תשובות

לכבוד החכה”ש רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה
אחדשה”ט וברכת כוח”ט בספשצ”ג
ברצוני לשאול גבי עבודת היום בר”ה בזמן שאינו תפלה וחדות ה’ היא מעוזכם באכית משמנים ושתיית ממתקים ושליחת מנות לאין נכון לו מה יעשה בשאר הזמן האם יתמיד בתורה הקדושה בסוגיות אביי ורבא בתדה בשקיעות כדבעי או מכיוון שספרי חייים מתים לפני מלך מלכי המלכים פתוחים אין מן הראוי לעסוק בשירה הזאת של התורה הקדושה אלא ירבה בתחינה ובקשה בדמע לפני מלך מתרצה בדמעות באמירת תהילותיו של דוד הע”ה ושאר מילי דרחמי וזה עניינו של היום
יורנו הרב המורה ושכמ”ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

לכבוד החכה”ש רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה
אחדשה”ט וברכת כוח”ט בספשצ”ג
אם יוכל כת”ר להבהיר מתוקף בינתו הרחבה והמלאה
להאיר לי הענין דנתחבטו בו רבים וטובים
מה דינו של הנוגע במקומות המכוסים שהם נקיים ללא זעה ומלמוליה מדוע יתחייב בנטילה ובכהח”ס ראיתי במק”א דכתב שלא מתחייב אך במקומות אחרים כן משמע דס”ל שמתחייב והשאלה מדוע,
והאם יש דעה שזה מחמת טומאה וא”כ מה הביאור בזה.
והניחא מ”ש שמצינו את דברי רבינו החבי”ף (יעוי’ הליכו”ע ועוד) דחזר בו ממשס”ל ברישא דהנוגע ברגליים רחוצות אי”צ נטילה והדר למימר דכן חייב בנטילה דהוא מחמת טומאתם וכו’ אך בשאר הגוף מי אמר הכי

והאם נכון הוא שיש חילוק בין זמנינו לבעבר שאז היו עובדי אדמה ומתרחצים לא בכל יום והגוף היה פחות נקי והיו ממש מלמולי זעה בראש וחטטים וכדו’ אך היום שמתרחצים בכל יום ונמצאו מקומות המכוסים בהרבה בני אדם נקיים

יורנו הרב המורה ושכמ”ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט
לכבוד החכה”ש רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה
בברכת כוח”ט בספשצ”ג

וזה דבר שאלותי:
א. האם נגיעה בנעלי בית העשויים גומי מתחייב האדם הנוגע בהם בנטילה או דלא חשיב כנעל, לא מצד הלכלוך ולא מצד טומאת ידים ובאופן כללי אחפוץ להרחבה בענין חיוב נטילה בנוגע במנעלים מדוע חייב ליטול ידים האם זה מחמת טומאה או מחמת לכלוך

ב. האם הנוגע בנעלים של קטן מתחייב בנטילה כשל גדול או שלא.

ג. המודד נעליים בחנות נעליים – שזה נעליים עדיין שלא לבשם אדם האם הנוגע בנעלים כאלו שהם חדשות מתחייב בנטילה

יורנו הרב המורה ושכמ”ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

א”ה
התשובה לזה מפוזרת בכמה מקומות

https://shchiche.com/122430
https://shchiche.com/122418
https://shchiche.com/122417
https://shchiche.com/122416

לכבוד החכה”ש רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה
אחדשה”ט וברכת כוח”ט בספשצ”ג
אם יוכל כת”ר להבהיר מתוקף בינתו הרחבה והמלאה
להאיר לי הענין דנתחבטו בו רבים וטובים
מה דינו של הנוגע במקומות המכוסים שהם נקיים ללא זעה ומלמוליה מדוע יתחייב בנטילה ובכהח”ס ראיתי במק”א דכתב שלא מתחייב אך במקומות אחרים כן משמע דס”ל שמתחייב והשאלה מדוע,
והאם יש דעה שזה מחמת טומאה וא”כ מה הביאור בזה.
והניחא מ”ש שמצינו את דברי רבינו החבי”ף (יעוי’ הליכו”ע ועוד) דחזר בו ממשס”ל ברישא דהנוגע ברגליים רחוצות אי”צ נטילה והדר למימר דכן חייב בנטילה דהוא מחמת טומאתם וכו’ אך בשאר הגוף מי אמר הכי

והאם נכון הוא שיש חילוק בין זמנינו לבעבר שאז היו עובדי אדמה ומתרחצים לא בכל יום והגוף היה פחות נקי והיו ממש מלמולי זעה בראש וחטטים וכדו’ אך היום שמתרחצים בכל יום ונמצאו מקומות המכוסים בהרבה בני אדם נקיים

יורנו הרב המורה ושכמ”ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט
לכבוד החכה”ש רבי עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה
בברכת כוח”ט בספשצ”ג

וזה דבר שאלותי:
א. האם נגיעה בנעלי בית העשויים גומי מתחייב האדם הנוגע בהם בנטילה או דלא חשיב כנעל, לא מצד הלכלוך ולא מצד טומאת ידים ובאופן כללי אחפוץ להרחבה בענין חיוב נטילה בנוגע במנעלים מדוע חייב ליטול ידים האם זה מחמת טומאה או מחמת לכלוך

ב. האם הנוגע בנעלים של קטן מתחייב בנטילה כשל גדול או שלא.

ג. המודד נעליים בחנות נעליים – שזה נעליים עדיין שלא לבשם אדם האם הנוגע בנעלים כאלו שהם חדשות מתחייב בנטילה

יורנו הרב המורה ושכמ”ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

א”ה
התשובה לזה מפוזרת בכמה מקומות

https://shchiche.com/122430
https://shchiche.com/122418
https://shchiche.com/122417
https://shchiche.com/122416

להרה”ח חו”ב רבי עקיבא משה סילבר שליט”א
אחדשה”ט באה”ר ובהערכה אמיתית וכנה להתמסרות מיוחדת וכה נפלאה להשיב לעם השם דבר ה’ זו הלכה בינה מדע וחכמה דרך אשר ילכו בה לעבוד להשי”ת וית”ש

שאלתי היא האם יש צורך וענין מן הדין לנהוג כבוד ג”כ במיני פת הבאה בכסנין ולא להשליך לאשפה כך בבזיון ללא שקית

ובאופן כללי מה הדין בנהיגת כבוד בפת באופן כבר שנתייבש ואינו ראויי שוב לאכילה [מצוי מאוד שרואה פת כזו שמושלכת ברחוב בבזיון – וכבר אינה ראויה לאכילה כלל] האם יש חיוב לנהוג כבוד בה
?

בברכה ברכת הדיוט
כחו”ט בספשצ”ג

הצעיר
מרדכי מיכאל עסיס ס”ט

א”ה התשובה נחלקה ל-2

https://shchiche.com/122478
https://shchiche.com/122477

להחכם רבי עקיבא משה סילבר שליט”א
אחדשה”ט
הקשתי במק”א ואשמח לדב”ק בענין

וזה דבר תמיהתי:

נאמר בתורה הקדושה בפרשתן סדר נצבים (דברים ל’:י”ב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה⁠־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה ובפירש”י: “לא בשמים – שאילו היא בשמים, היתה צריך לעלות אחריה ללומדה”.
ונתקשתי בצ”ע הרי זה מה שהפסוק אומר שלא בשמים אלא קרוב אליך הדבר מאוד כמו שמפרש והולך, אז מדוע רש”י הדגיש באמצע הענין באתנחתא שאם הייתה התורה”ק בשמים היינו צריכים לעל’ אחריה ללומדה
ובאמת מהו ביאור הענין למצב כזה שהייתה התורה הייתה בשמים, הלא לא הייתה בכה”ג ניתנת לבנ”א, ואם הכונה למקום רחוק ולא הכונה לשמים למקום המלאכים שהייתה נשארת שם ולא ניתנת לישראל, לא היה א”כ חיוב להעל’ אחריה דהשמים שמים לה’ והארץ נתן לבני אדם וידוע מחז”ל ויכוח משה עם המלאכים על ענין הורדת התורה לעולם המעשה לבני ישראל.
זאת ועוד הא בחידוד דגופא הפס’ מודיע שהתורה ‘לא בשמים היא’.
ועוד קשה לי בפירושו של רש”י מדוע רק אמר את זה בפס’ שלא בשמים היא שאם הייתה שם היינו צריכים להעל’ אחריה ללומדה ולא אמר זאת בפס’ לאחר מכן שלא מעבר לים היא שאם הייתה מעבר לים היינו צריכים לעבור הים ללומדה
?

בברכת התורה
באה”ר
ובברכה של כחו”ט בספשצ”ג
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט