חולין ג ע”א, בד”ה המניח (השני), אבל קשה ממתני’ דהמקנא וכו’, ואין ליישב דהתם בסתמא משמע דיעבד משא”כ הכא גבי יין דמוכחא מילתא דלכתחילה מיירי משום אידך מתני’ דמייתי אח”כ, דאם נימא דכאן מוכח מאידך מתני’ דמיירי גם לכתחילה, א”כ הוא הוכחה לכל מקום שנשנה בלשון זה, כל עוד שאין הוכחה כנגד, וכדמוכח לעיל [דף ב] מסוגי’ דהכל, עיין שם.
מק"ט התשובה הוא: 135493 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/135493
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- חולין ג’ א בד”ה המניח (הראשון) אבל חולין ג ע”א, בד”ה המניח (הראשון), אבל אי וכו’, ודבריהם להכשיר בדיעבד בלא בדיקת כזית, הם דוקא היכא דלכה”פ נכנס ויוצא, דהרי גמ’ לאביי דבדיקת כזית ג”כ מיירי רק בנכנס ויוצא, ועוד דאם נימא דהתוס’ באו להתיר בדיעבד גם בלא נכנס ויוצא, א”כ אין שום ראי’ מהגמ’ דהרי מתני’ דהמניח וכו’ גופא מיירי בנכנס ויוצא, […]...
- חולין ג’ א בד”ה המניח (הראשון) אי נמי חולין ג ע”א, בד”ה המניח (הראשון), אי נמי כל זמן שיכול לתקן וכו’, יל”ע דלקמן [ע”ב] מבואר דאביי לא סבירא ליה ללמוד היתר דנכנס ויוצא מיין נסך להכא, ולכאורה הי’ צ”ל דכל דברי התוס’ כאן אליבא דאביי הם רק לפי מה דס”ד דדחי ראי’ ראשונה דרבא בדחי’ זו, אבל למסקנא מודה לדינו של רבא ולא […]...
- מי ששכח ולא בירך לפני שהדליק את הנר הראשון של יום השני של חנוכה, האם יכול לברך לפני שמדליק את הנר השני אם עדיין לא כבה הנר הראשון יכול לברך, מכיון שיש אומרים שבדיעבד אפשר לברך גם לאחר עשיית המצוה, וכן מחמת צירוף עוד טעמים. מקורות: שו”ת רע”א ח”ב יג, הובא במשנ”ב תרעו ד ושעה”צ שם....
- האם יש ענין לכתחילה ובדיעבד לכוון לפטור את הכוס השני להנוהגים שלא לברך על הכוס השני בפשוטו לדעת המחבר סי’ תעד ס”א שאין מברכין על הכוס השני הוא משום דהו”ל ככל כוס שני שאדם יודע שישתה שא”צ לברך עליו וממילא א”צ לכוון להדיא לפטור כוס השני בברכת הכוס הראשון (אף שאם היה מכוון להדיא בברכתו שלא לפטור הכוס השני לא היה פוטר ויותר מזה מבואר בבה”ל בהל’ ציצית גבי מרחץ עי”ש), […]...
- חולין ב ע”ב בד”ה שמא (השני) ומיהו עיקור וכו’ חולין ב ע”ב בד”ה שמא (השני), ומיהו עיקור וכו’, וצ”ב א”כ למה לא נזכר כאן, וי”ל דהיא גופא ר”ל דמצד זה שייך לבדוק הסכין גופא, א”כ ממ”נ עיקור דידים שייך לבדוק בבהמה ועיקור דסכין פגומה שייך למצוא בסכין....
- בענין דיבור לשון קשה גבי נח, לאמור לדעת הרמב”ן, ביאור התוס’ והערל”נ במכות ביאורי מקראות ועוד א) שאלת, דבגמ’ מכות י’ ב’ מבואר גבי יהושע שלא נאמר אצלו וידבר אלא ויאמר, ורק בפ’ רוצחים נאמר וידבר מפני שהן של תורה הינו ציווי מצוה של תורה, דדבור הוא ל’ עז כדפרש”י שם. והקשה כת”ר דבפ’ נח בראשית ח’ איתא ג”כ וידבר אלהים אל נח לאמר. צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי […]...
- תינוק עם צהבת קשה שהורו להם להמתין ז’ ימים לברית מילה האם צריכים לעשות הבדיקה בכל יום במשך ז’ ימים **** יש להקדים בזה דהנה לעיקר ענין סתם צהבת דאף שא”א למולו אז כמ”ש ביו”ד ריש סי’ רסג מ”מ דעת כל הראשונים ורוב ככל האחרונים [הב”ח וחכ”א ואבנ”ז וערוה”ש ומהרש”ם ועוד] שא”צ להמתין ז’ ימים אחר יום הבראתו אלא יכולין למולו מיד אחר הבראתו דלא חשיב חולי להמתין מחמת זה ז’ ימים (ועי’ כל הדעות […]...
- המניח עירוב תבשילין לעצמו האם צריך לעשות זיכוי על ידי אחר לא, ועיין עוד פרטים בזה במקורות. מקורות: בשו”ע או”ח סי’ תקכו ס”י המערב לאחרים צריך לזכות להם, ואם מערב עירוב תבשילין רק לעצמו א”צ לזכות לאף אדם כיון שמערב רק לעצמו והוא שלו, ומ”מ לפי המנהג שאומרים לנו ולכל בני העיר הזאת צריך לזכות ואם אינו יכול או אינו רוצה לזכות לא יאמר ולכל העיר […]...
- חולין ב ע”ב בשיטמ”ק בהוספה לתוס’ סוד”ה אבל אמר הרי עלי לא חולין ב ע”ב, בשיטמ”ק בהוספה לתוס’ סוד”ה אבל אמר הרי עלי לא, אלא סתם ערכין ונדרים לאו בהכי מיירו, בתוס’ לעיל [בעמ’ זה ד”ה אבל] אוקמו ההיתר הנזכר בבראשית וביונה דהיינו דוקא בעת צרה, ואין זו סתירה לדברי התוס’ בשטמ”ק כאן, דהתם מפורש בקרא שהיתה עת צרה, אבל העירו ע”ד התוס’ הנ”ל דלפ”ז יש להעמיד […]...