יום שישי י"ב אייר תשע"ו
כתב הביאור הלכה סימן רמב וז"ל, ואם יש לו רק מעט מעות ובא שכיר לתבוע עבור פעולתו שגמר לו היום [דאם גמרו מאתמול אין עליו רק איסור דבל תשהה וכמבואר בח"מ והוא כשאר בע"ח דעלמא אך בת"ח יש לעיין עיין יומא פ"ז ה"ד ח"ה וכו'] נראה דצריך ליתנם להפועל כדי לקיים מה שכתוב ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש אף שעי"ז לא ישאר לו במה לענג השבת או שיפייסנו שיתרצה להמתין עד אחר השבת דחיוב תשלומי שכיר בזמנו הוא מדאורייתא וזה הוי רק מדברי קבלה.
והקשה כת"ר מדברי הגמ' בב"מ ל' א' גבי מי דחינן איסורא מקמי ממונא, ופי' הרמב"ן שצריך למחול.
הנה אין צריך הפועל למחול אלא במידי דאורייתא, כיון דשוין צריך למחול, אבל בדרבנן לא, וכמו"כ יתכן שעיקר מה שסמך הבה"ל הוא משום שוקראת לשבת עונג אינו חיוב ממש כנתינת מעות לפועל, ואם אין לו די הרבה א"צ ע"ל בסי' ר"מ משא"כ פועל.
מק"ט התשובה הוא: 117380 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117380