הברכות שאפשר לצאת בהן יד"ח מאה ברכות הם ברכות שיש בהן שם ומלכות, כגון תפילות וברכת הנהנין וברכות אחרונות ואשר יצר וברכות הראייה.
נזכר בפוסקים הענין שאומרים דברי שבח להשלים מאה ברכות, אבל כמו שכתבתי כבר בכ"מ נראה שנאמר רק לרווחא דמילתא, ועכ"פ להלכה אינו פוטר האדם מלברך מאה ברכות בשם ומלכות.
אדם יכול להוציא חבירו במאה ברכות רק בברכה שמחוייב בה או שיכול לברך אותה, ומ"מ דנו הפוסקים לגבי דברים מסויימים איך להחשיב הברכה, כגון ברכה שמברך העולה לתורה, שיש צד להחשיב שהוא שליח של הציבור וממילא יש צד שיוכל לצאת בה [עי' או"ח רפד ג ומשנ"ב סק"ה ומשנ"ב סי' מו סקי"ד], וכן יש צד במשנ"ב [מו סוף סקי"ד] שיכול לצאת בשעת הדחק בחזרת הש"ץ, כיון שהש"ץ הוא שליח הציבור לומר חזרת הש"ץ שהוא חיוב המוטל על הציבור, אבל בברכה שאינה מחוייב בה א"א להוציא כלל לענין מאה ברכות, ויש מן האחרונים שחששו למי שמתכוון לצאת בברכה כזו משום ברכה לבטלה.
מק"ט התשובה הוא: 4588 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/4588