נראה שאפי' אם נימא דבשאר קרי וכתיב לא יצא ידי חובה כמו המבואר בשו"ע לענין קריאה"ת שמנדין מי שקורא כן, ואולי יש משמעות שגם לא יצא יד"ח, מ"מ בניד"ד בדיעבד יצא ידי חובה גם בשם הוי"ה, דהרי במקדש היו אומרים את השם ככתבו וגם לעתיד יאמרו את השם ככתבו כדאמרי' בפסחים נ ע"א, א"כ אינו כשאר קרי וכתיב, הלכך בדיעבד יצא.
מק"ט התשובה הוא: 123665 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/123665
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- אדם שכיון בפסוק פותח את ידיך את המשמעות ולא כל מילה לחוד האם יצא ידי חובה נראה שיצא. מקורות: הארכתי בשו”ת עם סגולה....
- אדם שלא כיון בזכרנו לחיים בברכת אבות, האם יצא ידי חובה נראה שיצא. מקורות: הארכתי בזה בשו”ת עם סגולה....
- מי ששמע בשם אדם גדול התבטאות כנגד אדם ת"ח האם מותר לכל אדם לומר קים לי כאותו גדול ולהתיר לעצמו לזלזל ג"כ באותו ת"ח בהסתמכות על השקפתו ושיטתו של אותו גדול או לא אסור מכיון שההיתר של הגדול להתבטא כנגד אותו ת”ח הוא משום שאינו מחוייב בכבודו של הת”ח הקטן ממנו, אבל אדם מן השוק פשיטא שמחוייב בכבודו של אותו ת”ח שממנו הוא גדול. מקורות: כן מבואר בשו”ע יו”ד בסוף הל’ כבוד חכמים סי’ רמד סי”ז שגדרי החיוב של כבוד חכמים הוא כשגדול בחכמה מזה, עי”ש לגבי הנידונים […]...
- מי שהדליק נר חנוכה באבוקה של הבדלה האם יצא ידי חובה או לא לא יצא ידי חובה ויברך מחדש. מקורות: לפ”ד הרמ”א או”ח תרעא ד וכן המהרש”ל בשו”ת סי’ פה דין אבוקה כדין מדורה, והרי מדורה פסולה אפי’ בדיעבד כדמוכח בל’ הגמ’ והשו”ע או”ח שם, וכמ”ש להדיא המשנ”ב תרעא סקי”ג בשם הפר”ח לענין מדורה, וכ”כ להדיא לענין אבוקה המהר”ל נר מצוה ח”ב ענייני חנוכה דאבוקה פסולה. וכן הסכימו […]...
- מי שבירך בורא פרי האדמה על לחם האם יצא ידי חובה מחלוקת וספק ברכות להקל (כשאי אפשר לצאת על ידי אחר בקלות). מקורות: מסברא היה נראה שיצא דהרי במתני’ ברפ”ו דברכות תנן דף לה ע”א ועל הירקות הוא אומר בפה”א חוץ מן הפת שהוא אומר המוציא לחם מן הארץ, והטעם משום דפת אשתני לעילויא, יעוי’ שם בדף לו ע”א, וכן לגבי יין תנן במשנה שם שעל […]...
- אמר ה' אלהינו ה' אחד ולא אמר שמע ישראל האם יצא ידי חובתו לא. מקורות: הנה נחלקו הפוסקים האם כוונה מעכבת של כל תיבה ותיבה או שהכונה המעכבת היא רק לקבל עול מלכות שמים (והרחבתי בתשובה אחרת), אבל לכל הדעות צריך להזכיר כל התיבות והוא לעיכובא בדאורייתא, ועי’ במשנ”ב סי’ סב סק”א. וכן מצינו בקריאה”ת שאם השמיט תיבה לא יצא יד”ח כמבואר במשנ”ב ס”ס רפב, ועי’ בסי’ קמב. […]...
- חכם שאמר דבר בשם חכם אחר ואומרים בשם שניהם האם שפתותיהם דובבות בקבר או רק של מחדש השמועה שפתות שניהם. מקורות: יש להביא ראיה לזה דבגמ’ בנזיר [נו ע”ב] מבואר הכללים אימתי אומרים בשם חכם בשם חכם אחר, ומבואר בבכורות [לא ע”ב] ובירושלמי ברכות [פ”ב ה”א ור’ יוחנן בעי דיימרון שמועתא מן שמיה וכו’] ובשר דוכתי דעיקר ההנאה שיש לחכם שאומרים דבר שמועה משמו הוא ששפתותיו דובבות בקבר, (וכן מבואר בגמ’ דפסחים דלהלן […]...
- בירך על תפילין של ראש 'על הנחת תפילין' האם יצא בדיעבד בן ספרד שסח יצא ידי חובה על של ראש ובן אשכנז שלא סח לא יצא ידי חובה על של ראש. מקורות: הנה לבן ספרד בודאי שיצא ידי חובה, מכיון שבמקרה שלא סח ביניהם אינו מברך אלא ברכה אחת, דהיינו שהברכה על מצוות תפילין של יד קאי גם על של ראש, א”כ גם כשסח אמנם מברך […]...
- מי שהפסיד זמן תפילה ועומד בסוף הזמן של בדיעבד ולא יספיק גם בדילוג פסוד"ז האם יש עוד מה שיכול לדלג כדי להספיק לפחות זמן תפילה של בדיעבד הנה ברכות ק"ש לפי הרבה פוסקים אינו אומר אחר סוף זמן תפילה, ואמנם המנהג הרווח כהמתירין לומר הברכות עד חצות, וכמו שביארתי במקו"א, אבל הדעה המפורסמת והידועה יותר בספרי הפוסקים היא שלא לומר הברכות, ולכן באופן כזה בודאי שיש לדלג הברכות כדי שיוכל להתפלל שחרית היום שזה ודאי מוטל עליו. ואם צריך לדלג גם ק"ש […]...
- האם זמן קריאת שמע על המיטה מתחיל משקיעת החמה או מצאת הכוכבים לענין מי שהולך לישון בבין השמשות יכול לקרוא אז ק"ש שעל המיטה בספק לילה וגם לצרף הצדדים שיוצא בק"ש שעל המיטה בלא לילה, ואינו מחוייב לקרוא שוב בספק כזה לאחר מכן בהמשך הלילה ק"ש שעל המיטה כשיתעורר משנתו וילך לישון בפעם השניה, אבל הק"ש דאורייתא יצטרך לקרוא. ולענין פרטים נוספים כתבתי בזה בתשובות הסמוכות על הקורא ק"ש לאחר פלג המנחה....