בכפל הלשון חוץ חוץ
במה שהקשה הג"ר יוסף אומן שליט"א עמ"ש ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ, דתמוה למה נזכר ב"פ חוץ חוץ.
תשובה - הנה רז"ל בספרי עמדו ע"ז, ודרשו כ"א מהם למשמעות שונה, ונעתיק לשון המדרש תנאים לדברים שהוא ברור טפי, ויד תהיה לך מחוץ למחנה אין יד אלא מקום שנ' (ש"א טו יב) והנה מציב לו יד ואומ' (במד' ב יז) על ידו לדגליהם: ויצאת שמה חוץ ולא בעמידה לימד דרך ארץ שלא יעשה אדם צרכיו בעמידה וה"א והיה בשבתך חוץ ע"כ, וכעי"ז בספרי בקוצר.
ומבואר דכולהו לדרשא אתיין ולק"מ.
ויש לציין עוד דאף דבתרגום אונקלוס מתרגם שניהם 'לברא' מ"מ בתרגום המיוחס ליוב"ע אין מתרגם כך, אלא ואתר מזמן יהא לך מברא למשריתא ותשוד תמן מוי דרגלך, והגם דבמפרש שם ראיתי שכתב שהתרגום מתרגם לפי הענין ולא התיבות, אך ל"נ שהתרגום מפרש התיבות ממש, וס"ל ד'חוץ' השני הוא כינוי ולישנא מעליא להוצאת המ"ר חוץ לגוף.
וז"ל המדרש תנאים לדברים פרק כג פס' יג, ויצאת שמה חוץ להטיל מים [אתה אומר להטיל מים] או להסך רגלים וכשהוא אומר ויתד תהיה לך על אזנך הרי להסך רגלים אמור הא מה ת"ל ויצאת שמה חוץ להטיל מים.
ומשמע ג"כ דמפרש זה על הטלת מי רגלים, ומה שמתחילה נסתפק היינו דחוץ מתפרש גם על יציאת הצואה, ומ"מ ראיה זו אינה מוכרחת, די"ל שאין שום משמעות לכאן ולכאן, וחוץ היינו כפשוטו, אלא דדריש ליה באם אינו ענין כדרך המדרשים.
מק"ט התשובה הוא: 117401 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/117401