האם מותר להתרפאות במח אחד ובמטולטלת

ב"ה

רציתי לשאול האם יש איסור להתרפא על ידי מח אחד.

האם מותר לשאול במטולטלת?

עקיבא יוסף לוי

התשובה בקצרה

אין להתרפאות בכל מה שאינו ברור שהוא כדרך הטבע [או שהותר ע"י מורי הוראה באופן מיוחד], ובכלל זה גם מח אחד.

***

תשובה

בע"ה

‏יום שני ט"ז אלול תשע"ו

לכבוד הג"ר עקיבא יוסף לוי שליט"א

שלום רב

הנה מח אחד הוא דבר הפועל לכאורה ע"פ כוחות על טבעיים בין היתר וע"פ עקרונות לא – יהודיות, ובעצם שאלה זו דנו כבר רבים וכן שלמים, ובאמת יש בזה ממש חשש איסורים דאורייתא, ובעוה"ר אין מספיק מודעות בציבור ויש נערות תמימות ההולכות ללמוד ענין זה ולהתפרנס מזה בהמשך, ואין דורש ואין מבקש.

ואציין מקצת המקומות שדנו בזה להלן בתשובה, ראה להג"ר יעקב משה הלל שליט"א בספרו תמים תהיה מה שכתב באריכות בכל ענין הרפואות העל טבעיות, ובענין המטולטלת, ומאידך ראה במאמרו הארוך של הג"ר שמואל יצחק רוזנבלאט בכתב עת פעמי יעקב סח תשס"ח עמ' קי – קיח, שם דן באריכות בכל הנושא של מח אחד, [ומ"מ אפשר ללמוד ענין זה ם רק על מנת להבין ולהורות ולא על מנת לעשות, מכיון שיש בזה חשש אל תפנו אל האלילים, וגם ללמוד גרידא יש בזה איסור, וכמו שיתבאר בפסק הדין שיובא להלן], וכן ראה במאמרו של הג"ר יעקב שלמה מוזסון שליט"א בכתב עת אור ישראל (מונסי) מח, תשס"ז, עמ' סד – עח, ונדפס גם בקובץ בית אהרן וישראל קלא תשס"ז, עמ' מט – עד {ודברתי עם בעל מקצוע ידוע שם בארה"ק בתחום טיפולי הנפש, ולדבריו ענין זה של מח אחד מלבד שזוהי שיטה שאינה אמיתי דיה, היא עלולה גם להזיק ולהכניס בלבולים בנפש האדם, וביאר את הענין היטב ואכמ"ל.

} .

ורק יש לסכם שדעת כמה פוסקים שיש במח אחד חשש ע"ז, וכדלהלן:

בפסקי דין של ביה"ד בירושלים לדיני ממונות ובירורי יוחסין (ח"י פס"ד המתחיל בעמ' של"ב, [כל מה שמובא להלן עד דברי הרב מורגנשטרן הוא מתוך פסק הדין]) דנו בזה באריכות אודות אשה שבאה ללמוד מח אחד ולאחר תקופה שמעה שיש בזה איסור ורצתה והפסיקה בטענה שהיא חוששת שהמדע הזה כולל ניחוש שאסור מן התורה באיסור "לא תנחשו", זאת לאחר שנוכחה ב"ניחוש" של המרצה ושל אחת התלמידות על תופעות ומקרים שלא היו לפניהן - על פי הסתכלות בפני תלמידה שעמדה לפניהן.

כמו כן כולל המדע ניחוש מרחוק על פי תנועות אצבעות, כגון אם קיים "פקק" בכביש פלוני.

גב' א' התיעצה עם רבנים ונאמר לה שהיה מי שעורר על מדעים אלו שמקורם בסין ובארה"ב שיש בהם משום איסור אביזרייהו דעבודה זרה.

עוד היא טוענת שלימודי הקורס כוללים שאלות שהמטפל שואל את המטופל על בעיות משפחתיות רגשיות בשפת רחוב זולה וניבול פה, וטיפולים של נשים ע"י גברים ולהיפך, וכשביקשה לתקן ולעדן את הנוסחאות הללו נענתה בשלילה.

גב' א' תובעת לפטור אותה מתשלום עבור יתרת הקורס, וגם עבור השיעורים שהשתתפה בהם.

מאמרים שנתפרסמו בענין בעבר בקבצים הלכתיים, מגלים, שהקינזיולוגיה מלמדת את המטפל לאבחן בעיות רגשיות ורפואיות אצל המטופל ע"י אבחנה בשרירי הגוף שלו המקבלים "הוראות" מהשריר שבמרכז המוח.

הריפוי של המטופל נעשה ע"י התחברות רוחנית של המטפל עם המעטפה הרוחנית העוטפת את הגוף של המטופל, ומשם אל המוח שלו.

המדע גם כולל אבחנה רפואית לאנשים שאינם נמצאים אצל המטפל ע"י אבחנה בקרוב משפחתם הנמצא לפני המטפל, וזאת ע"י התחברות רוחנית.

הנושא של "התחברות רוחנית" עומד על גבול האמונות הטפלות, ומכאן החשש ההלכתי לכשרותו.

לאחר מתן פסק הדין השיגה התלמידה חומר פרסומי של מדע הקיניזיולוגיה ועל אנרגית הצ'אקרות, הכלול בלימודי המכון (בדף מידע על החומר הלימודי שחולק במכון נמנים שבעה מרכזים לאנרגיה הצ'קרית, והראשון שבהם הוא הכתר).

לפי אותם פרסומים קיניזיולוגיה היא תנועת גוף הבאה לביטוי דרך טונוס שריר במשוב מהגוף - שיחה לא מילולית עם הגוף והנפש.

הצ'קרות מוזכרות בכתובים הודיים קדומים שגילם בערך 2600 שנים.

המילה צ'קרה פירושה "גלגל", והכוונה לצורת השמש המעניקה חיים ושולטת בעולם (עפ"ל).

הצ'קרות המרכזיות בגוף האדם הן שבעה מרכזים רוחניים של אנרגיה, בהתאם לפילוסופיה של המדיטציה היוגית.

הצ'קרה השביעית היא צ'קרת הכתר האחראית על התקשרות הרוחנית וכו' וכו'.

עפ"ל.

כמו כן הגיע חומר מדעי נוסף המלמד שמקורם של המדעים הללו הוא באמונה בע"ז ע"כ.

ולא ניכנס בזאת לדיני החושן משפט שדנו שם בזה, אבל הובאו שם שמועות מהגרי"ש אלישיב בקשר לשאלה הנ"ל, ובעיקר הדברים בענין זה של המח אחד הפנה הגרי"ש את בית הדין לבירור הדברים להגאון רבי דוד אריה מורגנשטרן שליט"א "שהוא יודע בזה".

בית הדין דן בענין, והפנה את השאלה להגאון רבי דוד אריה מורגנשטרן שליט"א, כהוראת מרן (שליט"א) [זצ"ל], כל כך משום שהמדע המדובר חדר לאחרונה בחוגים חרדיים שונים שהולכים לקבל ממנו מרפא לנפש ולגוף, והוא נושא הנלמד בהשתלמויות שונות למורות חרדיות.

וזו היתה תשובתו (ביום טו כסלו תשס"ז):

לאור בקשת בית הדין לברר את נושא הרפואות האלטרנטיביות והיתר השימוש בהם על פי ההלכה, הנני להשיבו לאחר מו"מ קמיה דמו"ר מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א והבאת הדברים בכתב לפניו.

ואלו הם הדברים אשר עלו בידי:

אין היתר להשתמש ברפואות אלטרנטיביות שמקורם בדעות עובדי עבודה זרה ויסודם בפעולת כחות לא טבעיים - אלא אם כן אפשר להוכיח שהוא עובד בדרך "הטבע" בדרכי הבירור, ולא סגי בכך שהעוסקים ברפואות אלו מאמינים שהוא "טבע".

ויש לחוש בזה משום קוסם קסמים מעונן ומנחש, או משום דרכי האמורי.

וקל וחומר אם לא השמיטו מכלל הלימודים את חלק הע"ז שבדבר, שיש בזה איסורי ע"ז.

ע"כ.

יצויין, שהגר"ד מורגנשטרן חקר רבות במדעים כאלו מעין הקיניזיולוגיה ומח אחד והצ'קרות, האם נכונה טענת כמה מהמשתמשים בהם שהם פועלים בדרך הטבע, והגיע למסקנה שאין הוכחה לטענתם זו [ע"כ מתוך דברי בית הדין].

ובסוף הכרך (עמ' תקל"ה) הובא המשך הדברים מהרב מורגנשטרן שליט"א, וזה תורף דבריו:

גם דבר שלא ידוע שמגיע מהגויים, אם היא פעולה שאין לה הסבר בדרכי הטבע המוכרות, יש בו משום איסור ניחוש וקוסם וכו', ע' סנהדרין סה ב בפירוש מנחש, ובב"י יו"ד ר"ס קעט בשם סמ"ג בפירוש קוסם, ועוד הרבה כיוצ"ב.

ויש בזה אריכות לרשב"א בתשו' ח"א סי' תיג בדעת הרמב"ם, אמנם ביסוד העקרוני הזה אין הבדל ביניהם, ונחלקו רק בהגדרת הדברים הנכללים במסגרת טבע העולם כמציאות השדים וכיוצ"ב.

וכדי לקבוע שדבר פועל בדרכי הטבע, צריך אחת משתים.

א.

או שיתברר ע"פ "דרכי ההקש וההגיון" שהיא טבעית, דהיינו שזה משתלב ומתאים במסגרת כללי הטבע המוכרים בזמנינו, וכדי לקבוע זאת צריך ידיעה מסויימת במסגרת הטבע - שמידתה המדוייקת של ידיעה זו צ"ע, (ולמרות שאין המדע או הרפואה המערבית הבעה"ב על הטבע וקביעת דרכיה, שהרי גם הם מודים שאינם מבינים הכל, אבל לפחות דבר שמקובל אצלם ניתן להניח שמתאים למסגרת הטבע המוכרת, ואפי' אם הדבר אינו מובן לגמרי מצ"ע, אבל בנוי על יסוד הנחות מוכרות.

אבל בדבר שאינם מודים בו, צ"ע מי יכול לקבוע את גדרי הטבע).

ב.

דבר שהוכח עובדתית שהוא "עובד", למרות שא"א להסביר בדיוק איך, ודאי נחשב טבע, וכמו הדוגמא שהביא הרשב"א מאבן השואבת - המגנט.

אבל צריך שזה יהיה "מוכח" בצורה ודאית (כעובדת שאיבת הברזל ע"י המגנט) ע"פ כללי חזקה וסטטיסטיקה ברורים ושלילת כל הגורמים הצדדיים וכו', ולא ע"פ סיפורי מעשיות.

(כ"ז עולה מדברי הראשונים, והרפואות המובאות בדבריהם נחשבו אז כעומדות בכללים אלו.

וראה דעת מרן הגרי"ש אלישיב שהובאה במכתב הנדפס בגוף התיק, וכן הסכים הגר"נ קרליץ שליט"א על מכתב זה, וכן דעת האגרו"מ שפרסם חתנו במכ"ע "המאור" רע"ב תשמ"ג עמ' 34 ובמנח"י ח"ו סי' פ).

כל זה גם אם באים לעשות דבר בסתם, שאין יודעים איך הוא פועל, שמאחר שאין לו מבוא בדרכי הטבע נחשב ממילא שזה נעשה ע"י כוחות לא טבעיים.

אם מסבירים את פעולת הדבר ע"פ "כוחות" "רוחניים" לא "חושיים", הנושא מסתבך הרבה יותר.

ראשית, א"כ הרי יש לחוש להדיא שאין כחות אלו נחשבים טבעיים.

שנית, "אם" כוחות אלו אכן קיימים, הרי שצריך לקבוע שאין

השימוש בהם נחשב לכישוף וכו', (בסה"כ זה בדיוק מה שאמרו המכשפים בזמן חז"ל, ואף בזמנינו), ושוב לא יעזור גם אם "יוכח" שזה "עובד".

ובהגה"ה שם: בטוטו"ד (הובא בדרכ"ת סי' קעט ס"ו) נקט בפשיטות דשאלה בשולחן (שהמסובים מניחים ידיהם על השולחן ושואלים, והשולחן מתנענע לפי התשובה ומצביע ברגליו על אותיות של הלוח) הוי כישוף או קוסם, ולא חשש לומר שיש לזה מבוא בדרכי הטבע אלא שנעלם מאיתנו, וכ' שם "עוד אני אומר כיון שאין זה דבר טבעי לפי המחקר והשכל ודאי אחת מהנה או בכלל קוסם או בכלל כישוף" וכו', (ובתשורת שי, הובא בדרכ"ת שם חשש בה משום קוסם, ומשום מעשה שדים, וכ' שם "חוששני שזה בכלל קוסם שהרבה מיני קסם יש וכו' וכל מה שאינה בדרך הטבע והשכל הוו קוסם").

וכן בכל דבר שיסודו בצורה לא טבעית, אף שהוכח שעובד, עדיין אי"ז הוכחה שפעולתו במסגרת הטבע, (ומשא"כ בדבר הנעשה בסתם, והוכח שעובד).

וע"ע קריינא דאגרתא ח"ג ו ושבט הלוי ח"ג סי' קז ע"כ.

והמסקנות להלכה הכתובים בפסק הדין הנ"ל בסופו ז"ל: א.

מדעי הקינזולוגיה ו"מח אחד", ו"צ'קרה של הכתר", מקורם באמונה בעבודה זרה, ופועל שלא בדרך הטבע על גוף האדם אלא בכח האנרגיה שמסביב לגוף באופן סגולי, ואלו המשתמשים בו כמקורו, הרי זו אמונה בעבודה זרה ממש, ואסור באיסור עבודה זרה.

ב.

גם אלו שמסננים ומצנזרים את המדע משם העבודה זרה, ומשתמשים בתחליפים אחרים, הרי זה אסור באיסור קוסם קסמים מעונן ומנחש, או משום דרכי האמורי, שהרי אינו פועל בדרך הטבע אלא באופן סגולי.

כל זה משום שה"רפואות" קינזיולוגיה, מח אחד וצ'קרות, אין בהם כל בסיס מוכח של ריפוי בדרכי הטבע.

ג.

כשם שאסור להשתמש במדע זה, כך אסור ללמוד אותו, מה גם שהקורסים המלמדים מדעים אלו הם לצורך ולתועלת, ולא כתיאוריה בעלמא, וע"י הלימוד משתמשים בהמשך ברפואה האסורה, וגם תוך כדי הלימוד מבצעים תרגילים שהם בכלל איסורי תורה אלו.

ובנוסף, כיון שהביטויים הנלמדים לקוחים מע"ז, כל התיאוריות שסביבם גם המוגהים, יש בהם רוח טומאה שצריך להרחיקם ולהתרחק מהם.

עה"ח: אברהם דוב לוין.

פסק דין שם: אין ללמוד את ה"רפואות" הנ"ל.

ועל החתום: אברהם דוב לוין אב"ד, יהושע ווייס, מרדכי אהרן הייזלר [ע"כ מהפסק דין הנ"ל].

וע"ש עוד בפסקי דין כרך יא (פס"ד בעמוד תקכו) וז"ל, האשה א' הצהירה בבית הדין "איני ניזונית ואיני עושה".

הגב' א' מרויחה כסף ממכון לימודים שהיא מנהלת, ובמכון מלמדים קורסים של "מח אחד" ו"קינזיולוגיה" ו"צ'אקרות", שנתברר בפסקי דין ירושלים כרך י עמ' שלב ואילך, ועמ' תקלה ואילך, שמדעים אלה אסורים באיסור ע"ז, וגם אם השמיטו מחומר הלימודים את חלק הע"ז שבדבר, עדיין יש לחוש בהם משום קוסם קסמים מעונן ומנחש או משום דרכי האמורי.

יצויין שאת השכר עבור הלימודים משלמות התלמידות בתחילת הלימודים עכ"ל.

ורצו מתחילה לומר שהרווחים נחשבים ככספי ע"ז ויהיו אסורים בהנאה עי"ש.

לסיכום הדברים שנתבארו בכ"ז שלא להתעסק בדברים הללו של מח אחד, אשר יש בהם חשש מדאורייתא, וחשש ע"ז החמורה, שכל המודה בה ככופר בכל התורה כולה כמו שאמרו חז"ל.

***

מק"ט התשובה הוא: 119064 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119064