{בע"ה עש"ק פר' משפטים ע"ו
מודיעין עילית}
מה שהקשה כת"ר ע"ד הפמ"ג או"ח סי' נ"א (הוב"ד במ"ב שם סקי"ז) להפסיק בשירת הים בין במים לבין אדירים, שכך הוא ע"פ הגמ' במנחות נ"ג א' ע"ש, והקשה דבמכילתא ועוד ראשונים פי' לא כן.
תשובה ראשית כל לא הבנתי מה הקשה מהמכילתא אם בגמ' לא נקטו כן, דודאי אזלינן בתר הגמ', וגם מה שהקשה מהראשונים, הנה זה ידוע דהראשונים בפירושיהם למקרא לא הלכו הרבה פעמים אחר שיטת הגמ', ומ"מ למעשה בתר הגמ' אזלינן, [ואין כאן המקום לברר פשר הדבר והכללים בזה, אך מ"מ הוא דבר ידוע].
ועצם מה שהקשה מן המכילתא, דהיינו מן המכילתא דר"י דאיתא התם, ד' נקראו אדירים ואלו הן הקב"ה נקרא אדיר שנאמר אדיר במרום ה' (תהלים צג ד) ישראל נקראו אדירים שנאמר אדירי כל חפצי בם (תהלים טז ג) מצרים נקראו אדירים שנ' אותה ובנות גויים אדירים (יחזק' לב יח) המים נקראו אדירים שנ' מקולות מים רבים אדירים (תהלים צג ד) נגלה הקב"ה שהוא אדיר על ישראל שנקראו אדירים להפרע מן המצרים שנקראו אדירים במים שנקראים אדירים שנ' צללו כעופרת במים אדירים עכ"ל, ורצה לפרש דאדירים קאי על המים.
אכן הנה במכילתא דרשב"י נזכר אותו הענין, ומפורש שם דאדירים קאי על מצרים, וז"ל, צללו כעופרת במים אדירים אמ' הקב"ה נקרא אדיר שנא' אדיר במרום ה' (תה' צג ד) יש' נקראו אדירים שנא' ואדירי כל חפצי בם (שם טז ג) מצ' נקראו אדירים שנא' צללו כעופרת וגומ' מים נקראו אדירים שנא' מקולות מים רבים אדי' (שם צג ד) נגלה הקב"ה שנקרא אדיר על ידי יש' שנקראו אדירים ויפרע מן המצ' שנקראו אדירים במים שנקראו אדירים שנא' צללו כעופרת במים אדירים ע"כ.
ומפורש שביאור המקרא הוא דאדירים קאי על מצרים, דע"ז מייתי קרא דצללו כעופרת במים אדירים, ואדרבה על מים מייתי קרא אחרינא.
אם כן גם במכילתא דר"י הראשונה שהביא השואל ג"כ יש לפרש דהא דמייתי קרא צללו כעופרת במים אדירים, דאדירים קאי בין המצרים בין אמים, ולא רק על המים לבד, ואע"ג דקאמר במים שנקראים אדירים שנ' צללו כעופרת במים אדירים, כמו שהביא השואל רק סוף הלשון, איני יודע מה עניין יש להביא רק סוף הלשון, דהי"ל להביא כל הלשון, וז"ל המכילתא דר"י, נגלה הקב"ה שהוא אדיר על ישראל שנקראו אדירים להפרע מן המצרים שנקראו אדירים במים שנקראים אדירים שנ' צללו כעופרת במים אדירים עכ"ל, א"כ אדרבה לעיל מינה מייתי קרא אחרינא ללמד על מים שנקראו אדירים כמו שהבאתי לשונו לעיל, והשתא דמייתי קרא דהכא צללו כעופרת במים אדירים - אפשר דאכולה מילתא מייתי לה, בין אמצריים בין אהנך.
אף דע"כ דעת המדר"י דאדירים דבפסוק קאי גם על המים, כמ"ש לעיל מינה הא כל אותן האלפים והרבבות צללו כעופרת במי ים אדירים במים אדירים עכ"ל.
מ"מ קאי גם על מצרים, וכנ"ל, וגם אי ס"ל להמכילתא דר"י כן, ובאמת כ"ה הלשון במדרש משלי ט' י' ובחופת אליהו (נדפס באוצר מדרשים), הא מכילתא דרשב"י לא ס"ל כן.
ומיהו לא היה להפמ"ג מכילתא דרשב"י, והוה סגי ליה לקבוע הלכה כהגמ'.
עוי"ל דגם הפמ"ג לא קאמר אלא להפסיק ביניהם, דבכך מרויח ב' הפירושים, כיון דהרי גם אם א"צ להפסיק והוא מפסיק הרי קי"ל בפ"ג דסוכה ובפ' מצות חליצה דאסוקי מילתא היא ולית לן בה, משא"כ אם צריך להפסיק ואין מפסיק דבזה מעוות משמעות דבריו.
מק"ט התשובה הוא: 117496 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117496