האם אבוקה בנר הבדלה צריך שיהיה דוקא מנרות הקלועים יחד, או שדי אם דבוקין זה בזה

שאלה

האם יש מקור או שאין לזה שנר - אבוקה של הבדלה יעשה מנר עשוי מקליעה של כמה נרות דקות ולא בנר עשוי כמה פתילות בתוך גוש אחד של שעוה.

אני אמרתי לשואל שבהל' חנוכה נראה לי שיש שלא ישים כמה פתילות בקערה אחת שלא יהיה אבוקה?

תשובה

לכבוד הרה"ג מתתיהו הלברשטט שליט"א

שלום רב

כתב בערוך השולחן אורח חיים סימן רצ"ח ס"ו וז"ל, אמרינן בפסחים ק"ג ב' דאבוקה להבדלה מצוה מן המובחר כלומר דיוצאין אף בנר אחד אך למצוה מן המובחר צריך אבוקה והטעם כדי שיהיה אור גדול וגם בה ניכר הג' מאורות היטב וכתב רבינו הב"י בסעי' ב' דיש מי שאומר דאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית עכ"ל ולא נודע לנו טעם דבר זה, [א"ה אולי מה שהוקשה לו הוא משום דאין מחזרין על הנר במו"ש, וא"כ כ"ש שכבר יש לו נר אין צריך לחזר כ"כ אחר אבוקה שהיא למצוה מן המובחר, ומשמע ליה דמש"כ מה"מ הכונה רק אם יש לבחור ביניהם יש לבחור באבוקה, ומ"מ איני מבין כ"כ התמיהה בזה, דאי"ז חשיב לחזר אם יש לו מה להדליק, דע"כ אם אין לו נר כלל אם יכול להדליק אי"ז בכלל אין מחזרין], ובמרדכי שם כתב להיפך דאם יש נר בבית א"צ לחזור אחר אבוקה ע"ש, והמנהג כרבינו הב"י.

ועוד נוהגים כשאין אבוקה סומכים נר לנר והוה כאבוקה וכן שתי פתילות בנר סמוכות זל"ז הוה כאבוקה ולא יעשה אבוקה מעצים דבזיון הוא וגם לפעמים יש מהם ריח זפת ומאיס, ואבוקה דשעוה הוה כשקלועים זה בזה וכן המנהג פשוט ואין לשנות [ועמג"א וא"ר] עכ"ל העה"ש.

המתבאר בדבריו בהשקפה ראשונה הוא, דהמנהג הוא כשהם קלועים זב"ז, ומ"מ כשאינם קלועים זב"ז אפשר לקרב ב' נרות להדדי.

ושורש הנידון בזה הוא מש"כ המג"א שם סק"ד, וז"ל, ובנר של שעוה אם שני הנרות קלועים יחד חשובים אבוקה אבל כל א' בפ"ע לא חשיב אבוקה, אמרי' בגמר' קם שמעיה אדליק אבוקה משרג' וכו', והנה לפ"ד ה"ל להפוסקים לכתוב דין זה שכשמניח נר א"צ להדליק אבוקה לכן י"ל שקושיתו הוא כיון שיש נר ה"ל להדליק עוד נר ויהא אבוקה ולכן השיב שמעי' מדעתיה דנפשיה קעביד ומ"מ צריכים להיות מדובקים יחד שאז יהיה להם הרבה מאורות משא"כ כשעומד כל א' בפ"ע עכ"ל.

ומבואר דעת המג"א דדוקא אם הם קלועים יחד אבל לא אם כל אחד עומד בפ"ע.

אכן מאי דאתי המג"א לאפוקי הוא רק אם כל אחד עומד בפ"ע, אבל כולן עומדין יחד לא אכפת לן כלל אם מדובקין ע"י קליעה או מדובקין באופן אחר, ע"ש, וכמו שהוכחתם ג"כ מהדין בנר חנוכה, ופשוט.

וכן ציין שם המ"א עוד למש"כ הוא ז"ל בסי' תל"ג ס"ב, וז"ל השו"ע שם, אין בודקין לאור האבוקה אלא לאור הנר, ולא בנר של חלב, ולא של שומן, ולא של שמן, אלא בנר של שעוה.

(הגה: והוא יחידי, אבל שתי נרות ביחד, אפי' קלועים, דינם כאבוקה) (מהרי"ל בשם אגודה).

עכ"ל.

וכתב במגן אברהם שם ס"ק ו וז"ל, אפי' קלועים.

לשון זה אינו במהרי"ל דמאי אפי' וכו' דודאי אם אינן קלועים שרי שיכול להכניס כל אחד לחורין ולסדקין ונ"ל דה"ק פשיטא אם דבקן ביחד ולא קלען דהוי כאבוקה אלא אפי' אם קלען סד"א דהוי כנר א' קמ"ל עכ"ל.

ומבואר בדבריו דגם מדובקין ה"ה דאפשר בהבדלה.

וכן כתב במחצית השקל (סימן רצח ס"ק ד) וז"ל, והוא הדין דבוקים יחד אפילו אינם קלועים, וכמו שכתב סוף ס"ק זה ובסימן תל"ג [ס"ק ו] על דברי המג"א הללו, וכ"כ בפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן רצח ס"ק ד וז"ל, ולהבדלה קלועים יותר מצוה שיגיעו המאורות זה אצל זה, ומדובקים נמי שפיר דמי.

ושתי פתילות יחד בקנדיל"א שאין חלב ושעוה מפריד ביניהם לא הוה אלא נר יחידי עכ"ל, ועוד ציין שם למה שכתב הוא שם במשבצות זהב סק"ב וז"ל, ומה שכתב נר שתי פיות, בשו"ע [סעיף ב בהגה] שתי פתילות, לכאורה בכיון כתב כן, דשתי פתילות מונחים זה אצל זה בלי הפסק לא הוה אבוקה, ודוקא כעין שתי פיות, ומשמע שתי פיות אפילו אין מדבקין יחד הוה כאבוקה עכ"ל.

ועיין עוד מה שכתב באליה רבה (סימן רצח סק"ו) וז"ל, חוץ מן הנר וכו'.

משמע דלא יצרף נר זה עם נר המיוחד בבית לעשותן אבוקה אלא מבדילין על נר יחידי זה לבד, וכן כתב פסקי תוס', אבל במג"א [סוף סק"ד] משמע דצריך לדבקן עכ"ל.

היוצא מכ"ז דיש נידון בפוסקים כאשר מצרפים עוד נר ואינן מדובקין זה לזה, האם נחשב אבוקה או לא, אבל באופן שכבר מדובקין זל"ז לכו"ע מצד הדין נחשב אבוקה בלא פקפוק.

מק"ט התשובה הוא: 117591 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117591