שאלה
דף קט.
א) יתמא בר ארמלתא, לכאורה כפל לשון הוא וצע"ק.
דף קט: ב) ברש"י ד"ה דעבר במברא- שהמעברות שלהם מימיו עזין כו', אשמח בביאור כוונת דברי קדשו.
ג) בד"ה זייפא - ומצלי דין, צ"ע מה הוסיף בזה על דברי הגמרא.
ד) בד"ה ואתא אליעזר - עבד אברהם.
הנה הגמרא בדף קט כתב כמה פעמים אליעזר עבד אברהם וכאן כתב הגמרא אליעזר סתם וא"כ מובן מדוע פירש רש"י כן.
(שו"ר שכ"כ משמר הלוי).
אולם יש לעיין מדוע הגמרא לא כתב עבד אברהם כאן וצע"ק.
ה) בד"ה כי רבה-על עסקי ריבה.
צ"ע מה הוסיף בזה על דברי הגמרא.
החותם בכבוד רב
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
שלו' רב וכט"ס
א.
יתום בן אלמנה הוא עני טפי מיתום בן אלמון, והטעם שאלמון יש לו פרנסה בקל לפרנס עצמו ובנו, משא"כ אלמנה.
ואפשר שבאו רז"ל בעלי הגמ' לאשמעינן שאפילו עליו נתאכזרו אנשי סדום להטיל עליו שמירת שני ימים ולא נתנו לו מנוח לבקש אוכל לנפשו בזמן זה, כדמשמע מתוך פרטי המעשה.
ויתכן לומר עוד בדרך אפשר דיתמא בר ארמלתא הוא עני טפי מיתמא שיתום משני הוריו, והטעם משום שיתום לגמרי צריך לפרנס עצמו בלבד, משא"כ יתום בן אלמנה צריך לפרנס שנים.
ב.
מנסיוני בעיסוק זה נראה שאיזה ט"ס [אפילו כל שהוא] נשתרבב בזה, וטוב לעיין בנוסחאות ישנות ובספרי היד.
ג.
יתכן שבא לאוקמי גירסא כדרך הראשונים להעתיק לפעמים שורה מהגמ' לאוקמי גירסא [מצוי מאוד בפי' המיוחס לרש"י על הבראשית רבה].
ד.
הגמ' לא כתבה דאטו תנא כי רוכלא לימני וליזיל, אבל מפרש דרכו וענינו לפעמים לכתוב גם דברים שהם פשוטים [ונ"ב כבר כתבתי לך שרש"י על חלק אינו מרש"י].
ה.
אפשר שבא ללמד שהדרשה היא מאל תקרי ולא ממשמעות המקרא בלבד ומסורת ש'כי רבה' בא ללמד על מעשה פלוני שאירע שם, אלא גם דרשה היא מלשון הכתוב, ועיין בספר דרכי הגמ' לרבינו יצחק קפנטון [מדורו של הנמוק"י] שכתב שאי אפשר להקשות על מפרש אם כתב דבר שהוא פשוט, שכן זהו תפקידו של המפרש לפרש מה שסתם הספר, ויש לבאר עוד דהרי מה שסתם הספר משמע שהוא סבור שהוא פשוט, ואעפ"כ בא המבאר לבארו, בשביל מי שיהיה לו תועלת מזה.
בהצלחה רבה
***
מק"ט התשובה הוא: 119146 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119146