שאלה
לכבוד מו״ר רב עקיבא שליט"א
שלום וברכה
אמר ראב״י שמעתי שב״ד מכין ועונשין כו׳ מעשה באחד שרכב על הסוס בשבת וסקלוהו ושוב מעשה באחד שבא על אשתו תחת התאנה והלקוהו.
וכתב רש״י מכין מלקות ועונשין עונש של מיתה כו׳.
לכאורה ק״ק מדוע הביא הגמרא המעשה שסקלוהו קודם המעשה שהלקוהו.
וכי זו ואצ״ל זו קתני.
ובאמת ראיתי ברמב״ם פרק כד מהל' סנהדרין ה"ד שהביא המעשה שהלקוהו ואח״כ המעשה שסקלוהו.
ואגב עיין שם שכתב מעשה שהלקו אדם שבא על אשתו תחת האילן.
וצ״ע מדוע שינה מלשון הגמרא וכתב אילן במקום תאנה
החותם בכבוד גדול
שמואל דוד
***
תשובה
א.
יש מקום לומר דבדבר קל אין ב"ד מכין ועונשין דהרי ב"ד מכין ועונשין הוא דבר שאינו בגדרי הדין הפשוטים, וא"כ שמא עושים כן רק בדברים חמורים כחייבי סקילה, קמ"ל שגם בדבר קל.
ב.
בכל דור יש את סגנון של אותו הדור וכמ"ש התוס' בביצה שדברים ששייך לתרץ על לשון ברייתא כבר א"א לתרץ על לשון אמורא, וכנראה דגם מה שהקפידו לומר תחת התאנה לדייק בפרטי המעשה הרמב"ם לא חשש בלשונו לזה וג"כ מקורו ידוע שהוא מחז"ל ולא הוצרך לדייק לשם כן.
וכתב אלי עוד שוב: לפי הצפנת פענח שכתב שתאנה דוקא עיין שם א"כ קשה מאוד על הרמב"ם.
וכתבתי לו: מהרמב"ם כנראה אכן יהיה מוכח דלא כהצ"פ אבל אינו לפני כעת לא זה ולא זה.
***
מק"ט התשובה הוא: 119138 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119138