ייבום

שאלה

לכבוד הרב הגאון רבי עקיבא משה סילבר שליט"א

יישר כח על התשובות המאירות אודה מאוד אם יאיר עיני בשאלות אלו

שאלה: בענין שעיר המשתלח שלא מגיע לחצי ההר וכו', נתקשתי בזה הרי דרכיה דרכי נועם.

 שאלה: ע"ז י: "כי קא שדו ליה, אמר: כל נכסאי לר"ע וחביריו.

יצא ר"ע ודרש והיה לאהרן ולבניו - מחצה לאהרן ומחצה לבניו".

וצ"ב איך הורה הרי אמרינן ביבמות עז.

"כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה - שומעין לו, ואם לאו - אין שומעין לו".

שאלה: ע"ז יג: "ורבי יוחנן אמר: אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור, ק"ו: נהנה אסור, מהנה לא כל שכן", וצ"ב הרי אין אוסרין מן הדין.

ובעיקר הדין של אין אוסרין מן הדין קשיא לי, הרי אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בו זה ק"ו.

שאלה: שם: יג.

תוס' ד"ה ללמוד תורה "אבל בשאלתות דרב אחא מפורש הנך דקילי וכ"ש לשאר מצות שהם חשובות", וצ"ב איך קרי לת"ת ולישא אשה קילי, הלא הם חמורות דת"ת כנגד כולם וכו'.

שאלה: שם: יג: "איזהו עיקור, נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה", וצ"ב איך תמות, הרי אמרי' לעיל ג: שהקב"ה יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים.

שאלה: שם: ג: "ואיבעית אימא: רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות", צ"ב הלשון "שלו" הרי הכל שלו.

שאלה: שם: ד.

"הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף, לא שורש בעולם הזה", וצ"ב הרי על רשעים אמרה תורה "ולא ימחה שמו".

שאלה: שם: ד: "אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: עמי, ראו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי עליכם כל אותן הימים", וצ"ב האיך נתקיים הקרא באותן הימים "ואל זועם בכל יום".

שאלתי בתוס' ע"ז ג.

ד"ה נוגעים בעדותן הן - וא"ת והרי ראיה גדולה שקיימו שהרי שמים וארץ קיימים הם, וכו' ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו כדאמר אם ישראל מקבלים.

וצ"ב מכאן לכאו' על מש"כ בנפש החיים דאם העולם היה פנוי מעסק התורה אפילו רגע אחד היה נחרב מיד.

 ועניתם "כבר אמרו על דברי הנפה"ח דאין הכונה רגע א', כמדומה בשם הגראי"ל".

ולא הבנתי מה זה מתרץ הרי מתוס' משמע שהם קימים ממה שקיבלנו התורה אף אם לא נקיימה דאל"כ חוזרת הראיה שעמ"י מקיימים התורה וכקושית תוס'

שאלתי האם אפשר להניח שני מטבעות לחילול מעשר שני ולהתנות מראש שבכל פעם שיתפס כל המטבע הראשון בקדושת מעשר שני יתחלל על פרוטה שבחברו.

 ועניתם "הדבר נכון רק שצריך להכין לשון מתוקנת לשם כך לשעת החילול".

האם אפשר לתקן לי לשון?

בתודה 

אהרן אריה כהן

***

תשובה

שאלה: בענין שעיר המשתלח שלא מגיע לחצי ההר וכו', נתקשתי בזה הרי דרכיה דרכי נועם.

ת.

דרכיה דרכי נועם נאמר רק בדבר ספק, שאפשר להכריע מכח זה שכיון שהתורה סתמה בדבר ננה לנו להבין מדעתינו שמוטב לומר דרכיה דרכי נועם, אבל לא להקשות על מצוה שעשייתה ברורה.

שאלה: ע"ז י: "כי קא שדו ליה, אמר: כל נכסאי לר"ע וחביריו.

יצא ר"ע ודרש והיה לאהרן ולבניו - מחצה לאהרן ומחצה לבניו".

וצ"ב איך הורה הרי אמרינן ביבמות עז.

"כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמרה - שומעין לו, ואם לאו - אין שומעין לו".

ת.

הביא ראיה וטעם המסתבר לדבריו.

שאלה: ע"ז יג: "ורבי יוחנן אמר: אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור, ק"ו: נהנה אסור, מהנה לא כל שכן", וצ"ב הרי אין אוסרין מן הדין.

ובעיקר הדין של אין אוסרין מן הדין קשיא לי, הרי אחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בו זה ק"ו.

ת.

רק אין עונשין מן הדין, והטעם לזה יש שכתבו דחיישי' לפירכא, ועי' שדי חמד.

שאלה: שם: יג.

תוס' ד"ה ללמוד תורה "אבל בשאלתות דרב אחא מפורש הנך דקילי וכ"ש לשאר מצות שהם חשובות", וצ"ב איך קרי לת"ת ולישא אשה קילי, הלא הם חמורות דת"ת כנגד כולם וכו'.

ת.

אולי ר"ל דברים שעונשם חמור כגון כרת ומיתה בידי אדם חמור, עיין בפ"ח דיומא.

שאלה: שם: יג: "איזהו עיקור, נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה", וצ"ב איך תמות, הרי אמרי' לעיל ג: שהקב"ה יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים.

ת.

רצון הקב"ה לתת לאדם כח לשנות שינויים בעולם, ואז הנהגת הקב"ה לעולם תהיה כפי שיעשה האדם בבחירה שלו, וכבר האריכו הרבה בזה, וגם אני הקטן הבאתי בזה מ"מ בעבר בשו"ת עם סגולה.

שאלה: שם: ג: "ואיבעית אימא: רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות", צ"ב הלשון "שלו" הרי הכל שלו.

ת.

כביכול מיועד לשימוש שלו בלבד.

שאלה: שם: ד.

"הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף, לא שורש בעולם הזה", וצ"ב הרי על רשעים אמרה תורה "ולא ימחה שמו".

ת.

א"א להביא ראיה מאיסורא ודיני הלכות ייבום לדיני שמים.

שאלה: שם: ד: "אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: עמי, ראו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי עליכם כל אותן הימים", וצ"ב האיך נתקיים הקרא באותן הימים "ואל זועם בכל יום".

ת.

אין למדין מן הכללות.

שאלתי בתוס' ע"ז ג.

ד"ה נוגעים בעדותן הן - וא"ת והרי ראיה גדולה שקיימו שהרי שמים וארץ קיימים הם, וכו' ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו כדאמר אם ישראל מקבלים.

וצ"ב מכאן לכאו' על מש"כ בנפש החיים דאם העולם היה פנוי מעסק התורה אפילו רגע אחד היה נחרב מיד.

ועניתם "כבר אמרו על דברי הנפה"ח דאין הכונה רגע א', כמדומה בשם הגראי"ל".

ולא הבנתי מה זה מתרץ הרי מתוס' משמע שהם קימים ממה שקיבלנו התורה אף אם לא נקיימה דאל"כ חוזרת הראיה שעמ"י מקיימים התורה וכקושית תוס'

ת.

אין דבריו כעת לפני אבל שוב אכן נראה שאין דברי התוס' בתירוצן הזה אזלי כמאמר הנ"ל.

שאלתי האם אפשר להניח שני מטבעות לחילול מעשר שני ולהתנות מראש שבכל פעם שיתפס כל המטבע הראשון בקדושת מעשר שני יתחלל על פרוטה שבחברו.

ועניתם "הדבר נכון רק שצריך להכין לשון מתוקנת לשם כך לשעת החילול".

האם אפשר לתקן לי לשון?

ת.

טוב ששאלת כי יש בזה פרטי דינים, ראה דרך אמונה הל' מעשר שני פרק ד סק"י, וספר הבית בכשרותו עמ' רעח.

***