{ה’ כסלו ע”ו}
מה ששאל כ”ת מ”ט בענינו אומרו בדיעבד לפני יהיו לרצון, אבל יעלה ויבוא אם נזכר לפני יהיו לרצון חוזר ואומרו בעבודה.
תשובה הדבר פשוט דכיון שאין חוזר לומר ענינו בדיעבד בשומע תפילה, א”כ כשנזכר לפני יהיו לרצון אינו רשאי להוסיף ברכות שאין מחוייב בהן, כדי לומר אותו במקומו בשומע תפילה, אלא אומרו עכשיו כשנזכר, משא”כ ביעלה ויבוא כיון שמחוייב לחזור אם שכח, לכן אם נזכר כעת לפני יהיו לרצון צריך לחזור ולאמרו במקומו, שהרי אם אין אומרו במקומו אינו נפטר מכלום, שלא קיים התקנה כתיקנה לאמרה בעבודה.
מק"ט התשובה הוא: 117374 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117374
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- הנוהג לומר יהיו לרצון אחר חזרת הש”ץ האם יכול לאומרו אחר הקדיש נראה דאחר חצי קדיש יכול לאומרו אבל אחר עקירת רגליים לכאורה אי אפשר. מקורות: הנה הקדיש לא גרע דינו מתחנונים ולענין תחנונים קי”ל דמעיקר הדין אין איסור להפסיק באמירתן קודם יהיו לרצון, כמבואר ברמ”א סי’ קכב ס”א לגבי אלהי נצור, וע”פ המבואר בסוגיות בגמ’ (לענין דיני עקירת רגליו) שאין איסור לומר תחנונים אחר תפילתו ואכמ”ל, […]...
- בסוף תפילת שמונ"ע בין יהיו לרצון הראשון לשני האם מותר להפסיק לכל אמן באמירת אלהי נצור שהיא אמירה קבועה והוא הדין אם רגיל בקביעות לומר תחנונים, לכתחילה ראוי לקצר כדי לענות קדיש וקדושה, ובדיעבד מותר לענות קדיש וקדושה ולא כל אמן אלא כדיני ההפסקות שבק”ש, אבל מי שאינו רגיל לומר תחנונים אחר שמונ”ע אלא לפרקים, מותר להפסיק בו לכל אמן ובלבד שאמר יהיו לרצון קודם לכן. מקורות: משנ”ב […]...
- הנוהגים בזמן תפילה שמקפידים שרק תחילת התפילה תהיה בזמן תפילה האם מועיל לזה אף אם רק תחילת הברכות ק”ש יהיו בזמן תפילה אי אפשר. מקורות: ראשית כל עצם הענין שברכות ק”ש דינם כשמונ”ע לענין זמן אמירתם אינו מוסכם להרמב”ם והפר”ח ומשכנ”י, והוא מחודש ואין לו מקור מפורש בגמ’, וגם הרבה נוהגים שלא לחשוש לזה אפי’ לחומרא, (ויש לדון אם יש גדר מנהג בזה), ועי’ בביאור הלכה [סוף נח] שאפשר שיש להקל באונס בדיעבד, ובתשובתי הסמוכה השייכת לזה, […]...
- מי שלא היה צריך לנקביו כלל קודם התפילה אך ידע שיצטרך לנקביו קודם שיעבור שיעור ד’ מילין וכך הוה שבעת תפילה נשתנה המצב וכבר לא היה יכול להמתין ד’ מילין האם צריך לחזור ולהתפלל או לא הנה בשו”ע ומשנ”ב ובה”ל ריש סי’ צב מבואר דאם בדק עצמו קודם התפילה ולא היה צריך לנקביו כיון שהתחיל בהיתר יכול לסיים התפילה גם אם נתעורר לו תאוה באמצע תפילתו, וה”ה אפי’ היה צריך קצת לנקביו אלא שהיה יכול להעמיד עצמו עד פרסה בדיעבד א”צ לחזור ולהתפלל, אבל יש לדון באופן שאמנם עכשיו לא היה […]...
- האומר יהי רצון של הירושלמי קודם ערבית האם אומרו קודם והוא רחום או לאחריו יש להסמיך והוא רחום לערבית ויהי רצון יכול לומר קודם לכן, חדא דאינו מוסכם שאומר כלל יהי רצון זה עי’ בביאור הגרח”ק על הירושלמי וע”ע ביפה מראה שם שג”כ לא נראה שהבין שהוא כוונת אמירה והגרח”ק כ’ אלי דמ”מ יש לאומרו הואיל ונפיק מפומיה דהמשנ”ב עכ”ד, (וכן מצינו בגמ’ בכמ”מ הלכך נימרינהו לכולהו הואיל וכך […]...
- למה מתה מרים קודם מיתת משה ואהרן שלא היה מחמת מעשה מי מריבה שהרי היה קודם לכן הנה מיתת מרים היה ודאי קודם מי מריבה דמלבד מה שנכתב בתורה קודם לכן בפרשת חוקת ובאותה פרשה אינו ברור דאמרי’ אין מוקדם ומאוחר בתורה (עי’ פסחים ו ע”ב ובתוס’ שם), מלבד זה הרי כל מעשה מי מריבה היה אחר שנסתלק הבאר ומחמת שנסתלק הבאר, וכל סילוק הבאר היה רק אחר מיתת מרים כמבואר בתענית […]...
- בענין הסדר בברכת אשר יצר שיש בזה חילוקי מנהגים אם לומר שאם יסתם וכו’ שאם יפתח או קודם שאם יפתח ואחר כך שאם יסתם, מי שאמר בשונה ממנהגו הקבוע האם יצא לכתחילה בזה יצא בזה (ועי’ עוד במקורות דלהלן), ולא שייך לומר שיצא בזה רק בדיעבד, במובן של בדיעבד שהי’ אסור לו לנהוג כן לכתחילה, לא שייך לומר כן, שהרי כולם נוסחאות נכונות מהראשונים והובאו בשו”ע ונו”כ, אבל המומלץ הוא לנהוג קבוע כאנשי קהילתו, ואם ידוע לו מנהג אביו בזה יש אומרים שיש עדיפות לנהוג כמנהגי אביו, ואם […]...
- ק”ש בסוף הזמן קודם ברכת התורה {מודיעין עילית בע”ה יום ד’ לסדר פרשת תולדות תשע”ו} שאלה – כתב השו”ע (אורח חיים סי’ מ”ז ס”ח), ויש להסתפק אי סגי בקורא ק”ש סמוך לה מיד בלי הפסק, ולכן יש ליזהר לברך ברכת התורה קודם אהבת עולם. וביאר המ”ב סי’ מז ס”ק יז די”ל דק”ש הוי רק כדברי תפלה כיון שאינו אומר זה לשם […]...
- בפטור הבאת בכורים קודם ירושה וישיבה עש”ק פ’ כי תבוא תשע”ה קרית ספר מה שהקשה כת”ר על מש”כ רש”י ר”פ כי תבוא דדריש שלא נתחייבו בבכורים עד ירושה וישיבה, דלכאו’ תיפוק ליה שעדיין לא היה מזבח, והקשה עוד דדרשא זו ליתא בספרי, ור”ל דאינו מובן מנ”ל לרש”י לדרוש זה מדנפשיה. תשובה – ראשית כל יש לידע דדרשא זו אית’ במדרש תנאים […]...