שאלה לכבוד הרב הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט"א יישר כח על כל התשובות שאלה: שבת ל: "שלח שלמה לבי מדרשא: אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה? שלחו ליה: חתוך נבלה והנח לפני הכלבים, ואביך - הנח עליו ...קרא עוד
שאלה
לכבוד הרב הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט"א
יישר כח על כל התשובות
שאלה: שבת ל: "שלח שלמה לבי מדרשא: אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה? שלחו ליה: חתוך נבלה והנח לפני הכלבים, ואביך - הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו", וברש"י שם.
וצ"ב, דמבואר באבות שדרך ארץ להשיב על ראשון – ראשון, ועל אחרון – אחרון.
שאלה: שבת לא.
"בא לפני שמאי, אמר לו: כלום ראוי אני להיות כהן גדול? והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת".
וצ"ב, וכי הוא ראוי ליתן מוסר לגדול הדור?
שאלה: שבת לא.
"לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד, אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה".
וצ"ב, כיצד דיברו בגנות תלמיד חכם? ועוד, לכאורה הווי לשון הרע, דהא כוונתם לגנאי, שהרי הם אוחזים שזהו גנאי?
שאלה: חגיגה ט.
"רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות שאינו יכול להתקן - זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.
אם תאמר בגונב וגוזל - יכול הוא להחזירו ויתקן.
רבי שמעון בן יוחי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות, ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה".
וצ"ב, דהרי אין דבר העומד בפני התשובה?
שאלה: שבת לב.
"תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: הלכות הקדש תרומות ומעשרות הן הן גופי תורה, ונמסרו לעמי הארץ".
וצ"ב לחברים מעשרים לחומרה, מכל מקום.
ואף שזה אינו חובה – אבל אין זה קשור למה שהאמינה תורה למה שהם צריכים לאכול.
הא יכולים לעשר לחומרה.
שאלה: תרומות פרק יא מ"ט "וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה".
וצ"ב מ"ט, הרי שכירות ליומא – ממכר הוא.
שאלה: מגילת רות: "אל בנותי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד ה'" (א', י"ג), וכתב רש"י: אמר רב לוי: כל מקום שנאמר יד ה' – מכת דבר הוא.
וצ"ע, מלכים ב' (ג', ט"ו): "ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".
שאלה: שבת פה.
"ומנא לן דהא דקים להו לרבנן מילתא היא", ופרש"י - בשיעור יניקה מילתא היא למיסמך עלה, ולומר בקיאין הן החכמים בעבודת אדמה, לידע כמה יונקים.
וצ"ב הא ודאי יש לנו לסמוך על החכמים, וודאי דבקאין הם בכל מילי.
שאלה: שבת לג: "בזמן שהצדיקים בדור - צדיקים נתפסים על הדור, אין צדיקים בדור - תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור".
וצ"ב היכי משכחת לה שאין צדיקים בדור, הרי אמרינן בסוכה מה: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום.
ובעיקר המימרא מה ההבנה בזה שנתפסים הצדיקים ותשב"ר בעוון הדור דמה עונש איכא בזה לדור, ומה עשו אלו שצריכים למות.
יישר כח
אהרן אריה כהן
***
תשובה
לכבוד הרה"ג אהרן אריה כהן שליט"א
שאלה: שבת ל: "שלח שלמה לבי מדרשא: אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא רעבים, מה אעשה? שלחו ליה: חתוך נבלה והנח לפני הכלבים, ואביך - הנח עליו ככר או תינוק וטלטלו", וברש"י שם.
וצ"ב, דמבואר באבות שדרך ארץ להשיב על ראשון – ראשון, ועל אחרון – אחרון.
תשובה: רק כשאין טעם אחר הגובר על טעם זה נוהג כהמשנה, אבל כשיש טעם הגובר על טעם זה משיב על אחרון ראשון, והטעם שהשיבו לו כן עי' בחת"ס בחידושיו כאן שכתב וז"ל, ולא יפה אמר שלמה.
פירש"י שהקדימוהו תשובת הכלב לתשובת הארי'.
והנה הוא בשאלתו הקדים אבא מת לטעמי' שהוא אמר ושבח אני את המתים והסנהדרין הקדימו כלבים לארי כשיטת אביי לא המתים יהללו יה, עכ"ל.
שאלה: שבת לא.
"בא לפני שמאי, אמר לו: כלום ראוי אני להיות כהן גדול? והלא כתיב בתורה והזר הקרב יומת".
וצ"ב, וכי הוא ראוי ליתן מוסר לגדול הדור?
תשובה: יש לתרץ בב' אופנים: א.
הוא בא בכח תביעה וטענה על מה שריחקו שמאי מלהתגייר ולא העמידו על טעותו, ובכך היה יכול לאבד חלקו מן העוה"ב, ולא בא לומר מוסר.
ב.
יתכן שעשה שלא כדין מטעמי דרך ארץ, ומ"מ הגמ' משמיעה הדברים לנו שיהיה מוסר לנו, כי הלכה כדרכו של הלל ולא כדרכו של שמאי.
שאלה: שבת לא.
"לימים נזדווגו שלשתן למקום אחד, אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה".
וצ"ב, כיצד דיברו בגנות תלמיד חכם? ועוד, לכאורה הווי לשון הרע, דהא כוונתם לגנאי, שהרי הם אוחזים שזהו גנאי?
תשובה: ידוע מה שיסדו האחרונים שלא היה זה חסרון במידותיו של שמאי ח"ו, אלא שיטת ב"ש לרחק את הטועים [לפי הענין] והם באו להשיג על שיטתו ולומר שאין לליך בדעה זו, שהרי וכו', ולדבר בדרכי עבודת ה' באופן הנ"ל לכאורה אי"ז לה"ר, שהר"ז כעין מש"כ החזו"א בקוב"א שמותר לדבר בדרגת מעלת הת"ח למי שזה נוגע לו לדעת מעלות הת"ח כמו שמותר לדבר בדרגת מעלות בעלי אומנין.
וכמו"כ אפשר לומר כהתירוץ הב' בשאלה הקודמת.
שאלה: שבת לב.
"תניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: הלכות הקדש תרומות ומעשרות הן הן גופי תורה, ונמסרו לעמי הארץ".
וצ"ב לחברים מעשרים לחומרה, מכל מקום.
ואף שזה אינו חובה – אבל אין זה קשור למה שהאמינה תורה למה שהם צריכים לאכול.
הא יכולים לעשר לחומרה.
תשובה: מדאורייתא אין חיוב לעשר כלל לאחר שהע"ה העיד שהוא מעושר, הרי שהתורה סמכה עליהם, כ"ה לפירוש הזה שברש"י.
שאלה: תרומות פרק יא מ"ט "וכהן ששכר פרה מישראל אף על פי שמזונותיה עליו לא יאכילנה כרשיני תרומה".
וצ"ב מ"ט, הרי שכירות ליומא – ממכר הוא.
תשובה: עי' בפירוש הון עשיר שם.
ובתפא"י ס"ק נג כתב וז"ל: דאין אומרים שכירות ליומא ממכר הוא רק גבי אונאה בשכירות מדכתיב גבי' ממכר יתירה [כתו' ב"מ דנ"ו ב' וע"ז דט"ו א'].
שאלה: מגילת רות: "אל בנותי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד ה'" (א', י"ג), וכתב רש"י: אמר רב לוי: כל מקום שנאמר יד ה' – מכת דבר הוא.
וצ"ע, מלכים ב' (ג', ט"ו): "ועתה קחו לי מנגן, והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'".
תשובה: אפשר דהכונה רק כשנאמר לרעה.
ואפשר לומר באופ"א דגם שם הרי באו להלחם על הגוים ולהרגם, ואפשר דלכן שייך הלשון יד ה' בזה.
שאלה: שבת פה.
"ומנא לן דהא דקים להו לרבנן מילתא היא", ופרש"י - בשיעור יניקה מילתא היא למיסמך עלה, ולומר בקיאין הן החכמים בעבודת אדמה, לידע כמה יונקים.
וצ"ב הא ודאי יש לנו לסמוך על החכמים, וודאי דבקאין הם בכל מילי.
תשובה הריטב"א שם כתב, ומנא לן דקים להו לרבנן מילתא היא.
פירוש מנא לן לסמוך בדיני תורה לדין אותם על פי חכמת התולדה אם לא קבלנוה בפירוש התורה שבעל פה ע"כ.
וכונתו שמה שקבעו חכמים שיעורין הם הלכה למשה מסיני אבל כאן היה ע"פ חכמת התולדה.
שאלה: חגיגה ט.
"רבי שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות שאינו יכול להתקן - זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר.
אם תאמר בגונב וגוזל - יכול הוא להחזירו ויתקן.
רבי שמעון בן יוחי אומר: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות, ואיזה? זה תלמיד חכם הפורש מן התורה".
וצ"ב, דהרי אין דבר העומד בפני התשובה?
תשובה: עי' בשו"ת מהרי"ט ח"ב או"ח סי' ח', שו"ת שאלת יעב"ץ ח"א סי' ע"ט, שו"ת שתי הלחם סי' ל"א, ובס' לב מבין על הרמב"ם הל' דעות פרק ו'.
שאלה: שבת לג: "בזמן שהצדיקים בדור - צדיקים נתפסים על הדור, אין צדיקים בדור - תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור".
וצ"ב היכי משכחת לה שאין צדיקים בדור, הרי אמרינן בסוכה מה: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום.
תשובה: צ"ע, ואולי באופן שאין רוצים מן השמים להרגם מטעמים שיהיו.
שאלה: ובעיקר המימרא מה ההבנה בזה שנתפסים הצדיקים ותשב"ר בעוון הדור דמה עונש איכא בזה לדור, ומה עשו אלו שצריכים למות.
תשובה: כתב המהר"ל בח"א בשבת שם וז"ל, צדיקים נתפסים בעון הדור.
פירוש כי העיקר שהוא בדור נתפס בעון הדור, כאשר יש חטא בדור לוקח הקדוש ברוך הוא העיקר שהוא בדור שהוא נחשב כמו כל הדור.
וכאשר אין צדיקים תינוקת של בית רבן נתפסין, והם עיקר בדור בעבור הבל פה תורתם שהוא בלא חטא.
ודבר זה מבואר בכמה מקומות שהשי"ת לוקח עיקר הדור בעון הדור ואף על גב שלא חטא הלא כבר אמרו (סנהדרין כ"ז ב') כל ישראל עריבין זה בזה וכאשר נענש העיקר בדור דבר זה הוא כפרתן עכ"ל.
בכבוד רב
***
קרא פחות