אינו לעיכובא.מקורות: הפוסקים דנו על ברוך שם אם הכונה בו לעיכובא והכרעת המשנ”ב שבדיעבד גם אם לא כיון בו יצא ושאפי’ לא אמרו כלל אינו לעיכובא בדיעבד וכ”ש אל מלך נאמן שלא נזכר בגמ’ שלנו ואינו מוסכם בראשונים לאמרו ושלכו”ע ...קרא עוד

אינו לעיכובא.

מקורות:

הפוסקים דנו על ברוך שם אם הכונה בו לעיכובא והכרעת המשנ”ב שבדיעבד גם אם לא כיון בו יצא ושאפי’ לא אמרו כלל אינו לעיכובא בדיעבד וכ”ש אל מלך נאמן שלא נזכר בגמ’ שלנו ואינו מוסכם בראשונים לאמרו ושלכו”ע אינו לעיכובא וא”כ כ”ש שהכונה בו אינה לעיכובא וכנ”ל לענין ברוך שם וכאן הוא בכל שכן.

(הרחבתי יותר בעם סגולה ח”א סי’ כח).

קרא פחות

מעיקר הדין יקרא ק”ש אחר ישתבח ואח”כ שמונ”ע אולם המנהג הפשוט להתיר בדיעבד לקרוא הברכות כסדרן.מקורות: ראה שו”ע ומשנ”ב ובה”ל סוף נח שדעת רוב הפוסקים שלא יברך הברכות אחר זמן תפילה, ודעת הרמב”ם והפר”ח שיברך וכ”כ המשכנ”י לענין דיעבד, והבה”ל ...קרא עוד

מעיקר הדין יקרא ק”ש אחר ישתבח ואח”כ שמונ”ע אולם המנהג הפשוט להתיר בדיעבד לקרוא הברכות כסדרן.

מקורות: ראה שו”ע ומשנ”ב ובה”ל סוף נח שדעת רוב הפוסקים שלא יברך הברכות אחר זמן תפילה, ודעת הרמב”ם והפר”ח שיברך וכ”כ המשכנ”י לענין דיעבד, והבה”ל עצמו הכריע שאפשר בנאנס יש לסמוך ע”ז, וכן נקט גבי אונן בפשיטות במשנ”ב עא סק”ד וכ”כ עוד בספרו מחנה ישראל דינים פ”א ס”ב ו ז לאנשי הצבא, וכן משמעות הוראת הגריש”א [ראה ביאורים ומוספים בבה”ל שם].

ותרתי וראיתי בהרבה מקומות שכמעט אין מקום שמקפידים שלא לברך אחר ד’ שעות והנוהגים כן נראה בעיני העולם מילתא דתמיהה, ויש לדון אם יש מנהג בזה.

ויש לציין לדברי החת”ס [הובא שם] שמקיל ג”כ בדיעבד אחר שמנהגינו להקל אף בשמונ”ע אחר חצות עי”ש, וכן לכאורה מסתבר לענ”ד שלא יהא טפל חמור מן העיקר דשמונ”ע מפורש בגמ’ שזמנו ד’ שעות לר’ יהודה וק”ש רק נלמד ממנו אף דבשמונ”ע רחמי נינהו מ”מ הבו דלא לוסיף עלה, וגם הזכיר שם דהרא”ש מסתפק, ועי’ שבה”ל [י י] שהאריך בביאור דבריו, ובעיקר התמיהה על החת”ס שע”ז סובבים רוב דבריו היאך החמיר החת”ס כנגד רוב הפוסקים נ”ל ליישב דמאחר שהוא איסור שאינו מפורש והמנהג להקל ויש מקילים בלאו הכי וגם מסתבר להקל כנ”ל שלא יהיה טפל חמור מן העיקר והבו דלא לוסיף עלה בהשוואתה לשמו”ע לכך לא חשש למה שרוב הפוסקים מחמירים דכל מקום שהלכה רופפת וכו’.

קרא פחות

אי אפשר.מקורות: ראשית כל עצם הענין שברכות ק”ש דינם כשמונ”ע לענין זמן אמירתם אינו מוסכם להרמב”ם והפר”ח ומשכנ”י, והוא מחודש ואין לו מקור מפורש בגמ’, וגם הרבה נוהגים שלא לחשוש לזה אפי’ לחומרא, (ויש לדון אם יש גדר מנהג בזה), ...קרא עוד

אי אפשר.

מקורות: ראשית כל עצם הענין שברכות ק”ש דינם כשמונ”ע לענין זמן אמירתם אינו מוסכם להרמב”ם והפר”ח ומשכנ”י, והוא מחודש ואין לו מקור מפורש בגמ’, וגם הרבה נוהגים שלא לחשוש לזה אפי’ לחומרא, (ויש לדון אם יש גדר מנהג בזה), ועי’ בביאור הלכה [סוף נח] שאפשר שיש להקל באונס בדיעבד, ובתשובתי הסמוכה השייכת לזה, ולכן להסתמך על זה לקולא אחרי שהמנהג שלא לחשוש לזה אפי’ לחומרא דחוק מאוד, בפרט שיש כאן צירוף של ב’ קולות, היינו גם הקולא דאזלי’ בתר התחלה, וא”כ רוב צדדים לחומרא, והיינו שאף אם נוהגים להקל בהתחלת התפילה מנ”ל שהוא בתורת ודאי דהא עדיין לא שמענו אלא באופן שיש ב’ דעות בדרבנן דבשל סופרים הלך אחר המקל [ע”ז ז], אבל בס”ס שרוב צדדין לחומרא מנ”ל שגם בזה מקילין, מלבד זאת לענין התחיל בעשרה ויצאו מקצתן שמותר לגמור מה שאוחזים בו, מבואר בהלכה שלענין זה תפילה אינו שייך לברכות ק”ש, דאף אם ברכות ק”ש הגדרת זמנם הוא כתפילה אבל לא שהם חלק מסדר שמונ”ע לענין התחיל ברכות ק”ש בעשרה שיוכל להתפלל בלא לילך למנין עשרה, וא”כ ה”ה לענין זמן תפילה נחשבין כגופין מוחלקין זמ”ז.

קרא פחות

יש מקום לצדד שאם הוא ריח קלוש שאינו מפריע לאנשים כלל ורק מי שיודע שיש שיפוצים יודע שהוא מהשירותים אינו אוסר.מקורות: לגבי מיני ריח רע כ’ הפוסקים (הנו”כ ברמב”ם והשו”ע והו’ במשנ”ב סי’ עט סקכ”ג) ששיעור הריח הרע הוא כל ...קרא עוד

יש מקום לצדד שאם הוא ריח קלוש שאינו מפריע לאנשים כלל ורק מי שיודע שיש שיפוצים יודע שהוא מהשירותים אינו אוסר.

מקורות: לגבי מיני ריח רע כ’ הפוסקים (הנו”כ ברמב”ם והשו”ע והו’ במשנ”ב סי’ עט סקכ”ג) ששיעור הריח הרע הוא כל שבני אדם מצטערים ממנו, אבל לגבי צואה הוא אסור גם בלא ריח רע, כמבואר במשנ”ב בכ”מ [ראה שם סקכ”ה ובה”ל ד”ה דינם וד”ה צואת] ע”פ הש”ע סי’ פב, אבל לגבי ריח רע בחדר אחר שהוא מדרבנן וקל יותר ואפי’ מצינו לגבי אדם שאינו מריח הקילו בזה מעיקר הדין במקום הצורך [עי’ משנ”ב סי’ עט סקי”ח], יתכן שהקילו כשאין ריח שבני אדם מקפידים עליו, דעיקר החומרא לגבי צואה שאוסרת בכל גוני (באופן שאין ריח) הוא בצואה לפניו באותה הרשות, דהרי אם הצואה מלאחריו בהפרש ד”א ממקום שכלה הריח לא מחמירים ותולים הדבר בריח, וכן ברשות אחרת תולים הדבר בריח (להרא”ש אפי’ לפניו ולהרשב”א עכ”פ באינו לפניו), ולא אמרו שבצואה אין הריח נפק”מ אלא רק באופן שהוא ברשותו או לפניו [כל מ”ד לפי הכללים דיליה, היינו לענין כשרואה אותה והיא ברשות אחרת להרא”ש (עי’ סי’ עט ס”ב) או תוך ד”א ברשות אחרת כשאינו רואה אותה להרשב”א, או חוץ לד”א באותה הרשות לכל דעה מה דאית לה (אבל הדעה שהמחיצה מפסקת בפני ריח אפי’ הריח עובר ממנה לא נפסקה להלכה כמ”ש המשנ”ב עט סקט”ז)], דאל”כ מהו השיעור בזה, וכיון שראינו לענין ריח רע אחר שהשיעור כל שבנ”א מצטערים, א”כ גם לענין צואה היכן שנתנו שיעור לענין ריח יש לומר שזהו השיעור שניתן, (ויש להזכיר בזה לפום אורחא שיש דעות בראשונים שלא נפסקו להלכה שגם בהפחה באופן האסור [שהוא ר”ר שאין לו עיקר] אינו אסור אלא בזמן הפחה, ועכ”פ גם לדידן כ’ הבא”ח שאם אין בהפחה ריח אינו צריך להפסיק אפי’ בהפחה שלו, ואולי גם בזה יש לומר דהשיעור הוא כל שדרך בני אדם להצטער, וכאן יותר מסתבר לומר כן מאחר שאין כאן צואה כלל), אך לא ראיתי דבר מפורש בזה.

קרא פחות

נראה שתפילין קודם.מקורות: שכן הקורא ק”ש בלא תפילין נזכר בגמ’ ושו”ע כאיסורא, ולקרות בלא ברכותיה על אף שצורת התקנה מתחילה כך היתה מ”מ לא נזכר בגמ’ וש”ע כאיסור, ואדרבה במקום הצורך שלא להפסיד זמן ק”ש או תפילה בציבור התיר ברמ”א ...קרא עוד

נראה שתפילין קודם.

מקורות: שכן הקורא ק”ש בלא תפילין נזכר בגמ’ ושו”ע כאיסורא, ולקרות בלא ברכותיה על אף שצורת התקנה מתחילה כך היתה מ”מ לא נזכר בגמ’ וש”ע כאיסור, ואדרבה במקום הצורך שלא להפסיד זמן ק”ש או תפילה בציבור התיר ברמ”א לקרותה שלא בברכותיה ועכ”פ להרמ”א אפי’ במקום ספק שמא לא יקרא בזמנה מותר לקרותה שלא בברכותיה, וגם הגר”א עד כאן לא פליג אלא התם בספק.

ואמנם יש דעת הגאונים (הובא בביה”ל) על ברכות דמעכב, אבל דעה זו לא נפסקה כלל.

קרא פחות

להוסיף על הפסיעות אסור משום יוהרא, ואם עושה שש פסיעות בדיוק יתכן שאין יוהרא, ולגבי לעשות ברווח הפוסקים כתבו לעשות בצמצום, ומנהג החזו”א היה לעשות ברווח.מקורות: או”ח קכג ג ד ומשנ”ב ובה”ל, ולגבי להוסיף משמע מל’ הש”ע דהאיסור אינו מצד ...קרא עוד

להוסיף על הפסיעות אסור משום יוהרא, ואם עושה שש פסיעות בדיוק יתכן שאין יוהרא, ולגבי לעשות ברווח הפוסקים כתבו לעשות בצמצום, ומנהג החזו”א היה לעשות ברווח.

מקורות: או”ח קכג ג ד ומשנ”ב ובה”ל, ולגבי להוסיף משמע מל’ הש”ע דהאיסור אינו מצד הדין, ולכן מאחר שכמה פוסקים כתבו ו’ פסיעות יכול לסמוך עליהם, אולם מאחר ולא נהגו כן כלל בשום מקום לכאורה אינו נפטר מיוהרא הנוהג כן, אבל מאחר ויוהרא קיל בזמנינו כמ”ש בכתר ראש בשם הגר”א ע”ש לכך לא סתמתי להחמיר בזה, ויש לציין דעיקר היוהרא שבמוסיף בפסיעות המבו’ במ”ב שם אין בנוהג ו’ פסיעות.

קרא פחות

להמשנ”ב הפסיעה השלישית היא שמשווה רגל שמאל לרגל ימין ולהחזו”א הפסיעה השלישית היא כקודמותיה שמתרחק עוד, והפסיעה שמשווה את שני הרגליים היא רביעית ואינה ממנין ג’ הפסיעות.מקורות: משנ”ב קכג סקי”ג ודינים והנגות חזו”א ד יט.

להמשנ”ב הפסיעה השלישית היא שמשווה רגל שמאל לרגל ימין ולהחזו”א הפסיעה השלישית היא כקודמותיה שמתרחק עוד, והפסיעה שמשווה את שני הרגליים היא רביעית ואינה ממנין ג’ הפסיעות.

מקורות: משנ”ב קכג סקי”ג ודינים והנגות חזו”א ד יט.

קרא פחות

היכן שהוא עכשיו.מקורות: כ”ה הפשטות, ואחרת היו צריכים הפוסקים לפרש, וגם לא נראה שהמנהג לעשות לפי המיקום המקורי, וכך נראה מטעם שהביא המשנ”ב צז סק”ט בשם האחרונים, וגם לטעם הרמ”א והלבוש שם כך נראה יותר.

היכן שהוא עכשיו.

מקורות: כ”ה הפשטות, ואחרת היו צריכים הפוסקים לפרש, וגם לא נראה שהמנהג לעשות לפי המיקום המקורי, וכך נראה מטעם שהביא המשנ”ב צז סק”ט בשם האחרונים, וגם לטעם הרמ”א והלבוש שם כך נראה יותר.

קרא פחות

ירמז ויסמן לו שהוא באמצע ק”ש. מקורות: מעיקר הדין היה להתיר שעד כאן לא כתב המשנ”ב אלא שהיום אין רגילות להשיב בעת התפילה, אבל למעשה מכיון שאם השני היה יודע שהוא בק”ש לא היה מפה ממנו לשלום, ולכן יסמן לו ...קרא עוד

ירמז ויסמן לו שהוא באמצע ק”ש.

מקורות: מעיקר הדין היה להתיר שעד כאן לא כתב המשנ”ב אלא שהיום אין רגילות להשיב בעת התפילה, אבל למעשה מכיון שאם השני היה יודע שהוא בק”ש לא היה מפה ממנו לשלום, ולכן יסמן לו בידיו שהוא אוחז בק”ש.

ומ”מ בדיעבד אם השיב שלום במקרה זה א”א לומר שעבר בזה איסור.

קרא פחות

לא ישיב.מקורות: לכאורה היה מותר להשיב לו מכיון שמה שכתבו הפוסקים שהיום נהגו שלא להשיב שלום וממילא אין מצפים לתשובת שלום בזמן התפילה, לא שייך לגביו, מכיון שהוא לא נהג כן והוא מקפיד ואינו יודע הסיבה למה שלא ישיבו לו, ...קרא עוד

לא ישיב.

מקורות: לכאורה היה מותר להשיב לו מכיון שמה שכתבו הפוסקים שהיום נהגו שלא להשיב שלום וממילא אין מצפים לתשובת שלום בזמן התפילה, לא שייך לגביו, מכיון שהוא לא נהג כן והוא מקפיד ואינו יודע הסיבה למה שלא ישיבו לו, וא”כ חוזר עיקר הדין שמותר להשיב, אמנם נראה שלא ישיב מכיון שאין הזכות לזה שכן מעיקר הדין אין אומרים להם שלום כי אין שלום לרשעים עי’ מס’ כלה פ”ג ורק מפני דרכי שלום עי’ סוף הניזקין וברכות יז, א, וגם זה אינו ברור באינו שותו”מ שבזמנינו, אם כן אין להם התביעה והבעלות על כך שייבטל לצורך כך ק”ש.

ואולי יש לצרף עוד הסברא שאומרים שע”פ הלכה אסור להם, ואפי’ אם היו משיבים לכשר אולי עדיין היה אפשר לטעון דמנטר שבתא וכו’ אבל זה כבר דוחק, עכ”פ בניד”ד לא ישיב.

קרא פחות

יאמר מהמילים ואת כל מיני תבואתה לטובה וכו’ עד ותן טל ומטר תשעים פעמים, ולאחר מכן אם יסתפק אם אמר ותן טל ומטר, לא יצטרך לחזור ולהתפלל. יש אומרים מאה ואחד פעמים ובדיעבד אין לחוש לזה.מקורות: הכרעת המשנ”ב סוף תקיד.

יאמר מהמילים ואת כל מיני תבואתה לטובה וכו’ עד ותן טל ומטר תשעים פעמים, ולאחר מכן אם יסתפק אם אמר ותן טל ומטר, לא יצטרך לחזור ולהתפלל.

יש אומרים מאה ואחד פעמים ובדיעבד אין לחוש לזה.

מקורות: הכרעת המשנ”ב סוף תקיד.

קרא פחות

המנהג הרווח בפוסקים ובארץ ישראל להכריז על הגשם או להגיד את תפילת הגשם לפני מוסף שהוא נחשב גם כמו הכרזה, ואמנם היו גדולים שבמניין שלהם לא נהגו להכריז לפני מוסף ויתכן שזאת היה על דעתם (ויתכן שלא).בכל מקרה מי שמתפלל ...קרא עוד

המנהג הרווח בפוסקים ובארץ ישראל להכריז על הגשם או להגיד את תפילת הגשם לפני מוסף שהוא נחשב גם כמו הכרזה, ואמנם היו גדולים שבמניין שלהם לא נהגו להכריז לפני מוסף ויתכן שזאת היה על דעתם (ויתכן שלא).

בכל מקרה מי שמתפלל במקום שמכריזים צריך להזכיר בתפילת לחש ומי שמתפלל במקום שלא מכריזים לא יזכיר בתפילת לחש.

קרא פחות

שאלה {בס”ד שלו’ רב לכבוד הרב הח”ר עקיבא משה סילבר שליט”א, מהו הזמן המזערי לתחילת זמן אמירת קר”ש בבוקר, האם בעלות השחר או בזמן העטיפה בטלית? לתשובת הרב אודה מקרב ליבי, שבוע וחודש טוב, הקטן אהרן} תשובה בע”ה מוצ”ש פ’ שמיני אור ...קרא עוד

שאלה

{בס”ד
שלו’ רב לכבוד הרב הח”ר עקיבא משה סילבר שליט”א,
מהו הזמן המזערי לתחילת זמן אמירת קר”ש בבוקר,
האם בעלות השחר או בזמן העטיפה בטלית?
לתשובת הרב אודה מקרב ליבי,
שבוע וחודש טוב,
הקטן אהרן}

תשובה

בע”ה מוצ”ש פ’ שמיני אור לכ”ד אדר ב’ ע”ו

לכבוד רבי אהרן נ”י

שבוע טוב ומבורך

קבלתי שאלתך בחיבה, והנה לעיקר הענין יש כאן כמה חלקים הכלולים בשאלתך, א’ מהו עיקר הזמן כשקורא ק”ש בלא הברכות, ב’ האם בזמנינו זה שייך, ג’ מה יש לנהוג למעשה.

והנה עיקר הזמן הכתוב בשו”ע סי’ נ”ח ס”א לגבי תחילת קריאת שמע בשחרית, הוא משיראה את חבירו הרגיל עמו בריחוק ד”א ויכירנו, וזהו זמן עטיפת הטלית כמבואר במ”ב סי’ י”ח סק”י.

אכן בזמנינו קשה לעמוד על גדר זמן זה, יש אומרים שהזמן הוא בערך 6 דק’ אחר עלה”ש, י”א 52 דק’ קודם הנץ, או שעה קודם הנץ, יש המאחרים עד 30 דק’ קודם הנץ, ויש בזה עוד דעות.

ולמעשה לגבי עטיפת הטלית יש שנהגו 45 או 50 דק’ קודם הנץ ויש שנהגו לפי הזמן הכתוב בלוח, אמנם באמת בציצית זהו יותר קל שכן בלאו הכי יש אומרים שמותר לברך מעה”ש, כדעת הרמ”א סו”ס י”ח וע”ש בפמ”ג ומ”ב, וגם בלאו הכי דעת הרא”ש דשרי לברך על ציצית גם בלילה ע”ש במ”ב, ויש עוד מה שאפשר לצרף בזה כמדומה, משא”כ גבי ק”ש שא”א להקל בקביעות לקרוא מעה”ש גם לא בדיעבד, וצריך לחזור ולקרותה, כמבואר במ”ב סי’ נ”ח סקי”ט וע”ש.

מלבד זאת בק”ש יש צורך עכ”פ לכתחילה אם עתיד לקרוא ק”ש עם הברכות שלא לקרוא ק”ש קודם בלא הברכות, כמבואר במ”ב סי’ מ”ו סקל”א, ובודאי כשאין לו תפילין שבזה עליו להזהר שלא לקרוא בלא תפילין אם יקרא אח”כ בתפילין, כמ”ש המ”ב בס”ק ל”ג וז”ל, עיין בדגול מרבבה וכן בחידושי רע”א שכתבו דבחול לא יכוין לצאת אא”כ הניח תפילין מקודם, דכל הקורא ק”ש בלי תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו עכ”ל המ”ב, והוסיף דהיינו דוקא כשיהיו לו תפילין אח”כ.

ולכן למעשה אם עתיד להתפלל כותיקין לא יקרא ק”ש לפני זה עד שיקרא סמוך להנה”ח עם ברכותיה, וגם כשאומר שמע ישראל בברכת לעולם יהא אדם יכוין שלא לצאת כמ”ש המ”ב סי’ מ”ו סקל”א { אלא אם כן יש חשש שלא מתפלל לפי הנץ האמיתי, וכמו המסתפק אם יש לנהוג כהנץ המישורי או הנץ הנראה, ומתפלל ע”פ הנץ הנראה, אך יכול לקרוא ק”ש גם לפני הנץ המישורי ולהתנות, כמו שכתבתי מהגרמ”מ קארפ שליט”א, בספר עם סגולה ח”א.

}.

אך אם יש חשש שלא יספיק לקרוא ק”ש בזמנה היום יקרא כל פרשה ראשונה ויכוין לצאת וטוב שיקרא כל הג’ פרשיות כמבואר במ”ב שם, ובשעה”צ סי’ צ’ סקמ”א כתב דבכה”ג יקרא ק”ש עם הברכות ויתפלל שמו”ע ביחידות.

אכן אם עתיד לקרוא ק”ש כסדר התפילה אך זה יצא רק לאחר הנה”ח, כגון בחור ישיבה שיתפלל בהמשך עם בני ישיבתו וכעת עומד לפני הנץ, בזה הורה מרן הסטייפלר שיקרא ק”ש כעת קודם הנץ אף שקורא בלא הברכות, ולאחמ”כ יתפלל כסדר בישיבה, שכן בתפילה בישיבה ניתן לקבל ירא”ש.

[והגר”ח קניבסקי שליט”א הורה לי שיתפלל ותיקין, ופעם אחרת הורה לי שיתפלל ותיקין ואחרי שמו”ע ילך לישיבה].

אדם { מכאן זהו תשובה על שאלה חוזרת מהשואל הנ”ל.

}שער מזמן עה”ש ואינו עתיד להתפלל כותיקין יאמר ק”ש לפחות לפני הנץ.

אך יוכל גם להקדים משיעור הזמן שיראה את חבירו וכו’ שלדעה המחמירה ביותר זהו 30 דק’ לפני הנה”ח, ולדעה המקילה ביותר כמדומה שזהו 6 דק’ אחר עה”ש (א”ה ובתשובה אחרת הרחבתי שא”א לסמוך על קולא זו).

קרא פחות