ביאור בדברי התפילה הנאמרת אחר אמירת תהלים

שאלה

{כבוד הרב שליט"א
ביהי רצון שלאחר אמירת תהילים אי' 'ולאסורים פקח קוח'.

רציתי לשאול- פשט פשוט, מה הכונה (והאם מצאנו עוד כמותו או דומה לו).

[שאלתי רבים, ועדין לא זכיתי למענה]
ישר כוחו}

תשובה

בע"ה

‏יום שלישי כ"ב סיון תשע"ו

אחר השלום והברכה

מקור המילים הם בישעיהו ס"א א', וז"ל, רוּחַ אֲדֹנָי ה' עָלָי יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ עכ"ל.

וכתב רש"י וז"ל, פקח קוח - פקח את מלקוחם ושבים והתירם עכ"ל, היינו התר את מה שנטלו מהם וגזלום שזהו 'קוח'.

וראה אברבנאל שכ' כעין דברי רש"י וז"ל, ולאסורים בכור עוני יקרא פקח קוח רוצה לומר פתיחת המאסר כי הגלות והשעבוד הוא מלקוח ולכן פתיחתו וביטולו יקרא פקח קוח ע"כ.

ועוד כתב בספרו משמיע ישועה מבשר טוב השלישי - נבואה י"ב, וז"ל, ולכן תהיה תרופתו לקרא דרור לשבויים שהם ישראל, ולאסורים בכור עוני וגלות יקרא פקח קוח רוצה לומר בפתיחת המאסר, כי הגלות והשעבוד הוא לקיחה ולכן פתיחתו ובטולו יקרא פקח קוח ע"כ, [וע"ש ההמשך].

אכן האבן עזרא כתב, וז"ל, פקח קוח, מל' אחת ועי"ן ולמ"ד הם כפולי', כמו סחרחר [תהל' ל"ח י"א] או ירקרק [ויקרא י"ג מ"ט] אדמדם [שם] והוא שם עכ"ל, ולפי פירושו פקח קוח הוא צחות הלשון והעיקר הוא פקח את מאסרם.

וכן כתב ברד"ק וז"ל, פקח קוח - שתי מלות וענינה מלה אחת, ופירוש פתוח המאסר, ויש לפרשו כענין שתי מלות ושיקראו לאסירים פקח, רוצה לומר שיפתחו ממאסרם, וכן יקראו להם קוח, ר"ל שילקחו מהגלות, ואאז"ל [ואדוני אבי ז"ל] פירש כי שם המאסר קוח לפי שהם נלקחים ונכלאים בו, כאלו אמר פתחו בית המאסר ויצאו האסירים, ויונתן תרגם ולדאסירים אתגלו לנהור עכ"ל.

וכן כתב ברד"ק בפירושו לתהלים ט, א, וז"ל, ופירוש על מות, שהוא שתי מלות כמו מלה אחת, מן עֲלָמוֹת שיר (מזמור מו, א).

וכמוהו שתי מלות ועניינן מלה אחת: פְּקַח קוֹחַ (ישעיה סא, א), יְפֵה פִיָּה (ירמיה מו, כ), לגאי יונים (מזמור קכג, ד) עכ"ל.

ועוד כתב כן ברד"ק תהלים מח, טו, וז"ל, ומצאנו כמו מלה זאת שכתבו שתי מלות שעניינם ענין אחד ומלה אחת, עגלה יפיפיה (ירמיה מו, כ), הבוז לגאיונים (מזמור קכג, ד) פקח קוח (ישעיה סא, א), שהם שתי מלות ועניינם מלה אחת עכ"ל.

מאידך כתב במצודת דוד וז"ל, ולאסורים - לנבאות על האסורים בגולה שיפתח מאסרם וילקחו מן הגלות.

וביאר במצודת ציון, פקח - ענין פתיחה כמו פקוח אזנים (ישעיהו מב).

קוח - מלשון לקיחה עכ"ל.

וראה מה שכתב בהכתב והקבלה [לתלמיד הרע"א] בראשית כד, וז"ל, ואפשר לפרש מלת ויקח לשון אסירה וקשירה, מענין ולאסירים פקח קוח (ישעיה ס"א) שמלת קוח להריק"ם שם לבית המאסר, ומזה ישמשו רבותינו (כלים פרק ט"ז מ"ד) לשון קיחות, על אזני הכיס שסוגרים אותו בו (שלוסס) ומזה לדעתי ישומש לשון לקח על הדבור הנאה המתקבל על הלב, הטתו ברוב לקחה (משלי ז') כי בזה יתקשר ויתחבר דעת השומע ורצונו עם דעת המדבר ורצונו להסכים עמו, ומזה מכניס את התורה בשם (לקח טוב נתתי לכם, יערוף כמטר לקחי) דבאמצעות התורה יתקשר ויתאחד רצון האדם ונפשו עם דעת קונו עכ"ל הכתב והקבלה.

וכדברי הריק"ם שהביא, כ"כ בפירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים פרק טז מ"ד, וז"ל, וכבר פירש אחד המפרשים פקח קוח התרת השנצים, כלומר הסרת האזיקים, ועושה אותן שתי מלים פקח קוח, ויהיה קוח שנצים מן אמרם קיחותיו וקיחותיה עכ"ל, וכ"כ שם הר"ש בשם גאון והערוך, וע"ש בתפא"י בועז אות ב'.

ונסיים במאמר חז"ל [ילקוט שמעוני שיר השירים רמז תתקצב], וז"ל, דבר אחר צח לישראל, ואדום לגוים שנאמר מדוע אדום ללבושך, וכן הוא אומר ימינך ה' נאדרי בכח וגו', ואומר ונודעה יד ה' את עבדיו וגו', ואומר משא דבר ה' בארץ חדרך, חד לגוים, ורך לישראל, כיוצא בו ולאסירים פקח קוח מפקח לישראל ומקהה לגוים עכ"ל.

כלומר דדרשינן פקח קוח לב' דברים, לשון פקיחה והטבה ופתיחת העול והצער, ולשון 'הַקְהֵה' לאו"ה.

בהצלחה רבה

מק"ט התשובה הוא: 119377 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119377