א) בתשובת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס לבוב סי' שלה ודפוס ברלין סי' לט) הנדפס בתוס' יומא נד ע"א איתא נשאלתי על אותם שמציירים במחזורים צורות חיות ועופות אם יפה עושים אם לאו והשבתי נ"ל דודאי לא יפה עושים שמתוך שמסתכלים בצורות הללו אין מכוונין לבם לאביהם שבשמים מיהו אין כאן איסור דלא תעשה לך פסל וכו' עכ"ל, (וכ"ה בקיצור בפסקי תוס' ביומא שם), והובא במרדכי פרק כל הצלמים רמז תתמ בשם מהר"ם ובדרכי משה סי' צ סק"ד וכן פסק בקיצור ברמ"א שם על השו"ע סכ"ג (על דברי השו"ע שבסמוך) דלכן אסור ג"כ לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהן שלא תתבטל הכוונה ע"כ.
וכתב שם השו"ע הבגדים המצויירים אף על פי שאינם בולטות אין נכון להתפלל כנגדם, ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל מצויר יעלים עיניו ע"כ.
וכתב שם המשנ"ב סקע"א וכן יש ליזהר מטעם זה שלא לצייר בכותל בה"כ ציורים נגד פניו של אדם אלא למעלה מקומת איש ע"כ.
ב) ומ"מ עיקר האיסור להתפלל כנגד תמונת אדם הוא כשאינו מכוסה אבל כשהוא מכוסה אין איסור, דהרי גם כשסוגר עיניו אין בזה איסור, ומצד שמבלבלין דעת המתפלל יש לדון ג"כ דיתכן שאם הוא מכוסה אין זה בכלל האיסור.
ומאידך גיסא י"ל דמה שידפיס בעמוד אחר ג"כ אינו טוב, דהרי מ"מ אם יראה התמונה כשפותח הספר יתכן שיעיין בתמונה בעת התפילה, ועוד דגם מה שהקל השו"ע להעלים עיניו הוא רק אם נזדמן לו אבל לכתחילה להתפלל ולהעלים עיניו משמע שלא.
ואדרבה בתשובת הרמב"ם שהביא בפנים הב"י בשם אבודרהם מוכח להדיא דאינו טוב לכתחילה גם באופן כזה דהרי מיירי שם בענין הדין להתקרב אל הקיר ושלא יהיו דברים בינו לבין הקיר וע"ז מסיים שם אבל אינו נכון שיבדיל בינו ובין הקיר ארון ושקים וכיוצא בהם מכלי הבית כי הדברים האלו מבלבלים הכוונה והבגדים המצויירים אף על פי שאינן בולטות אין נכון להתפלל כנגדן מהטעם שאמרנו כדי שלא יהא מביט בציורם ולא יכוין בתפילתו ואנחנו רגילים להעלים עינינו בעת התפילה בזמן שיקרה לנו להתפלל כנגד בגד או כותל מצוייר עכ"ל.
וממילא אין להביא ראיה דבנד"ד יהיה מותר לכתחילה, ומאידך גיסא מדברי השו"ע ותשו' הרמב"ם גם אין להביא ראיה להיפך לומר דיש איסור בסוף הספר בהכנסת צורות.
והנה אף דמסתימת מהר"ם והרמ"א משמע דבכל הספר אסור לצייר צורות, אולם עיקר מה שדנו הרבה פוסקים לענין צורות בבהכנ"ס הוא מצד שמסתכלין בשעת התפילה או שמשתחוין (עי' או"ז ע"ז סי' רג ומקור חיים לבעל החו"י סי' קנ ס"ה ועוד עי' באריכות הרבה לשונות ראשונים ופוסקים בשרשי מנהג אשכנז ובתשובת הרמב"ם דלעיל המו' בב"י בשם אבודרהם), אבל לא כשהוא בנמצא ואינו מול האדם, וכן יש שהתירו למעלה מקומת אדם אם אין מסתכלין שם וכן במהר"ם פדואה דלקמן התיר בפרוכת כשהוא מכוסה.
ויעוי' בלשון מהר"ם פדואה דלקמן שהזכיר שאין העם משתחוים כנגד כנגד המחזורים משום שהם לפיוטים בלבד וממילא ש"מ דעכ"פ הם כנגדם כשקורים פיוטים וזה האיסור שהוא היסח הדעת כלשון הפסקי תוס' ביומא שם.
היוצא מזה דעכ"פ בלשונות דלעיל לא מצינו עדיין מקור ברור לאסור להדפיס בסוף הסידור כשאינו בדף התפילה, ומ"מ יש לעיין אם יתכן שיותר טוב שלא יודפסו שלא יגרמו לאנשים לעיין שם בתפילה מכיון שהוא בהישג יד ולא דמי לפרוכת מכוסה וכסתימת ל' מהר"ם ורמ"א וצ"ע.
ויעוי' בתשובת רבינו פרץ שהובאה במרדכי ע"ז רמז תתלט ואגודה דע"ז סי' לח דמותרות צורות של המחזורים, ואולי מיירי באמת באופן שאינו בדף התפילה, דהרי קאמר שם שהם בולטות א"כ יותר משמע שהם על הכריכה מבחוץ, ומ"מ מדר"פ אין להקשות כ"כ דבמרדכי שם גופא הובאו שאר תשובות שלכאורה חולקות ע"ז.
ג) יעוי' בש"ך בנקוה"כ יו"ד סי' קמא סק"ב מה שדן שם בשי' הט"ז שם סקי"ג האוסר לצייר י"ב מזלות במחזורים וכתב הנקה"כ דאינו כלום דהצורה להבין ולהורות ואינו צורה גמורה עכ"ד בקיצור, ולא נחית שם מצד מה שיש כאן צורה בסידור שהוא דלא כמהר"ם מרוטנבורג.
אבל יש לומר דבפיוטים שאינם חובה מדינא הוא קיל (ותיפוק ליה לפ"ז דאם אינם בעמוד התפילה עצמה מותר לפי תי' זה), ועי' בא"ר סי' תרצא סק"ז שנסתפק לענין ציורים במגילת אסתר דשמא בתפילה בעי' כוונה ביותר, ומ"מ בדברים שהם אמירה והם חובה אין להקל אף בפסוד"ז, ועי' מחה"ש סקל"ז ולקח הקמח החדש סקק"ז.
אבל יעוי' בתשו' מהר"ם פדואה (הנד' בשו"ת אבקת רוכל סי' סה) שכתב דכל דינו של מהר"ם נאמרה אף רק לענין מחזורים שהיו באשכנז שאין בהם אלא פיוטים, ומבואר דפיוטים ג"כ יש לאסור.
או יש לומר דלא נחית הנקה"כ שם אלא רק שאינו אסור מדינא לאפוקי מדעת הט"ז שם ולא שהוא טוב לעשות כן מצד היסח הדעת.
או יש לומר דכיון שאינה צורה גמורה כמ"ש הנקה"כ הלכך אין שייך בזה מש"כ התוס' שמבטלין דעת המתפללים.
ד) ויש לדון ג"כ באופן שמדפיסים סידורים לילדים קטנים דאולי יש מקום ללמד זכות על מה שמדפיסים להם תמונות בסידור כדי למושכם לתפילה ובזה הרווח גדול מן הנזק ומ"מ תמונת אדם וכיו"ב לא ידפיסו וגם גדול לא יתפלל בסידור זה (מלבד אם יודע דבלא התמונות יכוון פחות ויסיח דעתו לגמרי).
ואגב זה יש להכניס הנידון על עצם תמונת אדם עי"ש בתוס' ובמרדכי ושו"ע יו"ד ושו"ת אבקת רוכל (והרחבתי בדעות בזה בתשובות אחרות), אם כי בהדפסת תמונת אדם לחוד המנהג להקל ועכ"פ בזה יש כמה צירופים להתיר.
באופן שהתמונות הם של אינם שותו"מ נלענ"ד מכמה טעמים שמוטב שלא יודפסו.
מק"ט התשובה הוא: 125499 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125499