תגובה בענין מצוות הקהל ושמחת בית השואבה מה קודם (התגובה על מאמר מספר עם סגולה ח"א)

מש"כ להוכיח מדברי הרמב"ם יש לציין כי בסה"מ מצוה ט"ז כתב הרמב"ם "שציונו להקהיל את העם ביום השני של סוכות" הרי שנקט בפירוש שזמן ההקהל הוא בבוקרו של מוצאי יו"ט ראשון, וכ"כ בפירוש המשניות סוטה פ"ז מ"ח וא"כ מה שנקט בהלכות חגיגה מוצאי היינו אחר, וע"ד הא דאמרי' בתענית כט.

מוצאי שבת ופירש"י יום ראשון, יעו"ש, וא"כ אכן שמחת בית השואבה היתה בליל מוצאי יו"ט ראשון ואילו ההקהל היה למחרתו, ויעו' להאדר"ת בזכר למקדש פרק ג' אות ב שנסתפק באיזה זמן היה בבוקר.

ואעתיק בזה מה שכתב הרש"ז כהן בעומקא דפרשה היו"ל במודיעין עילית גליון שנ"ו:

מצות הקהל או מצות שמחת בית השואבה הי מינייהו קדים

אודות מאי דהסתפקנו בגליון שנ"ג בהא דתנן בסוכה (נא.

) ששמחת בית השואבה במוצאי יו"ט הראשון של חג, ובמוצאי שנת השבע איכא נמי מצות הקהל מדאורייתא, ותחילת זמנה במוציו"ט הראשון, וכדתנן בסוטה (מא.

) פרשת המלך כיצד, מוצאי יו"ט הראשון של חג, ומשמע שזמנה בלילה, וכ"כ בשיירי קרבן על הירוש' בסוטה פ"ז ה"ח, ובתפאר"י שם (מח).

[וכן נראה מהרמב"ם בפ"ג מחגיגה ה"ג דכתב, "אימתי היו קורין במוציו"ט הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד", ונראה מייתור הלשון דאתא לאשמועינן שתחילת זמנה כבר בלילה].

ומעתה איכא לספוקי איזה מצוה עבדינן ברישא, אי מצות שמחת בית השואבה, או דילמא מצות הקהל.

וזכינו לקבל בזה תשובה ממרן שר התורה והיראה הגר"ח קניבסקי שליט"א, שכתב "הקהל קודמת דהא בירושלמי קאמר שאז הבדילו".

ושמא כוונת דבריו, דהנה תנן בסוטה מא.

פרשת המלך כיצד וכו' וקורא מתחילת אלה הדברים ועד שמע והיה אם שמוע עשר תעשר וכי תכלה לעשר וכו' ברכות שכהן גדול מברך המלך מברך וכו'.

ואיתא בירוש' (פ"ז ה"ח) אמר רבי אבהו ולמה קורין עשר תעשר, כי תכלה לעשר, על ידי שיצאו ישראל משביעית לשמינית, שלא לשכח את המעשרות.

רבי חגיי בעא קומי רבי יוסי ואינו צריך להבדיל, אמר ליה כבר הבדיל מראש השנה.

ובפשטות כונת הירוש' דבתחילה ביארו טעמא דמילתא דקורין בהקהל פרשיות דמעשרות, דכיון דבכל שנת השמיטה לא קיימו מצות מעשרות, וכדי שלא לשכח את המעשרות, קרא לפניהם פרשיות המעשרות להזכירם שצריך לשוב ולעשר.

והדר פריך דכשם דבמוצ"ש ובמוציו"ט עבדינן הבדלה, כן ניעבד הבדלה במוצאי שביעית בין קודש לחול, וקסברי דעבדינן ההבדלה ביחד עם מצות הקהל, וא"כ אמאי תנן שברכות שכהן גדול מברך, המלך מברך, והיינו שבע ברכות, הא איכא עוד תרי ברכות דהבדלה שהמלך מברך לאחר קריאת הקהל, וע"ז משני שכבר הבדיל מראש השנה, (יעויין בזה בפנ"מ וק"ה ורידב"ז וטל תורה וגליוני הש"ס להגר"י ענגיל על הירוש' שם עמ' עה).

ובשיירי קרבן תמה בזה טובא, דהרמב"ם לא הזכיר כלום הבדלה זו, ותו דמנין שיש הבדלה בשמיטה, ולכך ביאר דבאמת אין כונת הירוש' דעבדינן הבדלה משום השביעית, אלא ההבדלה היא רק משום הקדושת יו"ט דחג ראשון של סוכות, אלא דקשיא ליה לירושלמי אמאי קתני דהמלך בירך שבעה ברכות לאחר ההקהל, הא איכא עוד תרי ברכות של ההבדלה דיו"ט, דקס"ד דהמלך עושה את ההבדלה סמוך להקהל, שהיא נמי בלילה, וע"ז משני הירושלמי דכבר הבדיל מראש, ול"ג מראש השנה, והיינו שכבר הבדיל קודם קריאת הקהל דהא היו צריכים לעשות הבימה למלך.

ומעתה, אי נימא דקודם שמחו בשמחת ביה"ש והדר קיימו מצות הקהל, נמצא דקס"ד דההבדלה נתאחרה מאוד ולא מסתברא, אך יל"ע דאדרבה לענין הבדלה אמרינן בפסחים קה ע"ב אפוקי יומא מאחרינן ליה כי היכי דלא ליהוי עלן כטונא, וי"ל.

וביותר נראה לבאר דאי עבדינן שמחת ביה"ש והדר הקהל, נמצא דשמחת ביה"ש היתה לפני הבדלה, והא אין החליל דוחה יו"ט, וכן התיקון גדול שעשו לשמחת ביה"ש מלאכה גמורה היא, ובפשוטו עשו התיקון במוציו"ט וכמתני' בסוכה שם, ולא יתכן דעשו כ"ז לפני ההבדלה, אלא מוכח דהקהל קודם.

ועי' בהר"א אב"ד בספר האשכול עמוד כא, ובשו"ת תמים דעים סימן קעד דכתבו, ראיתי מי שמברך על הדלק"נ חנוכה קודם שיבדיל, וטעות הוא שאין עסק בעולם קודם הבדלה במוצ"ש, ואילו היה אפשר להבדיל קודם שידליקו הנר שמברכים עליו בורא מאורי האש, לא היינו מאחרים ההבדלה וכו', וההבדלה מצוה בהדלקת נרות חנוכה, והיא ראשונה לכל מעשיה ואין מעבירין על המצות וכו', והכי הוא בתשובת הראב"י הנדפס מחדש בסי' רג, ועי' בט"ז בסי' תרפא.

ויש להמתיק זאת, דבשו"ת גור אריה יהודה או"ח סי' לח כתב דאף דבכל מוצ"ש שרי להדליק נרות לפני ההבדלה, מ"מ נ"ח יש לאסור, דכיון דמקיים מצוה בהדלקתו, הא גופא מחשיבו למלאכה חשובה יעו"ש שהוכיח כן מסוגיות בש"ס, ומשו"ה כתב דהבדלה קודמת לנ"ח, ואדרבה מה"ט כתב דא"ש אמאי בביהכ"נ מדליקין נ"ח לפני ההבדלה, כיון דהתם ההדלקה הוי מנהגא בעלמא, וממילא לאו מלאכה חשובה היא ושרי.

ולפ"ז מבואר היטב דאין לשמוח בשמחת ביה"ש לפני ההבדלה.

אלא דכ"ז תליא אי ההבדלה רק מחמת השביעית או אף מחמת היו"ט.

ועוד נראה לבאר כונת מרן שליט"א, דכיון דחזינן בירוש' דההבדלה על השביעית נעשית במצות הקהל, הרי דמצות הקהל מישך שייכא לשביעית, וא"כ ראוי להסמיכה כמה שיותר לשביעית, ולא להפסיק בשמחת ביה"ש.

איברא דכבר בקרא כתיב דמצות הקהל היא מקץ שנת השמיטה, אלא דתליא בביאור הקרא דכתיב מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה, אי הוי סימן או סיבה.

ברם אכתי צ"ע, דהיאך כתב מרן הגר"ח שליט"א דבירושלמי קאמר שאז הבדילו, הא בירוש' דחו זאת, שכבר הבדילו מר"ה, או לגירסת השיירי קרבן שכבר הבדילו מראש, ושמא כונתו להוכיח מההו"א, או דאף למסקנא הבדילו במעמד ההקהל, אבל לא עם הברכות בסוף ההקהל אלא בהתחלה לפני המצוה, וצ"ע.

הרב שלמה זלמן כהן

בברכת גמח"ט

א.

הכהן מודיעין עילית

***

מק"ט התשובה הוא: 119103 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119103