דעת הט”ז באו”ח סי’ רכז סק”ב שבדיעבד אם כבר עבר תוך כדי דיבור אחר הברכה יכול עדיין לברך, אבל למעשה המשנ”ב שם סקי”ב הכריע דלא כהט”ז, וציין בשעה”צ שם דעת כמה אחרונים שכתבו דלא כהט”ז [החמד משה סק”א, נהר שלום סק”ד, חי”א כלל סג ס”ט, וגם הפמ”ג מפקפק עליו, ויש להוסיף שכ”ד גם המחה”ש (מספק) והמאמ”ר, ובמאמר המוסגר יש להוסיף דיעוי’ שם בנהר שלום אם הוא מתורת ספק או ודאי עי”ש], וסיים שאף שהמגן גיבורים מצדד כהט”ז ספק ברכות להקל.
והנה לומר שיש כאן ברכה לבטלה א”א לומר מאחר שדעת הט”ז והמגן גיבורים שיכול לברך, [ובא”ר סק”ו כתב משמעות הפוסקים כהסוברים שאין מברך כלל ומ”מ דנראין דברי הט”ז קצת, והגר”ז בברכת הנהנין פי”ז הי”ז כתב לברך בלא שם ומלכות לחשוש לדעת המחייבים בברכה].
אולם יש לדון לדעת רוב הפוסקים והמשנ”ב [שהוא גם פשטות דעת השו”ע שם סעי’ ה’ בשם כמה ראשונים בשם הירושלמי וכ”כ הפמ”ג שכן משמע דעת הר”ן בפסחים ד ע”א ד”ה ומיהו בירושלמי, וכן במחה”ש ובחמד משה סק”א הזכירו לשון הר”ן (יובא בסמוך), וכן במאמ”ר כ’ דבר”ן מוכח דלא כהט”ז, ועי’ מש”כ בזה במגן גיבורים, ויש להוסיף דלפי מש”כ בירושלמי ואם לאו לא יצא משמע דאין בזה שום רווח אם יוצא לאחר כדי דיבור] האם תוך כדי דיבור הוא גם במקרה שעבר ובירך שיש בזה ברכה לבטלה או לא.
ובפשוטו אם אמרי’ ליה שלא לברך ומשמע שהוא אע”ג שיפסיד הברכה א”כ אם יברך הוא ברכה לבטלה.
וכן משמע בלשון הר”ן שם שאחר שהביא דין השו”ע הנ”ל מהירושלמי כתב “נראה מזה שאין ברכת השבח אלא בתוך כדי דבור של ראיה ושמיעה” (ושוב דחה לחלק בין ברכות אלו לברכות השבח אחרים שהם על סידורו של עולם, ר”ל שהם דברים קבועים, אבל עכ”פ בברכות השבח אלו נשאר גם למסקנתו שהוא כך) והפמ”ג דייק מזה שדעתו משמע דלא כהט”ז, וביאור הדבר הוא שכוונת הר”ן שלא שייך ברכות השבח ביותר מכדי דיבור ואם לא שייך נמצא דגם בדיעבד הוא ברכה לבטלה.
ויש להוסיף עוד דבב”י ס”ס רו הביא בשם השבלי הלקט שהמברך על דבריו ולא עלתה בידו לאכלו עד אחר כדי דיבור צריך לחזור ולברך והביא ראיה מכאן ואינו מוסכם לדמות ברכת הנהנין לברכות השבח [וגם בל’ הר”ן הנ”ל נזכר ברכות השבח], ועי’ בנהר שלום הנ”ל, אבל עכ”פ חזי’ דאם מדמינן ברכות השבח לברכות הנהנין נמצא דכשם שבברכות הנהנין אפי’ בדיעבד לא עלתה לא ברכתו א”כ גם כאן אם בירך לאחר כדי דיבור ברכתו לבטלה.
היוצא מזה דלפי הדעות שאינו יכול לברך הוא ברכה לבטלה ומ”מ יש מעט מהפוסקים שהתירו לברך גם לאחר כדי דיבור אם עבר ולא בירך.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 113
מק"ט התשובה הוא: 147458 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/147458
