יראה

א) כידוע שבברכת המינים בשמונ"ע שלטו ידי הצנזור בברכת ולמשומדים שתקנו חכמים ביבנה, וכבר מחו ביה בעוכלא רבוותא היעב"ץ והאדר"ת ועוד רבים, וכבר האריכו בזה (ראה בנספח לסידור ר"ש סופר ובמאמרו הנרחב של הרב אהרונוב).

והרבה מגדולי ישראל אף מזמנינו הקפידו להתפלל דוקא בנוסח המקורי של ברכת המינים (ומהם הקפידו לכה"פ באופן חלקי), מאחר שע"פ הלכה אין שום תוקף הלכתי לשינוי נוסח תפילה שבוצע ע"י הצנזורה, ומשום שהסמכות לקבוע נוסחאות התפילה נתון לחז"ל ולא לרשויות הצנזורה.

ב) לגבי הצנזור בברכת המינים, א"א לקבוע זמן שאז שלטו ידי הצנזור ואי אפשר להצביע על גוף או מוסד מסויים שהוא הוא הצנזור, אלא הוא השתלשלות של יראת ישראל מן האומות במקומותיהם ובמושבותיהם ששינו אם מעט ואם הרבה מן הנוסח כבר מזמנים קדומים מאוד בכתבי יד (עי' בתמונות במאמר הנ"ל של הרב אהרונוב).

אבל מכיון והברכה קדומה מזמן חכמי יבנה נשארו הרבה שרידים מהנוסח הקדום ואפשר לכל מדקדקי תפילה להתפלל בנוסח זה.

ג) אולם מצאתי עוד דבר שנראה כמו דבר שהצנזור אלמלא השמיטוהו כדאי היו שישמיטוהו והוא הנוסח "ומלכות העליזה מהרה תעקר ותשבור", בתפילת ההוספה "וכן תן פחדך" (לאחר "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ)" הנאמרת בכל קהילות ישראל בימים נוראים ובמקצתן אף בעשי"ת.

ונוסח זה נמצא גם ברמב"ם בסדר התפילות וכן בכל סידורי תכלאל התימניים לדורותיהם, וכן בסידור ארם צובא רפ"ז (אור תורה תקכד עמ' תרלו, ראה גם בספר הסכמה ורשות עמ' 186) ובנוסח כת"י שהביא שם בספר הסכמה ורשות, ובמחזור פרס (ראה הסכמה ורשות שם), ובמחזור לראש השנה כמנהג חיידאן אלשאם דפוס קושטא (שנת אראנו בישע א-להים לפ"ג) , וכן בנוסח מן הגניזה (הובא במעינות ט 566), וכן בסידור ה"ר שלמה ב"ר נתן המיוסד ע"פ הגאונים (ירושלים תשנ"ה עמ' מח), שהיה קדמון מאוד במרוקו, וכן בגליון עץ חיים מלונדריץ (עמ' צו) [ואמנם לא בדקתי מהותו של גליון זה ויש לבודקו].

 ד) מכיון שמצינו בסידורים ממיני קהילות שונות במקומות שונים ברחבי העולם (רמב"ם, גניזת קהיר, ארם צובא, פרס, תימן, מרוקו הקדומה, ואולי גם נוסח מלונדון שלפני הגירוש), שנהגו בנוסח זה, ומכיון שהדבר ברור שנוסח זה יצונזר גם אם הוא אמיתי, לכן יש מקום לטעון (באופן מוגבל) שמא זהו הנוסח הקדום של ברכה זו.

ויש לציין עוד שאף בחלק מן השרידים הנ"ל ניכר הדבר שהדבר נוסה להימחק ע"י צנזור כל שהוא.
כמו לדוגמה בעץ חיים של המהרי"ץ גופא ג"כ נשמט בדפוס מצונזר (ראה שערי יצחק ויצא תשע"ד עמ' 17), וכן בסידור ארם צובא ועוד נעשה צנזור בזה (עי' הסכמה ורשות הנ"ל).

ועי' בספר הנ"ל שהביא הרבה משיבושי הצנזורה בברכה זו במדינות שונות, המזכיר במעט את שיבושי הצנזורה בברכת המינים, והנה מאחר וברכה זו הוחזקה כעלולה להשתבש יש מקום להתחשב בנוסחאות הקדומות נטולות השיבושים.

ה) והנה תפילה זו (וכן תן פחדך) היא מנהג מזמן קדום, עי' בסדר התפילות להרמב"ם שכך מנהג פשוט האידנא לאומרה, ואולי הוספה זו נתקנה מזמן הגאונים.

ולגבי שאר ההוספות בעשי"ת (מלבד המלך הקדוש והמלך המשפט) אי' בתוס' ופוסקים שהם מהגאונים, ולכאורה כ"ש תפילה זו שלא נזכרה בסידור רס"ג בהדי שאר התוספות במוסף ר"ה, אלא רק מה שסמוך לחתימת הברכה.

וכן בגמ' גבי הנידון על המלך הקדוש משמע בפשיטות שלא הי' להם עוד שינוי קבוע ופשוט בתפילה בעשי"ת מלבד המלך הקדוש.

(ולגבי ברכת זכרונות כבר נזכרה בגמ', ובפוסקים כ' ע"פ הירושלמי שרב תקנה, אע"פ שיש קצת מקום לדון בזה בל' הירושלמי, ד'בי רב' בלשון חז"ל בכ"מ הוא בית מדרש, ומאידך יש לטעון ד"תקיעתא דבי רב" לא משתמע לומר שהכונה לנוסח שתקנו סתם בית מדרש שאינו מבורר וידוע, אבל אינו ראי' לענייננו דזכרונות היו מתפללין מאז אם בנוסח זה או אחר, משא"כ זה).

ו) והנה יש מקום להניח שהצנזור בתפילה זו כבר היתה ידה תקיפה במקומות שונים מזמן קדום, אולי כבר בערך מזמן חיבור תפילה זו, וכ"ש שאם נתפשטה התפילה בזמן שכבר היתה יד הצנזור תקיפה, יש יותר מקום לומר שנתפשט נוסח מצונזר מברכה שכבר התפשטה לפני שיד הצנזור היתה תקיפה, שהנוסח המקורי נשמר בפי העם וזקניו.

ולכן קצת יש להסיר מחומר הקושיא אם לא נמצאו שרידים רבים לברכה זו בלא צנזור.

ולדוגמא בעלמא בברכת המינים יש הרבה שרידים מנוסח ארץ ישראל אבל בברכה זו מאן לימא לן שכך נהגו גם במנהגי ארץ ישראל (יצויין שלא בדקתי הנושא ויש לבדקו).

ז) ויש לציין עוד דמכיון שתפילה זו מאוחרת, ממילא לא נשתנו בה שינויים רבים בין הנוסחאות כמו בברכות מסויימות אחרות, ומכיון שזהו אחד השינויים המשמעותיים שמופיע רק בנוסחאות ישנות, יש מקום לתלות הדבר בשינוי הצנזורה.

ועם כל זה איני ממהר לקבוע מסמרות שיש כאן נוסחא קדומה ודאית, מאחר ולא בכל הנוסחאות הקדומות והישנות מופיעים מילים אלו, ואולי ברובם לא מופיע, ואין צריך לומר בנוסחאות המאוחרות, וכן בסדר רב עמרם גאון בנוסח שלפנינו ונוסח כת"י בריטיש מוזיאום (עמ' 342) אינו מופיע, ואילו נוסח תימן יש אומרים שמיוסדת בעיקרה על נוסח הרמב"ם, ולא כתבתי אלא לעורר לב המעיין.