דברים ד' כ"א, וה' התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן וכו', הג"ר יגאל רוזן שליט"א הקשה דבקראי משמע בויהי כאשר תמו וגו' וידבר ה', שעד אז לא הותר להלחם עם סיחון ועוג, ומשמע שהי' אסור עד אז ליכנס לארץ סיחון ועוג שהוא מעבר הירדן וחשיב כא"י לגבי כמה דברים, והיינו משום שנאסר מאז חטא המרגלים כבקרא קמא דוה' התאנף, וא"כ ק' איך נכנס לארץ סיחון ועוג.
תשובה - הנה יש להעיר כמה דברים: א.
מ"ש כאן וה' התאנף בי אינו על חטא המרגלים כמבואר בהמשך הפסוק כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת, ומבואר שהיה כאן גזרה שלא יכנס כלל.
ב.
בגזרת משה שלא להכנס לא"י לא נכלל עבר הירדן כמבואר ברש"י בפרשת פינחס וז"ל, דבר אחר כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדומה שהותר לי נדרי, משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו, לחצר והוא אחריו, לטרקלין והוא אחריו, כיון שבא ליכנס לקיטון, א"ל בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס ע"כ.
וגם לא נחשב מעולם כא"י עד שבאו בני גד וראובן לבקש לדור שם, כדמוכחי קראי.
ג.
הא דכתיב ויהי כאשר תמו וגו' וידבר וגו' דמשמע דעד השתא לא דבר עמו ע"ז, אינו מצד מה שהיה אסור להלחם עד אז, ואין ראיה לזה מכאן, אלא הוא מצד שלא היה הדיבור עם משה עד אז כמ"ש בתענית ל' ב' ובהרבה מקומות אחרים בחז"ל (ב"ב קכ"א א', שוח"ט כ"ג, מכילתא מס' דפסחא פ"א, ירושלמי שלהי תענית).
וראיתי בחזקוני שם פרק ב פס' טז שביאר עוד לפי דרכו ע"ד הפשט וז"ל, ויהי כאשר תמו מה שלא נכנסו ישראל מיד לאותו פרק לארץ היינו טעמא לפי שנגזר על משה שלא ליכנס לארץ ואין כבודו שיעברו כלם והוא ישאר יחידי.
כל אנשי המלחמה אותם שנאמר בהם ויעפילו אל ראש ההר שאמר משה להם ותחגרו איש את כלי מלחמתו.
והשתא מיושב הקו' הנ"ל מכמה פנים.
אמנם בפי' רבינו בחיי שם כתב וז"ל, ע"ד הפשט: כאשר נודע לישראל בבירור שתמו כל אנשי המלחמה למות מבן עשרים שנה ומעלה, אז נתיחד אלי הדבור וצוה הקדוש ברוך הוא אותנו שנעבור גבול מואב.
ודעת רז"ל (תענית ל ב) שלא נתיחד הדבור עם משה עד שכלו מתי מדבר, כי מעלתו של משה בשביל ישראל היתה, ישראל היו נזופין כל ל"ח שנה והיום שנודע להם זה ט"ו באב היה כשנתמלאה הלבנה, כדאיתא במסכת תענית (שם), והיה היום ההוא גדול אצל ישראל בשמחה גדולה שבו ידעו בבטול הגזרה, גם אצל האיש משה גדול מאד בחזרת הנבואה אליו שבו נתיחד לו הדבור וכו', ע"ש האריך הרבה, ומ"מ מתוך מ"ש ע"ד הפשט נראה שדעתו כמ"ש הג"ר יגאל שליט"א בשאלתו, אך מ"מ נראה דגם לפי' זה ל"ק להטעמים האחרים שכתבתי.
מק"ט התשובה הוא: 117399 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117399