שאלה
סנהדרין לו: במתני' רבי יהודה אומר שלשה כו', וברש"י שלשה הוו שמתוך טורח הטעמים שירבה עליהן יטעו בדבר אלא א' כותב דברי המזכין וא' כותב דברי המחייבין והג'.
כותב דברי כולם ומתוךשאין טורח רב עליהם לא יקצרו בדבר ואם יטעה אחד מהם יוכיח כתב של שלישי
לכאורה אינו מובן.
הרי מתחילה כתב רש"י שמתוך טורח הטעמים יטעו בדבר וא"כ עכשיו שאחד כותב רק דברי המזכין וא' רק דברי המחייבין אז הטירחא הוא על השלישי וא"כ מדוע סומכים עליו במקום שיש טעות לאחד מהם.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
אולי צ"ל רק עליהן במקום רב עליהן, והכונה שכאשר אינו מוטל רק עליהן יכולין לכתוב ביישוב הדעת יותר, ומאותו הטעם גם השלישי יכול לכתוב ביישוב הדעת יותר.
בכבוד רב וכט"ס
***
שאלה
לכבוד מו"ר הרה"ג רב עקיבא שליט"א
אחדשה"ט
סנהדרין לה: רציחה תוכיח כו', לכאורה לא שייך לשון רציחה במיתת בית דין, ועיין רשב"ם פרשת יתרו עה"פ לא תרצח וצ"ע.
החותם בכבוד רב
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
הקושיא היא קושיא חזקה, אמנם יש הרבה מקומות מאוד בגמרא שמיתת ב"ד נקראת רציחה, ואולי צ"ל לפי דעת הרשב"ם שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, עיין קידושין ב ע"ב.
ובאמת בתורה בד"כ יש חילוק בין הריגה בדין שנקרא בתורה הריגה או מיתה לבין רציחה שנקרא בתורה רציחה, אבל בלשון חכמים הוא בודאי אינו כך ודבר פשוט הוא.
***
מק"ט התשובה הוא: 119133 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119133