בע"ה
יום חמישי י' סיון תשע"ו
לכבוד הרב סלומון שליט"א
ע"ד מה ששאלת, במה שכתב הרמ"א סי' כ"ז ס"ח בשם מהרי"ל, ואין לכרוך הרצועה על התיתורא כדי לחזקה על היד ע"כ.
וכתב במשנה ברורה ס"ק ל"ב, וז"ל, שכבר נתקיים וקשרתם ברצועה שעל המעברתא וכמו בתפילין של ראש שתלוי ברצועה שבתוך המעברתא וכיון שאין מצוה כלל בכריכה לכן אין להניחה על התיתורא שיש בה קדושה יותר מן הרצועה.
והנוהגים להניח הש"ר קודם שכורכים על הזרוע י"א דיכול לכרוך הרצועה על הקציצה שלא תמוש תש"י ממקומה עד שיניח הש"ר ואח"כ יסירנה ויכרוך השבעה כריכות ומי שבתי ידיו צרות והתפילין נדים ממקומם עי"ז יכול לכרוך סביב התיתורא כדי לחזקם [ארה"ח] עכ"ל.
ונסתפקת האם הוא גם במעברתא או רק בתיתורא, שכן ישנם קהילות שנוהגים עכ"פ להקל לכרוך על המעברתא, [ואמנם יש שמקילים אף בתיתורא, וכמו שנזכר ג"כ כבר במקור במהרי"ל, וכן בד"מ שמביאו, אבל השאלה האם הנוהגים להקל במעברתא נוהגים כדין גם לדעת המהרי"ל וסייעתו או לא.
הנה כתב הבאר היטב סקט"ו וז"ל, ובשכנה"ג חולק על מהרי"ל בזה וכתב ופוק חזי מאי עמא דבר בכל העולם נוהגים לקשור המעברתא עם הרצועות עי"ש.
וכ"כ עטרת זקנים ממשמעות שו"ע מר"י לוריא.
וז"ל ישים רצועה של יד על ההיתורא של יד מיד אחר הקשירה כדי שלא מזוז ממקומה דאם זזה ממקומה אז היה בא לידי ספק ברכה.
ואח"כ יקשור בקיבורת ג׳ כריכות ובזרוע ד׳ כריכות ואח״כ יניח של ראש ע״ש עכ"ל הבאר היטב.
ומבואר להדיא בדבריו שהשוה התיתורא והמעברתא יחד, ואי סבירא לן דשרי על המעברתא שרי גם על התיתורא, ואף הביא ראיה ממנהג העולם שהקילו במעברתא להקל גם בתיתורא.
וז"ל השכנה"ג, ולא נהירא דבתפילין של ראש כתיב והיו לטוטפות בין עיניך ובשל יד כתיב וקשרתם ואעפ״י שהוא ז״ל כתב דוקשרתם תתקיים במה שקושרים הרצועה תוך המעברתא, זאת אינה קשירה אלא תלייה דומיא דתפילין של יד הילכך ליח דחש להא דמהרי״ל ז״ל ואם הלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר שכל העולם נוהגים לקשור המעברתא עם הרצועה וכו׳ עכ״ל, והובא בכה"ח כאן ובעוד הרבה פוסקים כפי שציין שם.
ובאמת נראה פשוט מן הסברא דהמעברתא שוה לתיתורא בזה, דהנה עיקר טענת המ"ב כאן היא שהתיתורא היא קדושה והרצועה היא תשמיש קדושה, והא דהרצועה היא תשמיש קדושה ודינה כתיק התפילין, זה מבואר בהרבה מקומות וכלשון הביאור הלכה סימן מב סעיף ג, וז"ל, כי באמת כמעט כל הפוסקים חולקין על רש"י והשו"ע ג"כ לקמן בסימן קנ"ד סתם דלא כוותיה עכ"ל, וגם דברי רש"י אזלן רק על מקום הקשר ולא על הרצועה הפונה אילך, ומה שהמעברתא היא קדושה ממש כהתיתורא כ"כ להדיא הביאור הלכה במקו"א, ומה שטענתם שהרי יכול למעט במעברתא ולעשותו קטן יותר, מ"מ מכיון שדינו הלכה למשה מסיני מן הדין, אע"ג שאינו צריך לעשותו גדול מ"מ כל מה שעושה מן המעברתא יש לו קדושת מעברתא.
והנה בדרשות מהרי"ל כתב הטעם שיהיו כתפילין של ראש שאינן מהודקין, ולפי טעם זה ג"כ אין חילוק בין לכרוך על המעברתא לכרוך על התיתורא.
לסיכום אין שום חילוק בין תיתורא למעברתא, והנוהגין כדעת המ"ב אסור להם לכרוך גם על המעברתא, ואילו קהילות הנוהגים להקל במעברתא, לדידהו יהא מותר לכרוך גם על התיתורא.
מק"ט התשובה הוא: 117560 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117560