רפו ידיהם מן התורה - קודם מתן תורה

עוד תוכן קשור:

1. האם נהג קידוש החודש קודם מתן תורה או לא יום שישי י"ב אייר תשע"ו לכבוד הג"ר גבריאל יוסף לוי שליט"א ר"מ דבאר התורה, שלום רב מה ששאל כת"ר האם לפני מתן תורה קידשו ע"פ הראיה או ע"פ חשבון, הנה גרסי' בפסיקתא דר"כ פיסקא ה' (פ' החדש) ובפסיקתא רבתי פ"ב (פ' החדש), ר' קריספא בשם ר' יוחנן לשעבר אלה מועדי י"י (ויקרא כ"ג), מכאן והילך, […]...
2. ק"ש בסוף הזמן קודם ברכת התורה {מודיעין עילית בע"ה יום ד' לסדר פרשת תולדות תשע"ו} שאלה - כתב השו"ע (אורח חיים סי' מ"ז ס"ח), ויש להסתפק אי סגי בקורא ק"ש סמוך לה מיד בלי הפסק, ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם. וביאר המ"ב סי' מז ס"ק יז די"ל דק"ש הוי רק כדברי תפלה כיון שאינו אומר זה לשם […]...
3. מי שנכנס לבית הכנסת באמצע קריאת התורה (אחרי שכבר שמע קריאת התורה) ורוצה לצאת האם צריך להמתין רק עד סיום הקורא לקרות או יותר מזה ומה הדין לדבר בלימוד בשעת ברכות העולה לתורה יעוי' בסי' קמו ס"א בבה"ל ד"ה שפיר דמי שהביא שם מחלוקת אחרונים האם צריך להמתין גם עד אחר שיברך העולה ברכת אשר נתן שלאחר הקריאה, דהפר"ח מיקל בזה ובספר מטה יהודה מחמיר בזה. ואולי יש קשר בין זה לפלוגתא שהביאו השו"ע והמשנ"ב לעיל מינה [סוף סי' קלט ס"ו ד"ה והברכות] לענין אם צריך עשרה שישמעו […]...
4. יהי רצון שאחר קריאת התורה האם אומרים רק בשני וחמישי או גם בקריאת התורה של תעניות מנהג האשכנזים כיום שאין אומרים יהי רצון מלפני אבינו שבשמים בתעניות, אלא רק בשני ובחמישי, וכן בסידור רב עמרם גאון אי' שאומרים אותו בשני ובחמישי, והטעם לזה כתבו האחרונים משום ששני וחמישי הם ימי רצון ולכך אומרים אז יהי רצון, עי' תוס' ב"ק פב ע"א. ובמחזור ויטרי סי' קצט הזכירו בקריאה"ת של מנחה של שבת, […]...
5. האם מותר ליהנות מן התורה בסיפוק והרגשת רוממות הנפש מהלימוד או דיש כאן איסור שמשתמש ונהנה מן התורה בחדושי ר"א מן ההר נדרים מ"ז ע"ב כתב מצות לימוד הוא ענין ציור הלב וידיעת האמת עיקר הצווי הוא כדי לצייר האמת ולהתענג וליהנות במדע לשמח לבבו ושכלו כדכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב ומשום הכי אבל אסור לקרות בנ"ך מפני שהם משמחים לבו על כרחו עכ"ל, ועי' ערוך השלחן יו"ד סי' שפב ס"ד. מהחזו"א […]...
6. מי שקרא ק"ש ועדיין לא התפלל ורוצה קודם לעסוק בהפצת דברי תורה בכלים דיגיטליים ולהתפלל לפני סוף זמן תפילה האם יכול לעשות כן הנה יש דין שאסור לעשות חפציו קודם התפילה (או"ח פט ג) אבל צרכי מצוה מותר (משנ"ב סקל"ו), וגם אם נחשיב זאת כצרכי מצוה, מ"מ עיקר דברי המשנ"ב נאמרו לענין דברים שאין בהם שיהוי אבל דברים שיש בהם שיהוי, יש כלל שמצוה עוברת קודמת למצוה שאינה עוברת (עי' שו"ע שם סעיף ב' ועוד), ולכן ראוי להקדים […]...
7. האם אפשר לברך לעסוק בדברי תורה לפני שעוסק בהחזקת תורה וזיכוי הרבים לא ראיתי התייחסות מפורשת לשאלה זו בדברי הפוסקים, אבל מסתימת דבריהם בברכות יא ע"ב ושו"ע או"ח סי' מז משמע שברכת התורה צריכה להיות דוקא לפני לימוד אחד מחלקי התורה כמקרא משנה וגמרא וכו', וכך מסתבר, ומי שיאמר אחרת יש בזה חידוש גדול מאוד.ובפרט שיש דעות בגמ' שרק על חלקי תורה מסויימים אפשר לברך כגון מקרא […]...
8. האם מותר ללמד ד"ת לחילוני שלא בירך ברכת התורה הנה בפועל נהגו ללמד ד"ת גם למי שאינו שומר תורה ומצוות, וזה פשוט שכך הוא בכל הסמינרים של ארגוני הקירוב, והכל תחת פיקוחם והוראתם של גדולי ישראל, ולא שייך לקרבם בשום אופן אחר, מאחר שאם תאמר לו לברך לא ישמע לך וגם לא יבוא כלל לשמוע את ההרצאות, ולכן גם אם יש בזה איסור כדין […]...
9. האם מותר להעתיק ולפרסם עלונים של דברי תורה בלא לבקש רשותם הנה בעלונים המחולקים חינם, ומופצים כצורתם ומתכונתם, בד"כ לא נראה שיש לחשוש שבעלי העלונים הללו מקפידים שלא יפרסמו אחרים את דבריהם, זה פשוט לכאורה. וכמו"כ עלונים או קבצים הניתנים בתשלום ויש המפיצים אותם חינם, אותם המפיצים הם חינם עושים שלא כדין, ואצ"ל אם מפיצים אותם בתשלום, ויש נידון בפוסקים באופן שא' הדפיס ש"ס והשני הדפיס […]...
10. האם נשיא"כ דאהרן היה קודם הקרבת החטאת והעולה או אח"כ {כתיב (ויקרא פרק ט פסוק כב) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים. ואיתא בתו"כ שמיני (פרשה א, כט) וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם זה מקרא מסורס (זה) [ואין] ראוי לומר אלא וירד מעשות החטאת העולה והשלמים, וישא אהרן את ידיו ויברכם שבירידתו נשא את כפיו ובירך את […]...