עציץ שאינו נקוב

בתוספתא כלאים פ"א ה"ט אי' דזריעה על אמת המים אין בו משום כלאים, וכן הובא בדרך אמונה ריש הלכות כלאים, ועי' ירושלמי כלאים ספ"א, ודנו פוסקי זמנינו האם מדובר גם באופן זריעה רגילה ע"ג מים ממש או לא.

(ועי' גם ר"ש כלאים פ"ג מ"ב ודו"ק).

ועי' שו"ת הר צבי ח"ב סי' לא אות ה' לענין גידולי מים שבזמנינו הנקרא הידרופוניקס שיש בהם משום איסור כלאים.

ויש לציין דבאמת לפי חלוקת הדברים שם בתוספתא וכן בירושלמי שם משמע שהדברים שנזכרו שם לפטור הם דברים שאין דרכם להצמיח ולא מיירי להדיא בדבר שכך הוא דרך צמיחתו.

וגם יל"ע בכל זה אם הפטור או היתר או רק פטור מדאורייתא.

ויש לציין דגם לענין בית מקורה אי' בירושלמי פ"א ה"ב לענין תרו"מ שאינו בכלל שדך, וגם בזה הרי כלאים במקום מקורה אינו היתר.

ויש לציין עוד דבתוספתא כלאים שם גופא אי' דהזורע דבר שאינו מצמיח פטור ויל"ע דגם שם אפשר שהוא רק פטור ולא היתר, והכונה דבר שאינו מתקיים, ולא מניח גרעין בכד בעלמא [כמו הטומן לפת וצנונות וכו'] שזה אינו זריעה כלל, אלא שיש זריעה שנתפסת וחלה רק שאינה מתקיימת ובזה כיון שאינו מתקיים פטור ומ"מ אסור.

(ויעוי' מה שכתבתי בתשובה אחרת לענין הל' שבת בכה"ג).

אבל יש חולקים על הגרצ"פ, ויש שטענו שיתכן שהוא הגדרה בדיני כלאים שדוקא באדמה חייב משום דכתיב שדך (וע' זבחי אפרים זבחים צד ע"ב), ועי' מה שהובא באנציקלופדיה התלמודית ערך כלאים [חלק כה עמ' תקלט].

לסיכום הדברים יש מימרא שזורע ע"ג מים פטור מן הכלאים, אבל אין הכרעה ברורה האם מדובר גם על זריעה המתקיימת והאם הוא גם היתר לכתחילה.

ואציין כמה מספרי זמנינו שהביאו דעות הפוסקים בזה לענין שמיטה, שו"ת נחפה בכסף יו"ד סי' ה, שו"ת שדה הארץ ח"ג יו"ד סי' כח, שו"ת מהרי"ל דיסקין ח"א סי' כז אות א', אור לציון (שביעית) סי' א' אות ז', הר צבי זרעים ח"ב סי' לא, שדה שמואל שביעית סי' יב, שו"ת השבי"ט יו"ד ח"ג עמ' קיד (לענין כלאים), ועי' בצהר ה בסופו ומה שהובא שם בשם החזו"א.

אין לי הכרעה בזה אף שיש לי קצת נטייה בזה מקופיא דאפשר שהתוספתא הוא פטור אבל אסור והוא כעין עציץ שאינו נקוב, מ"מ אין לי הכרעה בזה, ואולי נעיין בדברים יותר בהמשך.

קרא פחות

כן, יש כלאים גם עציץ שאינו נקוב, עי' כלאים פ"ז מ"ח ורמב"ם הל' כלאים פ"א ה"ב.

קרא פחות