יעוי' ברש"י עה"ת דאחר שהתרגלו עוע"ז לעשות מצבות אין לעשות כן, ואפשר דגם כאן אם נתרגלו לעשות כן לצורך ע"ז אין לעשות כן, אבל יותר נראה דאחר שראו המכשול שנעשה על ידי שימוש בקבלה מעשית גזרו שלא ישתמשו בה כדי שלא יכשלו עוד, וכן אחר מעשה ש"ץ גזרו כמה גדולים חרם שלא ילמד אדם קבלה קודם ארבעים (עי' בספר משיחי השקר ומתנגדיהם), ועי' בפ"ד דקידושין זה שמי לעולם לעלם כתיב וכל הענין שם.
אבל באופן כללי יותר נראה שישו השתמש בשם כשפים כמ"ש בסנהדרין קז ע"ב ובשבת קד ע"ב אבל יעוי' בספר מעשה תלוי.
מה ששאלת למה לא אסרו שאר שמות, יש לציין דמצינו בסוגיות לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה וכן לא אסרו אלא בשבת בכינופיא לגבי סנדל המסומר, וחזינן מזה שיש דעות ושיטות ואופנים שגוזרים רק חלק מהגזירה מה שהיה כעין המעשה שמחמתו גזרו (ולחלק מהדעות אף אם אין טעם לחלק ביניהם) אבל כאן יתכן שהשמות היו באופן שיותר יכולים לגרור לע"ז ולהעמיד פנים של ישות אלוקית ח"ו או שיותר קל להשתמש בהם בלא הכנה בקדושה, ולכן גזרו דוקא על אלו, אפשר להוסיף ששימוש בשמות הוא לפעמים דבר נצרך כמ"ש בסנהדרין סז ע"ב ושו"ע יו"ד סי' קעט ובד"כ נעשה על ידי קדושים בעלי תורה, ולכן אי אפשר לאוסרו לגמרי.
מה ששאלת דיש שכתבו שישוע השתמש בשמות קדושה, הנה לגבי שימושו של ישוע בשמות קדושים ציינתי גם בפנים התשובה לספר מעשה תלוי תולדות ישו שהוא ספר קדום מאוד לפחות מזמן הגאונים המובא ברש"י וכמה ראשונים, אבל למעשה אין לנו מידע בדיוק מה היה שם וכמעט כל החומר שהגיע מאותה תקופה מוגדר כחומר אנונימי לא אמין או חומר שנכתב כמה מאות שנים לאחר מכן על ידי מעריציו, והחומר היחיד האמין שהגיע אלינו מהגמ' נזכר כדבר פשוט שהשתמש בכשפים.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 119564 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119564
לכבוד הרב עקיבא משה סילבר! לכאורה עדיין קשה "גזרו שלא ישתמשו בה כדי שלא יכשלו עוד", שהרי אם כן ייאסרו כל השמות ולא רק אלו המסוימים- בבחינת "מי שנכווה בחמין יזהר בצוננין". ומדוע נאסרו דווקא אלו? ועוד צ"ע איך מסתדר שהשתמש בשמות טומאה (סנהדרין ק"ז) והרי ידוע שהשתמש בשם המפורש, ומובא ברב צייאח שמות קדושים. ילמדנו הרב כיצד הדברים מסתדרים?
מצינו בסוגיות לא אסרו אלא בירדן ובספינה וכמעשה שהיה וכן לא אסרו אלא בשבת בכינופיא לגבי סנדל המסומר, וחזינן מזה שיש דעות ושיטות ואופנים שגוזרים רק חלק מהגזירה מה שהיה כעין המעשה שמחמתו גזרו (ולחלק מהדעות אף אם אין טעם לחלק ביניהם) אבל כאן יתכן שהשמות היו באופן שיותר יכולים לגרור לע"ז ולהעמיד פנים של ישות אלוקית ח"ו או שיותר קל להשתמש בהם בלא הכנה בקדושה, ולכן גזרו דוקא על אלו, אפשר להוסיף ששימוש בשמות הוא לפעמים דבר נצרך כמ"ש בסנהדרין סז ע"ב ושו"ע יו"ד סי' קעט ובד"כ נעשה על ידי קדושים בעלי תורה, ולכן אי אפשר לאוסרו לגמרי.
לגבי שימושו של ישוע בשמות קדושים ציינתי בפנים התשובה לספר מעשה תלוי תולדות ישו שהוא ספר קדום מאוד לפחות מזמן הגאונים המובא ברש"י וכמה ראשונים, אבל למעשה אין לנו מידע בדיוק מה היה שם וכמעט כל החומר שהגיע מאותה תקופה מוגדר כחומר אנונימי לא אמין או חומר שנכתב כמה מאות שנים לאחר מכן על ידי מעריציו, והחומר היחיד האמין שהגיע אלינו מהגמ' נזכר כדבר פשוט שהשתמש בכשפים. (הוכנס בפנים)