שאלה - מה שהקשה על מה שכתב הגר"ח פלאג'י ז"ל [פר אחד על פרדר"א פי"א], במ"ש בפרקי דר"א שם שעשה הקב"ה את האדם בי"ב שעות, שעה ראשונה צבר את עפרו וכו' [וע' סנה' לח ב], דר"א אזיל לטעמיה בר"ה ח' א' שבתשרי נברא העולם, דעתה אחר שראינו שי"ב השעות הקבועות היו משך אותו היום א"כ היה יום מימי תשרי שכך הוא אז.
תשובה - הנה זה ודאי שהפשטות כ"ה, וכן משמע בדרשות ר"י אבן שועיב פרשת בראשית וז"ל: והנה אמרו ז"ל במדרש ובסנהדרין פרק דיני ממונות שנברא בעשרה שעות לרמוז לעשר ספירות ולעשר מאמרות.
ואם השם יכול לבראו ברגע, גזרה חכמתו לברוא אותו בשעות ידועות כמעשה האצטגנונים לכלול בו כל הכחות להיות מושל עליהם, ושיהיה גופו למעלה מהם כמו שנפשו למעלה, ולכן אמרו שעה ראשונה צבר עפרו, שנייה גבלו, שלישית רקמו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדוגה לו חוה, שמינית נצטוה, תשיעית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, עשירית סרח, אחד עשר נדון, שתים עשרה נגרש, אבל פעולותיו היו בעשרה שעות, או בשתים עשרה, כנגד שתים עשרה גבול אלכסונין, וכנגד שתים עשרה מזלות המושלות בעולם, מכל זה למדנו חכמתו עכ"ל, והנה כיון שהשוה זה למזלות נראה ג"כ שהבין דמיירי בשעות זמניות [אף דאליבא דאמת להגרח"פ יוצא שהיו השעות ג"כ זמניות].
אכן אם משמע מדברי הגר"ח פלאג'י לא כן אנו מה נאמר, דאין לנו ראיה להדיא שלא כך היה, והגר"ח לפ"מ שסבר שהיו שעות ממש כתב כן, ואה"נ לכאורה אין ראיה ברורה לדבריו, כיון דשייך לפרש זה בשעות זמניות.
ואפשר דהגרח"פ הבין הטעם שחילק הקב"ה המעשים לשעות הוא דומיא דמלך ב"ו כשיש לו מטלות מחלקן לפי הזמנים, כדי שלא יצטרך לעשות הדברים בחפזה, וכך עשה הקב"ה משום טעם, ובאופן כזה פשיטא שאין סיבה שיהא מחולק לפי שעות זמניות [ובפרט שאין כל השעות שם מיירי בפעולותיו של הקב"ה בעצמו ע"ש, מיהו זהו אינו קו' כ"כ דיודע מה שעתיד להיות, והכל עשה בכונה תחילה], אלא לפי שעות קבועות כפי המשוער בדעתו שכך מתאים עבורו.
מק"ט התשובה הוא: 117436 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117436