אין צריך לחזור ולומר בלחש.
מקורות: נראה דע"פ נגלה אין בכך ענין לומר שוב בלחש, שכן אין מעלה באמירה בלחש על פני אמירה בקול אלא רק ששצריך שכשאומר בשכמל"ו שלא לאומרו בקול מחמת שלא אמרו משה בפרשת שמע בתורה כמבואר בגמ' פ"ד דפסחים נו ע"א?, אבל אם כבר עבר ואמר בקול אין תיקון לזה על ידי שיאמר שוב בלחש, וכן במשל שבגמ' מבת מלך שהריחה ציקי קדירה, שהתחילו עבדיה להביא לה בחשאי שלא יהיה לה גנאי, זה פשיטא שאם לקחה בפרהסיא ושבעה, שאין ענין להביא לה שוב בחשאי.
ומאידך זה פשיטא שבקול יוצא ידי חובת בשכמל"ו כדמוכח בגמ' שם לענין דוכתא דשכיחי מינים עי"ש.
מק"ט התשובה הוא: 7467 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7467
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי שהוא מתווך של התרמה שהתרים לצורך הוצאת ספר לאור ואמר שאינו רוצה לקחת כסף על התיווך ולבסוף חזר בו ואמר שהיה מעדיף להעביר את חלקו המגיעו לצורך פלוני עני האם אכן יכול לחזור בו מויתורו הראשון שויתר לגמרי או לא הנה מה שהמתווך יכול לקחת לצדקה שכר טירחא כנהוג זה נכון, והרחבתי בזה קצת בתשובה הסמוכה [ד"ה האם מותר למתווך וכו'], ולגוף הנידון דידן הנה בעצם אחרי שאדם ויתר על ממונו לצדקה אינו יכול לחזור בו, אלא דכאן יש נידון אחר, דמצד אחד יתכן שהיה כאן מחילה בטעות, אם טוען שלא ידע בשעת מחילתו שפלוני […]...
- הש"ץ טעה ואמר שלושה עשר בעומר ואדם אחד תיקן אותו ואמר לו שנים עשר ולא אמר יותר מזה, האם מותר לאותו אדם לספור באותו יום שוב בברכה כן. מקורות: בשו"ע סי' תפט ס"ד אי' שמי שאמר לחבירו "היום כך וכך" אפי' דרך סיפור דברים אינו יכול לחזור ולספור בברכה, ואפי' לא אמר להדיא "בעומר" (משנ"ב שם סקכ"א), אבל אם לא אמר "היום" יכול לחזור ולספור בברכה (משנ"ב שם), ומשמע שם אפי' באופן המבואר בשו"ע שם שחבירו שאל אותו כמה ימי הספירה בזה […]...
- האם יש כבוד הבריות במקום שמלעיגים (נשאל לענין מי שסובר שיש תכלת) הנה לפי הצד שיש הגדרה של כבוד הבריות בדבר כזה (יתבאר בפנים) אין שום איסור בזה גם למי שיסבור שזה ודאי התכלת, בפרט שלענ"ד יש טעמים נוספים מספיקים לומר שאין כאן ודאות על התכלת. אבל לפי הצד שאין כבוד הבריות בדבר כזה [שזה דעת כמעט כל האחרונים], אין כאן פטור של כבוד הבריות, לפי הצד […]...
- מי שאמר קדושה עם ציבור באופן אקראי שלא התפלל איתם האם כרגע מותר לו להתחיל שמונ"ע עם ציבור אחר אע"פ שלא יספיק לומר עמהם קדושה ומה הדין באופן שמתחילה שמע וענה רק ברוך ולא קדוש לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ"ש במשנ"ב סי' קט סק"ד. ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ' בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי"ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה"ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה....
- מי שאין עמו שלושה בני אדם בקידוש לבנה לומר להם שלום עליכם כנהוג, אלא רק אדם אחד עומד עמו, מה יעשה יאמר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליכם. מקורות: הגם שנהגו לומר לג' בני אדם כמ"ש המטה משה סי' תקמ, מ"מ עיקר המנהג במקורו היה לומר לאדם אחד ג' פעמים שלום עליך, דהשילוש נכפל רק לענין האמירה כמו שאר הדברים שנכפלו ג' פעמים, אבל לא דוקא לענין ג' בני אדם, וכן הוא במס' סופרים ס"פ יט […]...
- שלום וברכה כבוד הרב. אדם שנפשו חשקה בלימוד פנימיות התורה, ולא עלינו הגיע למצב שיוצר קשר עם שד ומקבל ממנו ידע אך האדם לא מבטיח לו כלום בתמורה, האם עבר על איזה איסור? הדעה הפשוטה שמותר ואינו כדאי. מקורות: יש בזה דעות אם מותר לקבל מידע משדים או לא, אך הדעה הפשוטה והכרעת הרמ"א ביו"ד קעט סט"ז שאין בזה איסור וכמו שציין לזה שם הגר"א שכן מוכח בהרבה מקומות, (וגם המחבר שלכאורה הביא ב' דעות אך יש לדון שיתכן שנחשב שלא הזכיר להדיא דעה החולקת על זה עי' […]...
- מי שמתפללים מאחוריו ואינו יכול לפסוע בסיום תפילתו, האם מתברך בברכת כהנים כהוא עומד מאחורי הכהנים הוא מתברך על אף שהוא עומד מאחורי הכהנים מכיון שדינו כאנוס כדין עם שבשדות, ואינו מחוייב להתפלל מראש יותר במערב בהכנ"ס מכיון שהוא אנוס שרוצה לכוון יותר בקדמת בהכנ"ס. מקורות: מפי הגרמ"מ קארפ....
- האם יכול לענות קדושה דסדרא או קדושת יוצר כשהוא עומד באמצע מקום בתפילה אין להפסיק. מקורות: לדידן דקדושת יוצר [או"ח נט ג] וקדושה דסדרא [שם קלב א] נאמרות אפי' ביחיד א"כ אין בזה דין דבר שבקדושה [ויעוי' במשנ"ב סו, יט], וממילא אין מפסיקין לזה, ועי' רש"י סוטה מט ע"א דמשמע שעיקר דין קדושה דסדרא הוא מצד תלמוד תורה לעמי הארץ, ויעוי' גם בשו"ת מנח"י [ח"ט ח ב] שאפי' […]...
- טעה ואמר ביום חול ופרוש עלינו סוכת שלומך האם יסיים כמו בשבת או לא יחזור לומר ושמור צאתנו ויסיים כמו בכל יום חול. מקורות: מעיקר הדין היה צ"ל שיסיים כמו בשבת כיון דחיישי' לומר מעין חתימתן סמוך לחתימתן, הלכך אם יסיים שומר עמו ישראל לעד לא אמר סמוך לחתימה מעין החתימה, ובפרט דבמדרש מבואר דבק"ש חותם בשלום ומשמע גם ביום חול. ויש לציין דבטור אי' הטעם שאנו מוסיפין בברכת […]...
- מי שטעה וסיים המברך את בשלום ודילג על המילים עמו ישראל האם יצא בודאי יצא כיון שענין הברכה הוא שלום כמבואר במגילה יז ע"א, וקיימא לן שאינו מעכב בדיעבד אם שינה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, ויצוי' עוד שנוסחא ישנה ועתיקתא של חתימת ברכה זו היא עושה השלום בלבד, ואף נזכרה חתימה זו במדרשים, וכן נוהגים עד היום בהרבה מקומות בעשרת ימי תשובה, ומנהג ותיקין הוא שהובא בעשרות ראשונים […]...