שבוע 102

במשנ”ב כתב דאין לומר בעשי”ת לחיים בפת”ח תחת הלמ”ד משום דמשתמע לא חיים אבל ב’לחיים’ של השכיבנו של שאר ימות השנה א”צ להקפיד דרק בעשי”ת צריך לדקדק בזה, ויל”ע דלעיל סי’ קיט סק”ב הביא המשנ”ב בשם הפר”ח מהזוהר דבתפילה צריך ...

או”ח סי’ תקצ ס”ב תרועה זו האמורה בתורה נסתפק לנו וכו’, ומקור הספק בגמ’ ר”ה לד ע”א דב’ דעות הם המשנה והברייתא ודעה ג’ הוסיף ר’ אבהו ספק שלישי, ויל”ב דהא מתני’ וברייתא מבואר בכמה דוכתי דהלכה כמתני’ דאם רבי ...

בפסוקי מלכויות זכרונות ושופרות שנזכרו ב’ פעמים המלכות או הזכרון או השופר בפסוק אחד, האם יכול לחלקן ומה דין כשאומרם ברצף. וממנהגינו אין ראיה דמחשבי’ כחדא דהא מותר להוסיף כמ”ש בסי’ תקצא ס”ד. אבל בר”ה לב ע”ב אליבא דהלכתא משמע דחשיב כב’ ...

או”ח סי’ תר ס”ב בקידוש ליל שני מניח פרי חדש, והרמ”א הוסיף בגד חדש, ובתשובה אחרת כתבתי טעם למה לא הזכיר המחבר בגד חדש, ויתכן לומר טעם נוסף בזה דלכתחילה בעי’ שכל הברכות יהיו במידי דסעודה, כדאמרי’ בפסחים קב ע”ב ...

על דבר שאלתו למה אומרים אבינו מלכנו קודם נפיל”א דהרי אסור להפסיק בין שמונ”ע לנפיל”א כמ”ש בסי’ קלא, תשובה הנ”ל מיירי בהפסק בדברי הרשות אבל הפסק בתחנונים לא חשיב הפסק, כדאמרי’ רגיל לומר אחר תפילתו תחנונים וכו’, וכן צלותא דאמוראי ...

או”ח סי’ ח סט”ו והוא שנפלה כולה אבל אם לא נפלה כולה אף על פי שנפלה רובה, אינו צריך לברך, יעוי’ בט”ז מה שהקשה דבתפילין אין הדין כן, והמאמ”ר מצדד דגם בתפילין כ”ה, ולולי דמסתפינא אולי המחבר לשיטתו דס”ל לעיל ...

או”ח סי’ ד סט”ו ישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהם ג”פ, ובהג”ה שם ויטלם בלא ברכה ע”כ, וצע”ק דיש אולי קצת משמעות דמחמת הספק של השו”ע אין מברכין על הנטילה, וא”כ לו היה ברירא לן שיש רוח ...

או”ח ריש סי’ א בהג”ה, ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו וגו’ גם בהצנע לכת וגו’ ידע לפני מי הוא שוכב, צ”ב דמש”כ ידע לפני מי הוא שוכב שייך לדבריו הקודמים שישים האדם אל לבו שהמלך וכו’, ולמה הפסיק ...

הנה לגבי נפילת אפים דעת המשנ”ב סי’ קלא סקי”ז דיש נפל”א בבין השמשות, ומנהג הרבה מקומות עכשיו שאין אומרים בבין השמשות משום סכנה וכן הורו פוסקי זמנינו  וכ”ה בבא”ח כי תשא סי”ד. אבל בלילה מבואר בשו”ע שם ס”ג שאין נופלים והטעם ...

מעשה בש”ץ שאמר קדיש תתקבל משום שגמרו התפילה בלילה ולא רצה לומר אבינו מלכנו בלילה [ע”ע בענין זה בתשו’ ד”ה ציבור שסיימו מנחה אחר שקיעת החמה האם אומרים אבינו מלכנו בלילה], ושוב היו מהציבור שמנהגם היה לומר אבינו מלכנו גם ...

מסברא היה נראה דמועיל לשמחת סיום כיון שסיים דבר שלם ויש בזה שמחה של מצוה, ועכ”פ כשהספר נכתב על ידי חכם מובהק או שידוע שכל הספר דברי אמת דהרי גם הגמ’ נכתבה על ידי חכמים, ומנא לן שנאמר בניד”ד גבול ...

ברמב”ם בהל’ רוצח ושמירת הנפש פי”א הי”א משמע שאם עומד על יד היין אין בו משום גילוי, שכתב ואפילו היה בצדן אדם ישן אין אימת ישן על הזוחלין (והוא ע”פ הגמ’ בע”ז כח ע”א), ומשמע דלולי שהיה ישן מה שאינו ...

בשו”ע יו”ד סי’ קצט ס”ו איתא דבאופן כזה תחפוף מבעוד יום. והנה בסתם טבילה בחול דינא דהוא דחיישי’ גם לדעת רש”י (נדה סח ע”א ד”ה ותמה) שהחפיפה היא ביום וגם לדעת השאילתות (פ’ אחרי שאילתא צו) שהחפיפה היא בלילה סמוך לטבילה, ...

לגבי אם מועיל שאין שם איברים כדי להתיר צורת אדם יש בזה פלוגתא (ועי’ בבא”ח שם ש”ב מסעי ס”י שהביא בזה פלוגתא ונקט דיש להחמיר בדאורייתא). ויש להוסיף דהגם שהט”ז ביו”ד סי’ קמא סק”ז הביא דעת השו”ע בס”ז [והיא דעת היש ...

במשנ”ב מבואר בכמה מקומות שסובר דאין הפסק או שיעור עיכול לעשיית הצרכים ויכול לברך עד זמן רב (סי’ ז סק”א, ועי’ סי’ סו סקכ”ג בשם הדה”ח ובה”ל סי’ עא ס”א, ובסוף סי’ ז כתב דלכתחילה יברך מיד אח”כ ועוד שמא ...

הלבוש או”ח סי’ רז פי’ וכל מחסוריהם כגון צרכים הצריכים להם, ויש להוסיף שכן כתיב כל מחסורך עלי, ומבואר דחסרון היינו הצרכים. ובט”ז שם בשם הטור דחסרונם היינו דברים ההכרחיים ושאר הטובות שאינם הכרחיות נכללים במש”כ על כל וכו’ להחיות בהם ...

הנה נוסח תפילת ראש השנה נקבע על ידי חז”ל כדאי’ בירושלמי פ”ק דר”ה ובפסיקתא דר”כ פ’ ר”ה דקרי לברכת זכרונות דר”ה תקיעתא דבי רב, ופירשו המפרשים בירושלמי שם נוסח שתיקן רב, ואמנם לפעמים בי רב עכ”פ בבבלי הכוונה לבהמ”ד ולא ...

לפום ריהטא היה מקום לומר שאם א”א לאכלו לפחות שיסתכלו בו בראש השנה ובזה לכה”פ יקיימו הסימן לפי גירסת הגמ’ דידן שנזכר שם למחזי [וגירסת הפוסקים בטושו”ע סי’ תקפג היא למיכל], וכעי”ז ראיתי מי שכתב דמי שאינו יכול לאכול מטעמי ...

המנהג בזמנינו שאין חוששין לזה כלל ולא נזדמן לי שראיתי בעיני מי שנזהר בזה, וכן הביא הגרח”ק (לוח דבר בעתו י’ בטבת) שהחזו”א לא היה נזהר בזה, וכן הביא הגרש”ו (מבית לוי עניני יו”ד עמ’ קו אות א’) בשם החת”ס ...

קי”ל בשו”ע או”ח סי’ תקפב ס”ב דמי שאמר המלך הקדוש בעשי”ת לאחר שכבר אמר האל הקדוש אם אמר תוך כדי דיבור תיקן את החתימה ואינו חוזר, ומבואר דלאחר כדי דיבור לא תיקן וחוזר. וצ”ע דקי”ל בסי’ קיד ובעוד דוכתי (ובמקו”א הארכתי ...

יש ג’ נידונים בשאלתך, הא’ האם יש להקל מה שהוא ש”ץ, והתשובה לזה דמבואר בשו”ע סי’ קכו ס”ג שאין קולא בש”ץ יותר מביחיד בטעות בתפילה בד”כ. הנידון הב’ האם מעכב שלא אמר סמוך לחתימה מעין החתימה, והתשו’ לזה דיש בזה פלוגתת ...