איני יודע אם יש מקור ברור לזה, אבל יש שציינו לזה לדברי הגמ' בנדרים מא ע"ב ובמפרש שם לענין בורדם או בורדס שהיא חולי שיש סכנה להזכירה, (והוא רק למפרש שם אבל לא לפירוש התוס'), וכן ציין לזה בנשמת אברהם על יו"ד סי' שלח סק"ב, ובבן יהוידע שם כ' דהממונים על חולי זה מידתם שמכבידים החולי כששומעים בני אדם אומרים אותו ושלכך רז"ל הקפידו שלא לומר צרעת אלא דבר אחר.
וכן בספר טעמי המנהגים עמ' תקע כ' בשם המאור הגדול שלא להזכיר שם המגפה עי"ש, וציינו סמך לזה גם בפי' הרמב"ן על נחש הנחושת עי"ש, וכן בשו"ת מהרי"ט ח"ב אה"ע סי' יד כ' שהצרעת נקראה דבר אחר מפני חומר שיש בה לא רצו להזכירה בשמה.
וכבר העירו שהרבה חליים אחרים נזכרו בגמ' ובדברי רז"ל, ואפשר דבצרעת שהיא דבר טומאה הרחיקו משפתותיהם יותר על דרך פסחים ג ע"א, ואולי רק בכתיבה הקילו וכשהיו מוציאין בפה היו מוציאין בכינוי על דרך יככה בשבועות דף לו שהיו אומרים בכינוי.
ויתכן לומר שעיקר הקפידא שלא להוציא המחלה בשמה היה מחשש שמא יאמרוה באופן שיפתחו פה לשטן או בלשון קללה וכיו"ב עי' ברכות ס לענין פתיחת פה לשטן וכן בהרבה מקומות ברז"ל מצינו שקודם שאדם נענש הוא מוציא הדברים בפיו, כמו שאמרו עה"פ לא נעלה, וכמ"ש בזוהר פ' דברים על מה שהוציאה חוה לשון מיתה ואז יכול היה לה הנחש, וכן כנגע נראה לי ולא נגע שלא לפתוח פיו לשטן (תי"ט נגעים פי"ב מ"ה).
ויתכן עוד שיש בזה לשון נקיה שלא להוציא דבר מגונה מפיו, וצל"ע למה מחלה הוא פחות מגונה מסרטן, דאם סרטן הוא מגונה מחמת שמבשר על חולי א"כ מחלה ג"כ, ואולי משום שהבעל חי סרטן (שעל שמו נקרא המחלה) הוא בעל חי טמא, ומבואר בפסחים דף ג' שצדיק אינו אומר זנב הלטאה, וכן נזהרו חז"ל לקרוא לחיה רביעית דבר אחר ולא בשמה.
ואאמו"ר שליט"א לא ניח"ל במה שכתבתי שצרעת הוא דין מיוחד בטומאה וכתב לי יש צרעת רוחני עם הפרשה של טומאה ויש בש"ס הרבה צרעת מחלתי שתוקף את עור האדם ואח"כ מערכת העצבים שלו ואח"כ האיברים מתנמקים מחלה זו לא קשור לצרעת מטמא עכ"ל.
ויעוי' בברכות ה ע"ב לעניין נגעים דשם משמע שהוא אותו צרעת שהיה גם בזמן הגמ' רק שבבבל לא היו נוהגים דיני שילוח, ואולי שם הוא רק על נגעים ודבר אחר בגמ' הוא ענין אחר.
לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 122381 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122381
לכבוד החכה"ש רבי עקיבא משה שליט"א שלום וברכה
אחדשה"ט וברכת כוח"ט
ברצוני לשאול
יש רבים שאינם מזכירים את השם של מחלת הסרטן - אלא רק בשם המחלה הידועה
האם יש ענין בזה
ומה שונה משאר מחלות שכן מזכירים שם כגון סטרפטקוקוס או חיידק הטורף ואפילו קורונה וכו'
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט
הסיבה והטעם שלא להזכיר את שם המחלה הידועה בפיו ועוד מענין זה וסגולת לימוד ספר "תומר דבורה" להנצל מהמחלה הידועה רח"ל בס"ד לשנה טובה תכתבו ותחתמו! ליל כ"ז אלול ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! ראיתי מה שכתב כת"ר אודות הענין שלא להזכיר את שמה של "המחלה הידועה" רח"ל, מה המקור לענין זה ועוד, עיי"ש. ואצרף כאן כמה דברים שיש לי בזה ובפרט מה שכתבתי בספרי "רפאות תהי לשרך" על המחלה הידועה רח"ל. וז"ל (שם): בספר שבילי אמונה לרבי מאיר אלדבי זיע"א (הנתיב הרביעי - השביל השלישי) כתב, וז"ל: לסרטן נקרא כן לפי שהחיה הנקראת סרטן יש לה רגלים הרבה וזו היציאה יש לה סביבה גידים מלאים מן התערובות המילדות אותה והם שמרי המרה שחורה ואם יתפשט ביותר לא ירפא ולכן נאות למהר ברפואתו כשיתחיל כדי שיעמוד תחתיו ולא יתפשט. ואם התילד בו חבורה הוא רע מאד ושמא יתחיל מגודל אפונה או כפול ויוסף ויגדל עד שיעשה כגודל אבטיח ושמא גדול ממנו. ופעמים יתפשט ויצא על הגרון ובמקום הנשימה והבליעה ויחנוק ברוב העתים. ונאות לו להזיר מהדברי' החמים והעבים שהם מולידים השחורה ויאכל מאכלים הזנים הרבה ויחבוש היציאה בעשבים הקרים כתושים או בגבינה לבנה לחה מחלב של עז או בזרע האדם כשהוא יוצא חם. עכ"ל. בספר "מלאך המשיב" לרבי יוסף טיטצאק זיע"א (הוצאת ידידי היקר הרה"ג אוהד יהודה תורגמן שליט"א) כתב בפרק ט"ו, וז"ל: ועתה על דבר הט' מזלות, בראשונה סרטן אריה בתולה, אלו השלשה מזלות אגידה לך סודם. בראשונה סרטן הוא כדמות סרטן ממש מלא רגלים, והוא סוד הוה"י, והוא שואב הדין מלמעלה, והוא מורה על המות, והוא סוד בית המות בסוד הנקודות, ובמקומו תדע סודו. עכ"ל. עוד הביא שם ידידי נפשי הרה"ג כפיר ברוך מבורך דדון שליט"א בתשובה לשאלת ידידי היקר הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, וז"ל: נשאול נשאלתי ע"י כת"ר, במה שראה כת"ר שם משפחה הנקרא "סרטן", ושאלני האם אין זה מסוכן להקרא בשם כזה, אשר הוא גם שם מחלה בר מינן. לא יבא ולא יהיה בעם ישראל. הנה כבר ראינו רבים וטובים הנזהרים שלא להזכיר שם מחלות בפה מלא, ובפרט המחלה הנוראה הנזכרת בר מינן, אשר נזהרים לכנותה בשם "המחלה", וסמך לדבר מצאנו בשו"ת המהרי"ט ח"ב (חאהע"ז סימן י"ד), שהצרעת נקראת בלשון חז"ל בשם "דבר אחר", מפני החומרה שיוחסה למחלה זו, ולא רצו להזכירה בשמה. ע"כ. וכ"כ בתוס' יו"ט (נגעים פרק י"ב משנה ה'), הכהן אומר כנגע נראה לי בבית, ולא אומר נגע, כדי לא לפתוח פיו לשטן. ע"כ. וכן הביא הרמב"ן (במדבר פרשת חוקת), בדבר נחש הנחושת, שהזכרת השם בלבד של המזיק תזוק. ע"כ. ובספר טעמי המנהגים (עניני סגולות עמ' מ"ד), הביא בהערה בשם ספר המאור הגדול, שאם חס ושלום יש מגיפה בעולם, סכנה היא להזכיר שם המגיפה, אפילו אחר המגיפה. ע"כ. ויש עוד מקורות לדבר, ואין צורך להאריך, ורק רפואה צריך. ועכ"פ בנידון דידן, שם המחלה "סרטן" לא עלינו, הוא שם מושאל משם בעל חי, ומקורו מרופא יווני בשם גלן אשר חי בתקופת יוון העתיקה, והבחין בדמיון בין צורת גידולים מסויימים לצורה של סרטן, כאשר כלי הדם המקיפים את הגידול מזכירים את רגלי הסרטן, ובשל כך כינה את המחלה בשם זה. ואך חכמינו לא חששו לזה, והא ראיה שהשתמשו בשם סרטן, כשם מזל חודש תמוז (ראה ילקוט שמעוני שמות תי"ח). ועל כן אין זה מוחלט ששם סרטן הוא רק שם מחלה, כי הוא גם שם בעל חי, ואף קדם לשם המחלה, וכבר מצאנו בגלויות ישראל יהודים אשר חיו בפולין רוסיה וארצות אשכנז, ששם משפחתם היה "ראק" או "פַּאק" אשר תרגומו העיברי הוא סרטן, ורבים בארץ הקודש עיברתו את שם משפחתם לשם סרטן, משפת לע"ז, ובכל הני, מאן דלא קפיד לא קפדיה בהדיה. ועל כן מי שעיברת שם משפחתו לשם סרטן אין לו ממה לחשוש. עכ"ל. וה' יציל וירחם על כל חולי עמו ישראל וישלח להם רפואה שלימה מן השמים אכי"ר. לימוד ספר "תומר דבורה" מועיל שלא יפגעו מ"המחלה הידועה" רח"ל אסיים כאן באיזה שאלה, הנה מפורסם בפי כל העולם כי סגולה להנצל מן "המחלה הידועה" הוא ללמוד בספר הקדוש "תומר דבורה" לרבי משה קורדובירו זיע"א, וכמו שמופיעה בהרבה מהדורות של ספר "תומר דבורה" חותמת שהגאון החסיד רבי אליהו ראטה זצ"ל הפיק להפצת רעיון לימוד ספר זה, וז"ל החותמת: הבעל השל"ה הקדוש בהסכמתו לספר "תומר דבורה" מעיד "וכל מי שרגיל בספר הזה ואומר אותו בכל שבוע או בכל חודש מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ומקובל מהגה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע דהלומד בספר הזה אינו נפגע ממחלה הידועה רח"ל. עכ"ל החותמת. וראיתי באתר של הרה"ג איתמר שוורץ שליט"א בעל ספרי "בלבבי משכן אבנה", שו"ת "שאל לבי", שנשאל בתאריך ו' אדר תשפ"א, וז"ל: ידוע, שלימוד הספר מהווה סגולה נגד המחלה הידועה. מדוע, וכיצד נכון ללמוד את הספר כך שימשוך השפעה זו? והשיב, וז"ל: אינני יודע היכן המקור? אולי באופן כללי י"ג מידות רחמים, לעורר לרפואה? עכ"ל. ואשמח מאד אם כת"ר יודע משהו על קבלה זו של לימוד ספר "תומר דבורה" שמועיל שלא יפגעו מן "המחלה הידועה" רח"ל, ומה ביאור הענין בזה. באהבה רבה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה ת"ו