כבוד הרב שליט"א
רציתי להבין פשט פשוט בגמרא, אם תוכלו לעזור לי בזה.
בגמרא שבת דף כא, א: אמר רבה פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מפני שהאור מסכסכת בהן שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן מפני שאין נמשכין אחר הפתילה.
ופירש רש"י, מסכסכת: כמין סכין פגומה מסכסכת בבשר, אנמילי"ד בלעז שאין אורו זקוף ונוח במקום אחד, אלא נדעך וקופץ, לישנא אחרינא מסכסכת בהן אינה נכנסת תוך הפתילה, אלא סביב מבחוץ, כמו סיכסכה אבניו, ברואט"ש בלעז: שאין נמשכין: ואתי להטות:
בפשטות נראה ש"אתי להטות" רש"י פירש רק על "אין נמשכין", וזה טעם למה שפסלו חכמים שמנים שמחמת שאינן נמשכן אתי להטות, ותועיל ההטיה שיימשך אחר הפתחילה, אבל למה שמסכסכת – קופצת וכו' שם רש"י לא כתב זאת ויתכן שלא שייך זה, כל לא תעזור ההטיה כיון שיש בעיה בפתילה עצמה, והטעם סתם שלא ידלוק יפה [כמ"ש רע"ב שמא יניח הנר ויצא] או כמו שריב"ן פירש שמא יכבה וליכא שלום בית [וזה כעין הרע"ב]
או דברי רש"י "ואתי להטות" קאי על הכל? [וראיתי שכך פירש בשוטנשטיין, ולא נראה לי כ"כ מוכרח)]
מה באמת כוונת הגמרא?
בברכה, יואל
***
תשובה
לכבוד הרב יואל שליט"א
שלום רב
"מסכסכת נדעך וקופץ" הכוונה גם כן שאינו דולק היטב משום שהוא נדעך וקופץ, ולכן רצון האדם להטותו על מנת שיאיר יותר טוב, ואע"פ שאת בעיית ה"קופצת" עצמה הוא לא יוכל לפתור על ידי ההטייה, מ"מ רצון הטבעי של כל אדם כאשר הנר אינו מאיר כהוגן להשתדל להרבות את אורו בכל מה שאפשר, ואם הקפיצה מוריד מצד אחד מן האור, הוא יוכל להרבות את האור על ידי ההטייה, וראה במשנ"ב סימן רס"ד א'.
ועיוי' בלשון רבינו יהונתן מלוניל על הרי"ף מסכת שבת (דף ח ע"ב לפי דפי הרי"ף) לפי שהאור מסכסכת בהן, אינה ניכרת בתוך הפתילה אלא סביב מבחוץ, כגון סכסכה אבניו.
ולגירסא לפי שאין האור וכו' מסכסכת, כמין סכין פגומה מסכסכת בבשר, כלומר, שאין אורה נאחז בפתילה שאין אורו נח נזקק במקום אחד אלא נדעך וקופץ ואתי להוציא הפתילה לחוץ.
לפי שאין נמשכין אחר הפתילה, ואתי להטות הנר כדי שיבאו השמנים לפתילה בהשפע ומיחייב משום מבעיר עכ"ל, ומלשונו יותר מבואר כנ"ל שההטיה היא גם לפירוש הזה שהזכיר בסמוך אליו.
וכן כתב בערוך השולחן או"ח סי' רס"ד ס"א, וז"ל, בזמן חכמי הש"ס לא היו מדליקין כמו בנרות שלנו של חלב ושל שעוה אלא היו מדליקין בשמנים ועושים פתילות ונותנים לתוך השמנים כמו שאנו מדליקין היום בנפט שלנו ואמרו חכמים שיש פתילות שאין מדליקין בהן לפי שהאור מסכסכת בהן שאין אורו זקוף ונוח במקום אחד אלא נדעך וקופץ [רש"י כ"א.
ד"ה מסכסכת] או שאין נכנסת תוך הפתילה אלא סביב מבחוץ [שם] והשלהבת קופצת וכן יש שמנים שאין מדליקין בהן מפני שאין נמשכים אחר הפתילה ויבא להטות [שם] ובפתילות שהאור מסכסך בהן חיישינן שיתקן הפתילה בשבת [ב"ח] עכ"ל העה"ש.
***
מק"ט התשובה הוא: 119110 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119110