שאלה
בס"ד
שבוע טוב להדר"ג שליט"א,
השבת התעוררה אצלינו שאלה מעניינת הלכה למעשה: אשתי בקשה להכין פצפוצי אורז תפוחים מצופים בשוקולד.
בד"כ מכינים את זה בע"ש ע"י חימום השוקולד ושפיכתו על הפצפוצים.
אולם השבת היא לא הספיקה אז היא בקשה לשפוך על הפצפוצים שוקולד למריחה ואח"כ לערבב את התערובת היטב.
התוצאה היתה: פצפוצים אורז מצופים לחלוטין בשוקולד במצב של מעט הדבקות ביניהם כתוצאה מהשוקולד שהוא מעט שדביק.
בשלב שני היא תכננה להכין מנות קטנות ולהכניס אותן למקפיא ועי"ז יתקבלו מעין כדורים קטנים (ללא צורה של ממש - כך שאין בהם חשש בונה).
הצד שחשבתי שאין כאן לש - הוא משום שלא נוצרה עיסה של ממש.
אמנם הכל ביחד נראה דביק אך אין זה מכח פעולת החומר הלח על החומר המוצק כפי שנדרש במלאכת לש אלא זה בעיקר משום שהשוקולד מעט דביק ולמעשה השוקולד בעיקר צבע את הפצפוצים ולא גרם להם להתחבר זל"ז.
וראיתי שנשאל בעל האג"מ בכיוצ"ב אך בתשובתו לא התיחס לטענה הנ"ל.
ז"ל בח"ד (סי' עד סק"ב): אי' במשבצות זהב (סי' שכ"א ס"ק י"ב) דלש בדבש חייב, האם זהו דווקא כשלחלוחית הדבש מדבקת העיסה או אף כשאין בו לחלוחית אבל מ"מ יש בו כוח מדבק שנראה שבזה אין משום לישה.
תשובה: שאלה מוזרה היא דדבש ודאי מדברים שלשים בו עיין בפסחים דף ל"ו, דזהו כדרך דבש דהוא מדברים הלחים.
ושאלה זו הוא שייך כשתמצא דבש שהוא דבר גוש שא"א ללוש בו שכמעט ליכא דבר כזה, אבל אם יזדמן דבש קרוש כזה שהוא דבר גוש ממש ולא שייך ללוש לא יהיה זה מלאכה דלישה אבל מ"מ אסור לעשות זה בקמח אלא בפרוסות.
עכ"ל.
לכן רציתי לשאול את הדר"ג מה הדין בפצפוצי אורז או בקורנפלקס, האם יהיה מותר לעשותם בשבת משום שמה שנוצר לא מוגדר כעיסה?
יישר כח גדול וכט"ס,
יהודה
***
תשובה
שלום רב
הנה אין כעת עיתותי בידי לעיין בדברים, ומ"מ לא מצאתי התר ברור בדבר כזה, שכל דברי האג"מ להתיר בדבש נאמר בדבש קרוש שהוא ממש חתיכת דבש, ודומה לחתיכת שוקולד רך מעט שאם יניחנו בין פרוסות הוא ידבק הפרוסות, ולא לשוקולד נמס למריחה שהוא יותר דומה לדבש המצוי ולא לדבש שכתב ע"ז האג"מ שאינו בנמצא, וכמו"כ לא דיבר האג"מ אלא באופן שמדבק פרוסות זב"ז, ולא שלוקח ממנו ומערב חתיכות לחם זב"ז ע"י הדבש, ובפצפוצי אורז שהמוצר נעשה אח"כ כבלילה אחת עדיין אין בידינו להתיר הדבר.
וכמו"כ יעוי' בחוט שני ח"א פי"ג סק"ב והגרשז"א בשש"כ ח"ג פ"ח הע' י"ב בענין לרסק פירות זב"ז, אע"פ שאין מי הפירות משבעה משקין, ולא נאמר שצריך שיהיה מז' משקין.
אבל למעשה לא באתי להכריע בזה.
***
תגובה שנתקבלה בענין לישה בשבת
בענין לישה הנה בשו"ת נשמת שבת מתיר ללוש סלט עם מיונז על פי דברי הפמ"ג דבדבש קרוש אין איסור לישה דלישה היינו ע"י שהקמח והגרעינים שורין במים נדבקים זה בזה אבל בדבש שנדבקים בהדבש עצמו אין לישה והוא הדין בזה, ומ"מ יש לדון הרבה בזה דאפילו אם נאמר שאין בזה איסור דאורייתא מ"מ איסור דרבנן יש בו, ועוד הרי במ"ב כתב דגם בדבש שייך לישה וא"כ מי יאמר מהו דבש ומהו דבש קרוש, דהנה מצינו גם מי דבש ושכר דבש ויש לידע מהו דבש סתמא, ובסימן קפ"א כתב המ"ב שיש ליטול הידים בדבש, וא"כ מוכח דהיינו מי דבש, עיין ב"י וד"מ סימן ק"ס סעיף י"ב.
מה ששאל הרב כהן שלא מצינו לנהוג כרבי ישמעאל לכתוב על פנקסו עיין מג"א סימן של"ד ס"ק ל"ג, ובמה שחלק על חכמים עיין רע"ב ע"ז פרק ב' משנה ב'.
ובענין לחזור ליקח השמן שנתן בנר היא שאלה בעוד מלאכות כגון זורע ובורר.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
***
מק"ט התשובה הוא: 119007 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119007