שור שהורג גוי האם נהרג?
אדם שהורג עבד עברי ולא נהרג כי אין עדים האם ישלם לבעליו של העבד על הנזק שעשה לו
חופר בור ט' ובא אחד והשלמו לי' לרבי /איך מחלקים את התשלום בבא קמא דף יא
שומר שכר שפשע ומשלם על הנזק האם מקבל תשלום על השמירה
שש שהבהמה נ'א'נ'סה בתוך הזמן האם יקבל תשלום על הזמן שנותר בין האונם לסיום זמן השמירה
שש שלא שמר ולא קרה לבהמה כל נזק האם יקבל שכרו
שאלות במסכת סוכה
כשצריך לעשות צורת הפתח בסוכה האם הסכך יכול לשמש כקורה לצורת הפתח
תודה מראש
י.
ח.
בלוך
***
תשובה
בע"ה מוצ"ש, ט' שבט תשע"ז
לכבוד הרה"ג יוסף חיים בלוך שליט"א
אבוא בזה על שאלותיך בס"ד
שור שהורג גוי האם נהרג?
תשובה: תנן במתני' ב"ק מ"ד א'.
שור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם, נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם, לכנעני והרג בן ישראל, לנפלים והרג בן קיימא – פטור ע"כ, וממילא מבואר שאין חיוב בהרג גוי.
וכ"כ הרמב"ם רפ"י מהל' נז"מ, שור שהמית את האדם בכל מקום בין גדול בין קטן בין עבד בין בן חורין אחד תם ואחד מועד הרי זה נסקל, ואם המית את הגוי פטור כדיניהם ע"כ, וע"ש בלח"מ ובאחרונים [אבן האזל, חידושי הגר"ח ב"ק מ"א ע"א] מה שדנו בלשון הרמב"ם.
אדם שהורג עבד עברי ולא נהרג כי אין עדים האם ישלם לבעליו של העבד על הנזק שעשה לו
תשובה: קי"ל דפטור קם ליה בדרבה מיניה הוא גם באין עדים, וכדכתיב ואם לא יהיה אסון אז חייב בתשלומין אבל אם יהיה אסון דהיינו רציחה אז פטור הרוצח מתשלומין.
חופר בור ט' ובא אחד והשלמו לי' לרבי איך מחלקים את התשלום בבא קמא דף יא.
תשובה: הנה עצם השאלה שייכת גם להלכה וכדלקמן, דהנה השאלה מתחילה על רבי בב"ק י' א' החופר בור תשעה, ובא אחר והשלימו לעשרה - האחרון חייב.
ודלא כרבי, דתניא: החופר בור תשעה, ובא אחר והשלימו לעשרה - אחרון חייב; רבי אומר: אחר אחרון למיתה, אחר שניהם לנזקין.
אכן שאלה זו תהיה שייכת לכו"ע בעוד מקרה נוסף, והוא בב"ק נ"א א' ת"ר: אחד החופר בור עשרה, ובא אחר והשלימה לכ', ובא אחר והשלימה לשלשים - כולן חייבין.
וכ"ה בשו"ע חו"מ סי' ת"י י"ד, החופר בור עשרה, ובא אחר והשלימו לכ', ובא אחר והשלימו לל', כולם חייבים.
ועוד שם בשו"ע סי"ג, חפר אחד שמנה, ובא חבירו וחפר עוד טפח, שניהם חייבים בנזקין, כל אחד לפי מה שחפר.
שומר שכר שפשע ומשלם על הנזק האם מקבל תשלום על השמירה.
תשובה: עיין ב"מ ע"ו ב', השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומת.
במה דברים אמורים שלא הלכו, אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה פועלין ומצאו שדה כשהיא לחה נותן להן שכרן משלם, אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן, עושה מלאכה ליושב ובטל.
במה דברים אמורים שלא התחילו במלאכה, אבל התחילו במלאכה - שמין להן מה שעשו וכו'.
עי"ש כל הסוגיא.
ש"ש שהבהמה נ'א'נ'סה בתוך הזמן האם יקבל תשלום על הזמן שנותר בין הא'ו'נ'ס לסיום זמן השמירה.
תשובה: פרטי הדינים בסוגיא הנ"ל.
ועי' עוד שו"ע חו"מ סי' של"ג, וז"ל השו"ע שם בס"א, השוכר את הפועלים והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותם, אין להם זה על זה אלא תרעומת.
הגה: ויש אומרים דאם משך בע"ה כלי אומנות שעושה בהם מלאכה, אין הבעל הבית יכול לחזור בו, ולא הפועל אם הוא קבלן, אבל אם הוא שכיר יום, יכול לחזור כמו שנתבאר.
מיהו יכול לעכב כלי אומנתו ולשכור אחרים.
וכתב עוד השו"ע, בד"א, בשלא הלכו.
אבל הלכו החמרים ולא מצאו תבואה; פועלים ומצאו שדה כשהיא לחה; או ששכרם להשקות השדה ומצאוהו שנתמלא מים, אם ביקר בעל הבית מלאכתו מבערב ומצאה שצריכה פועלים, אין לפועלים כלום, ומה בידו לעשות; ואם לא ביקר, נותן להם שכרן כפועל (פי' ששמין מי שהשכיר עצמו למלאכה זו וכן חמר שהשכיר חמור להביא משאוי כמה היה רוצה לפחות משכרו ולישב בטל ולבא ריקן) בטל, שאינו דומה הבא טעון לבא ריקן, ועושה מלאכה לבטל ע"כ ל' השו"ע והרמ"א שם.
ש"ש שלא שמר ולא קרה לבהמה כל נזק האם יקבל שכרו
תשובה: שומר אפילו אם סיכם על שמירה ובפועל לא בא לשמור, לכאורה דבר פשוט שלא יקבל כסף על מה שלא עשה.
אך איני יכול להורות כלום למעשה.
שאלות במסכת סוכה
כשצריך לעשות צורת הפתח בסוכה האם הסכך יכול לשמש כקורה לצורת הפתח
תשובה: יש בזה מחלוקת, והרמ"א סי' תר"ל ס"ב מקיל, ומג"א מחמיר, ולהלכה למעשה עי"ש במשנ"ב ס"ק י"ג דהסומך על הרמ"א לא הפסיד, ומאידך עי' בחזו"א א"ח סי' קי"א ס"ה ויו"ד סי' קע"ב סק"ג, שכתב שיש להכשיר רק אם נראה כפתח בפני עצמו.
***
מק"ט התשובה הוא: 119224 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119224