שאלה
לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט
א) דף כה.
רש"י ד"ה בר ביניתוס, אוזיף הלוה.
אשמח בביאור כוונתו בזה.
ועיין רש"ש וצ"ב.
ב) דף לב.
רש"י ד"ה מתני' אחד דיני ממונות, בדרישה וחקירה, חקירות ודרישות שחוקרים את העדים שנאמר משפט אחד יהיה לכם ובדיני נפשות כתיב ודרשת וחקרת עכ"ל, יש להעיר מדוע שינה מסדר המשנה וכתב חקירה ואח"כ דרישה.
ועיין רש"י שברי"ף ובנמוקי יוסף.
וע"ע בספר משכן העדות שער ג פ"ג (כה - ד) שביאר מדוע דרישה קודם חקירה, עיין שם.
החותם בכבוד רב
שמואל דוד בערקאוויטש
***
תשובה
שלום רב
א.
רש"י מתרגם המילה אוזיף, ועי' מה שכתב הר"י קאפנטון בכללי התלמוד שעל מפרש א"א להקשות אם אומר דבר פשוט מכיון שזה תפקידו, ויש לזה קצת סתירה מהרא"ה בריש קידושין, אבל היסוד הנ"ל של הרי"ק הנ"ל [שהיה מדורו של הנ"י] מיישב הרבה קושיות.
ב.
המשנה הקדימה דרישה כסדר הפסוק.
ורש"י כנראה הקדים לפי סדר הדבר העקריי והפשוט יותר.
בכבוד רב {וכתב אלי: חקירה יותר עיקרי מדרישה?.
וכתבתי אליו: הכונה שזהו יותר בסיסי בשאלות ששואלים מצד פרטי המקרה, ר"ל שהפרטים הבסיסיים במקרה הנידון בב"ד שייכים לחקירה.
וכתב אלי: מה החילוק בין דרישה לחקירה.
וכתבתי אליו: זה שבע חקירות וזה שאר החקירות שאירעו שם במקרה.
ר"ל יש דין היו בודקין אותן בשבע חקירות באיזה שעה באיזה יום וכו' ויש בדיקות מלבד זה כגון עוקצי תאנים לבן זכאי שזה אינו מהשבע דברים הבסיסיים.
וכתב אלי: שאילתי אם יש חילוק בין דרישה לחקירה.
וכתבתי אליו: החקירות הם שבע הבסיסיים והדרישות הם כל השאר, וכלשון הגמרא דף ט ע"ב כגון דאיתכחוש בבדיקות ולא איתכחוש בחקירות וקמיפלגי בפלוגתא דבן זכאי ורבנן דתנן מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים ע"כ.
וכתב אלי: דרישות=בדיקות? [ע"כ דברו], וי"ל שכן הוא אע"פ שלע"ע אין לזה הכרח ברור.
}
***
מק"ט התשובה הוא: 119132 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119132