קי”ל בשו”ע או”ח סי’ תקפב ס”ב דמי שאמר המלך הקדוש בעשי”ת לאחר שכבר אמר האל הקדוש אם אמר תוך כדי דיבור תיקן את החתימה ואינו חוזר, ומבואר דלאחר כדי דיבור לא תיקן וחוזר.
וצ”ע דקי”ל בסי’ קיד ובעוד דוכתי (ובמקו”א הארכתי שהוא משום ספק ברכות) דכל אזכרה ששייכת לברכה אם הזכירה אחר החתימה קודם שהתחיל ברכה אחרת חשיב שהזכיר בתוך הברכה ולא נזכר שם בשו”ע גדר של תוכ”ד, וכאן גבי המלך הקדוש הובא במשנ”ב סי’ תקפב שם דאם התחיל ברכה אחרת ג”כ מגרע גרע אבל גם בלא התחיל ברכה אחרת אם עבר תוכ”ד הפסיד הברכה ואינו יכול להזכיר המלך הקדוש.
ואע”ג דמי שאמר אזכרה שאינה נכונה קלקל הברכה וכאן שאמר האל הקדוש חשיב שאמר אזכרה שאינה נכונה, מ”מ אינו מוסכם לכו”ע עי’ במשנ”ב ס”ס קח.
ועוד דלדעת הדה”ח שהביא המשנ”ב שם לא מקרי שאמר אזכרה שאינה נכונה שהרי לא אמר דבר שאינו נכון, דהדה”ח כתב דגם המחמירים מחמירים רק כשאמר דבר שמשתמע ממנו דבר שאינו נכון.
והנה בהקדם היישוב לזה ראשית כל יש לציין דבגוף הענין יתכן לומר בזה דבאמת האל הקדוש לא מקרי אזכרה שאינה נכונה דהרי עכ”פ לדידן שאמר מלך אוהב צדקה ומשפט יצא א”כ גם באמר האל המלך הקדוש ג”כ יצא ובהאל הקדוש רק חיסר אמירת חובה של המלך הקדוש [כך יתכן לומר אבל אינו מוכרח די”ל דמ”מ ההגדרה ששינה מהנוסח וזה אינו לכתחילה דגם לדידן לכתחילה י”ל המלך המשפט ועי’ עוד בבה”ל ס”ס קכז ודוק].
אלא הביאור בזה נראה דאחר שחתם חתימה אחת אינו יכול לתקן החתימה והענין הוא דאמנם שייך אחר שסיים הברכה שיאמר אזכרה ויתייחס לתוכן הברכה שנחשב שכלל את אזכרה זו בתוך תוכן הברכה, אבל לא יתייחס לחתימה, דאחר שכבר אמר את החתימה שלא כתיקנה ועבר תוך כדי דיבור לא יצא, ומה שאמר המלך הקדוש לא חשיב אלא כאמר בתוך הברכה והרי זה כמי שאומר וקדושים בכל יום יהללוך סלה המלך הקדוש ברוך אתה ה’ האל הקדוש, ובכה”ג הא לא יצא ידי חובה בעשי”ת.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 102
מק"ט התשובה הוא: 136079 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136079
