גם הנוהגים לברך על מצות דקות מזונות בימות השנה, מ"מ מברכים על מצות רכות (הנאכלות בקרב חלק מקהילות הספרדים) המוציא בכל ימות השנה.
דאמנם מצות דקות יש הנוהגים לברך עליהם מזונות, ונימוקם שיש בהם אחד מן התנאים של פת הבאה בכסנין הנזכרים בשו"ע סי' קסח דהיינו מה שנכנססות (שהמרקם של המאפה פריך) שהוא אחד מן התנאים.
אבל כל זה הוא רק במצות קשות, משא"כ מצות רכות אין בהם אפי' תנאי זה ואין צריך לומר שאין קיימים בהם גם שאר התנאים שנאמרו בפת הבאה בכסנין, נמצא שאין שום טעם שלא להחשיבה כפת גמורה לכל דבר.
וכך סוגיין דעלמא בכל החיבורים שבדקתי שעל מצות רכות מברכים המוציא ובהמ"ז לכו"ע.
מק"ט התשובה הוא: 125619 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125619
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- אני מתארח אצל חמי בלילי שבת ויום שבת ובמוצאי שבת ויום ראשון אני מתארח אצל אבי, האם אדליק במוצ"ש אצל חמי או אצל אבי מכיון שיש כמה דעות בין פוסקי זמנינו בזה, שיש אומרים שאורח ליום אינו יכול להדליק במקום שמתארח, ולגבי אורח שחוזר לביתו יש מחלוקת הפוסקים אם ידליק במקום שמשם בא או בביתו, לכן אם רוצה לצאת מידי הספק ימנה שליח להדליק בביתו וגם ישתתף בפרוטה עם אביו וחמיו (ראה דעות הפוסקים בביאורים ומוספים סי' תרעז), וגם […]...
- במאפיית מצות שמצרפים את כל המצות יחד על ידי צירוף סל האם מועיל על ידי זה להפריש ממארז מצות של ראובן על מארז מצות של שמעון נכנסים בזה להרבה שאלות, הנידון העיקרי הוא במה שאמרו (חלה פ"א מ"ז, שו"ע יו"ד סי' שכו ס"ב) העושה עיסה על מנת לחלק שאינו מתחייב בחלה, ובאופן שמחלק לאחר האפייה, אם בשעת אפייה לא יתחלק אינו חשוב כעושה על מנת לחלק (ש"ך סק"ה). אמנם דנו האחרונים מה הדין באופן שיש כאן תערובת קמחים של ב' אנשים, […]...
- מי שלא בירך ברכת המזון אחרי שעברו 72 דקות אך הוא עדיין שבע ואינו רעב האם יכול עדיין לברך ברכת המזון אם עדיין שבע, כגון שאכל בסעודה כל צרכו ונמשך זמן שביעתו למשך זמן, באופן זה יכול עדיין לברך ברכת המזון גם אם עברו 72 דקות (ראה או"ח סי' קפד ס"ה ומשנ"ב ס"כ). ומ"מ כמה פוסקים כתבו שלכתחילה אין לאחר את ברכת המזון לאחר 72 דקות, מאחר שלא תמיד אנו בקיאים לומר שאנחנו עדיין שבעים (עי' […]...
- חתן בן ספרד שמתארח אצל ההורים כיצד ינהג בהדלקת נר חנוכה הנה דעת המחבר כידוע, שגם במהדרין מן המהדרין אין מדליק כל אחד מבני הבית, והדלקת בעה"ב מוציאה את כולם, אמנם כל זה בבני הבית ממש אבל מי שלן לילה בבית זה אינו נפטר בהדלקת בעה"ב. וכמ"ש המשנ"ב [סי' תרעא ס"ב] על דברי המחבר, לא ידליקו יותר, בין בלילה ראשונה ובין בשארי לילות דהכל נגררים אצל […]...
- בירך מזונות על אורז ורוצה לאכול עוגה האם יצא ידי חובת הברכה או שצריך לברך שוב אם התכוון להדיא לפוטרו נפטר ואם לא התכוון להדיא לפוטרו אינו נפטר אפי’ אם היה לפניו. מקורות: הגריש”א (בשיעורי מס’ ברכות עמ’ תמט וספר וישמע משה ח”ה עמ’ מט) על יסוד דברי הרמ”א סי’ ריא ס”ה בשם הרשב”א ומשנ”ב שם סקל”ב, שמי שבירך על דבר שאינו חשוב במקום הדבר החשוב צריך שיהא דעתו להדיא לפטור […]...
- האם עדיף להתפלל בהנ"ח במנין הנוהג כבני ספרד או במנין מאוחר היותר הנוהג כפי מסורת אבותיו בני אשכנז | באיסור לא תתאוה ולא תחמוד האם יש איסור גם אם מתאוה וחומד שיהיה לו דבר דומה למה שיש לחבירו, ומהו הטעם בזה בס"ד הרב שלו' רב, א. האם עדיף להתפלל תפילת שחרית עם נץ החמה ביו"ט דרה"ש? ב. אם כן, ואני אשכנזי ויש לידי מקום מגורי מניין ספרדי עם נץ החמה, האם ללכת למניין זה או למניין האשכנזי היותר מאוחר? ג. באיסור "לא תתאוה" ו"לא תחמוד" קשור האחד עם השני, איך יכול להיות מציאות שבגלל שאדם רואה […]...
- האם מותר לקרוא בשבת ויו"ט בכרטיס שנה טובה | האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים בשבת ויו"ט | סדר קדימת אכילת סימני ראש השנה | המתארח אצל חבירו היכן ידליק את הנרות בבית המארח שאוכל שם או בבית שישן שם | בהנ"ל, האם עדיף להדליק בבית שאוכל שם בתחילת יו"ט, או בבית שישן שם אח"כ מאוחר יותר בס"ד שלו' רב לכבוד ידידי ורעי החשוב הג"ר עקיבא משה סילבר שליט"א, א. האם מותר לעיין בכרטיס הברכה "שנה טובה" שמביאים מכרים הבאים להתארח אצל מארחים? ב. האם מותר לקבל מתנה או משלוח ממתקים ביו"ט ושבת? ג. מה הוא "סדר אכילת סמני רה"ש", לפני או אחרי קידוש ומהי סדר קדימות הברכות? ד. היכן עדיף להדליק […]...
- מי שבירך המוציא על דבר שברכתו בורא מיני מזונות האם יצא ידי חובתו אם הוא מעשה קדירה דהיינו מיני מזונות שאין מברכים עליהם המוציא אפילו אם קבע סעודתו אז גם בדיעבד לא יצא ידי חובתו אם בירך המוציא, אבל אם הוא פת הבאה בכסנין כגון רוגלך וופלים (שלכל היותר הם ספק ספיקא המוציא ואכמ”ל ואז בלאו הכי יצא בהמוציא, אבל הם ודאי לא מעשה קדירה) בדיעבד יצא בהמוציא […]...
- סעודת מזונות בראש חודש שהסתיימה לאחר צאה"כ האם יזכירו ראש חודש בעל המחיה או לא יעוי' באו"ח סוף סי' קפח שמבואר שם לגבי ברכת המזון שבאופן כזה יצטרך להזכיר ראש חודש. ויש מהמדקדקים שמקפידים שלא לומר תיבת הזה בהזכרת ראש חודש (ראה בא"ח חוקת סעיף כב, הלק"ט ח"ב מו מז), אולם לא נהגו בהקפדה זו (שבט הלוי ח"ד יח סק"ג). ומ"מ זה דוקא אם אכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס […]...
- נדר שלא לשתות יין בימות החול מלבד בשבתות וי"ט האם מותר לשתות בסעודה שלישית בבין השמשות יש מקום לטעון שמותר, וכך ריהטא דהסוגיות והפוסקים, ואמנם לא מצאתי ראיה ברורה ומפורשת לזה, אבל קשה להחמיר בזה אחר דבריהטת הדברים לא משמע שהחמירו בזה, ועכ”פ כשטוען שכך היה בדעתו בזמן הנדר בודאי שקשה לטעון עליו להחמיר בזה. מקורות: א) הנה שורש הספק הוא האם אזלי’ בזה בתר לשון תורה או בתר לשון בני […]...