסכך ומעולם לא היה גג לחדר זה) מכיון שמחצלת במקום שמשמשת לתקרה יש בה גזירת תקרה כמש”כ הרמ”א סי’ תרכט ס”ו בשם הכלבו.
ומ”מ יש להתיישב בדבר דשמא מחצלת במקומות אלו שמסככין בתים במחצלאות הוא מין צורה של עץ שמיוחדת לסיכוך בתים.
וצל”ע עד כמה אומרים שניכר בצורה מסויימת שהיא מיוחדת לסיכוך בתים, דשמא בנסר גרידא במקומות שנוהגים לסכך בתים או קורות בנסרים אפי’ פחות מד’ לא אמרי’ הכי דאין לדבר סוף [לאלו שאין סוברין כהמחמירים הנ”ל לעיל באות ד’] וצל”ע [וגם צל”ע אם הך דברי הכלבו אתיין לשי’ המחמירים הנ”ל].
ז) כמו”כ יש לדון מצד מעמיד בדבר המקבל טומאה אלא דבדיעבד בשעה”ד כשאין לו סוכה אחרת אינו פוסל לדידן, ואכה”מ לזה.
ח) ולענין אם סגי לכסותו בסכך כשר, אשיב בל”נ בתשובה אחרת [ד”ה
דפנות סוכה שמונחים עליהם שלבי עץ שאינם כשרים לסיכוך האם מועיל לכסותם בסכך כשר, כעת בכת”י].
מק"ט התשובה הוא: 136080 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136080
התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.