לכאורה בבגד חדש יש קצת גריעותא (אם קונה בגד חדש מוכן) כיון שמצד הדין המוטל עליו היה צריך לברך כבר קודם לכן בתחילת הקניה והלבישה כמבואר בסי' רכג ובסי' כב, משא"כ פרי שלפי המנהג רשאי להתעכב עד האכילה כמבואר בסי' רכה, ומ"מ גם בפרי אינו אוכלו ממש עכשיו בשעה שמברך שהחיינו, וא"כ שמא לא הועיל בזה, וצל"ע בזה ויעוי' להלן.
וברמ"א סי' תר הקדים בגד חדש לפרי חדש (ונראה שהקפיד הרמ"א להקים בגד לפרי מכיון שהוסיף כן באמצע דברי המחבר ב' פעמיים ענין הבגד לפני ענין הפרי, אע"פ שדרך הרמ"א ברוב מקומות להוסיף רק בסוף).
ויש לומר דבגד חדש עדיף לפרי, אבל רק בב' תנאים, התנאי האחד שלא קנה את הבגד מוכן אלא קנה אותו לפני שהוא מוכן, וכמ"ש המשנ"ב שם שאז לא התחייב בשהחיינו בעת הקניה.
והתנאי השני שלא לבש אותו בתחילת החג אלא לפני הקידוש כדמשמע לשון הרמ"א שם, ואז הוא עדיף מפרי כיון שבפרי כיון שאוכלו רק בסעודה אח"כ כמ"ש שם הכה"ח סק"ו וכמנהג הגריש"א (הלכות חג בחג ימים נוראים פט"ז הערה יא), א"כ אינו מהודר דאף שנותן עיניו בפרי בשעת הקידוש אינו מהודר כ"כ, ראשית כל דלכתחילה מברכין שהחיינו רק על אכילה ולא על ראיה, דכך המנהג לברך רק בשעת אכילה כמ"ש השו"ע סי' רכג, ועוד דהרי זו ראיה שניה ובראיה שניה הכרעת המשנ"ב בסי' רכג שלא לברך.
ואולם אם אוכל הפרי מיד לאחר הקידוש כמנהג המטה אפרים סי' תר ס"ו והגרשז"א, באופן זה לכאורה אין עדיפות בבגד יותר מפרי דאמנם יש לדון האם הקידוש הוא הפסק בין ברכת השהחיינו לאכילת הפרי או לא (מכיון שרוצה להחיל את השהחיינו עם הקידוש גם על היום), אבל למסקנא דמילתא לכאורה נמצא דממ"נ אם הקידוש הוא הפסק לשהחיינו א"כ בשניהם (גם בבגד וגם בפרי) אינו טוב, דהרי גם בבגד מפסיק בחלק מברכות הקידוש בין לבישת הבגד לשהחיינו, ואם הקידוש הוא אינו הפסק בשניהם הוא טוב, ואולי מכיון שהשהחיינו בסוף (דאפי' כשיש יקנה"ז הוא בסוף) א"כ לגבי הפרי אינו הפסק כ"כ מה ששותה הקידוש קודם לכן דשתיה בדיעבד אינו הפסק משא"כ אמירת ברכה יותר יש לחוש להפסק.
אבל נראה דגם באופן זה עדיף בגד, דבבגד עכ"פ בדיעבד הלבישה הראשונה לא נפסקה וכמ"ש בתשובה הסמוכה (ד"ה מי שלא בירך שהחיינו על בגד חדש או על פרי חדש עד מתי יכול לברך), ונמצא שסו"ס מברך על הלבישה ראשונה, ואפי' בעל הברכת בבית שם שמחמיר בשהייה מרובה מודה בשהייה מועטת, משא"כ בהפסק בין ברכת שהחיינו לאכילת הפרי.
ועוד דאפי' תחשיב המשך לבישת בגד כלבישה שניה, מ"מ על לבישה שניה יותר קל עי' בה"ל סי' כב ולפמ"ש שם לבישה שניה יותר קל מלהפסיק בין ברכה לאכילה.
ועוד אולי יש מקום לומר עוד סברא דבשהחיינו יש קצת מקום לחלק בין הפסק אחר השמחה שהשמחה נשארה שיש אפשרות לברך גם אחר כך כיון שהשמחה קיימת (וכמ"ש המשנ"ב ריש סי' רכג בשם הפמ"ג כמו שציינתי בתשובה הנ"ל ד"ה מי שלא בירך שהחיינו וכו'), לבין הפסק קודם השמחה שהשמחה עדיין לא התחילה.
עוד טעם יש לומר למה הקדים הרמ"א בגד חדש לפרי חדש כיון דברכה על פרי חדש הוא רשות כמבואר במשנ"ב סיש רכג ובא"ר שם, ויש צד לומר דברכת חובה יש יותר כח לאומרה עם הקידוש ולא חשיב הפסק משא"כ ברכת רדות, לכך ברכת שהחיינו על חובה עדיף, וע"ע בתשובתי ד"ה האם הוא חייב לקחת וכו'.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 122024 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122024
יפה מאד..מאד המסקנה להקדים חולצה
שלו' וברכה
כמובן בכפוף לפרטי הדינים שנתפרטו לאורך התשובה.