שאלה
לכבוד מו״ר הרב עקיבא שליט״א שלו״ב
א) פרק י״ח-כ״א ומזרעך לא תתן למלך כו׳, יש להעיר מדוע קרא הנ״ל כתוב באמצע פרשת עריות.
ב) י״ח-כ״ח ולא תקיא הארץ אתכם כו׳, פירש״י משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס כו׳ מקיאו.
כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה כו׳, וקשה דלכאורה הול״ל כן לעיל (י״ח-כ״ה) עה״פ ותקא הארץ את יושביה וצ״ע.
ועיינתי בתורת כהנים (מקורו של רש״י) וראיתי שכתב משל זה בפרשת קדושים (פרק יב) וצ״ע מדוע לא כתב כן בפרשת אחרי מות וצ״ע בכל זה.
החוחם בכבוד רב
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
א) פרק י״ח-כ״א ומזרעך לא תתן למלך כו׳, יש להעיר מדוע קרא הנ״ל כתוב באמצע פרשת עריות
עיין בספורנו שכתב וז”ל, ומפני שדבר על העריות להכשיר הזרע שיהיה ראוי לחול עליו שמו הגדול דבר על המולך שהיו עובדיו חושבים להכשיר בעבודתו את שאר הזרע אל ההצלחות ואמר כי בעבודתו יהיה חלול ה’ וגורם לסלוק שכינתו מעל שאר הזרע ע”כ.
ב) י״ח-כ״ח ולא תקיא הארץ אתכם כו׳, פירש״י משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס כו׳ מקיאו.
כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה כו׳, וקשה דלכאורה הול״ל כן לעיל (י״ח-כ״ה) עה״פ ותקא הארץ את יושביה וצ״ע.
תשובה: הלשון ותקיא משמע שאירע פעם אחת שהקיאה הארץ את יושביה, אבל הלשון ולא תקיא הארץ משמע שהיא אינה יכולה שלא להקיא אם יהיו בה הרשעים.
ועיינתי בתורת כהנים (מקורו של רש״י) וראיתי שכתב משל זה בפרשת קדושים (פרק יב) וצ״ע מדוע לא כתב כן בפרשת אחרי מות וצ״ע בכל זה.
לא הבנתי.
עיין בתו”כ פ’ אחרי מות [פרשתא ח פרק יג הל’ טז בסופו] ותקיא הארץ את יושביה כאדם שמקיא את מזונו.
ובקרבן אהרן שם כתב, כאדם שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במיעיו אלא מקיא אותו, ובזה הוא מקיא גם מה שהוא מזונו ראוי ונאות אליו.
ואולי שאלתו למה רק בפ’ קדושים נקטו לבן מלכים, ואיני יודע התשובה לזה.
בכבוד רב וכט”ס
ושוב כתב אלי הנ”ל: וחכ״א שליט״א ציין לספר באורים כבדו ה׳ (מהר״ם מקראקא) שהעיר כן ונהניתי.
***
מק"ט התשובה הוא: 119199 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119199