המשמעות במשנ"ב סי' רעז סקי"ח בנידון בכיכרות ונרות להדיא דאין מתחשבים בכמות הדברים כשיש שני נרות וככר אחד ככל דסבירא לן שהככר הוא עדיף, עי"ש בלשונו שכתב בתוך דבריו "ומזה נובע המנהג שהנשים נזהרות ליתן ככר הצריך לשבת על השלחן קודם הדלקת הנרות ומנהג נכון הוא כדי שיהא מותר לטלטל את השלחן כשיהיה צריך לו" ע"כ, וכן משמע במשנ"ב סי' שח סקל"א ובשעה"צ שם לגבי הנידון של כמה פרוטות שאין בטלים כשיש דבר החשוב מהם.
ובאמת עיקר דין בסיס לאיסור ולהיתר הוא בכלכלה עם אבן מלאה פירות בסי' שט ושם ג"כ יש אבן אחד והרבה פירות, ושם בסק"ט במשנ"ב נזכר דהטעם דחשיב בסיס לאיסור ולהיתר משום שהפירות חשובין מן האבן, ולא התחשב המשנ"ב במה שהם מרובין מן האבן כמה פעמים, ויתכן לומר ההגדרה בזה דגם אם הי' חשיבות מחמת הריבוי מ"מ בסופו של דבר ההיתר הוא מחמת החשיבות וא"כ אחרי שבלאו הכי יש חשיבות מחמת הפירות עצמם שחשובין מן האבן א"צ יותר מזה להכנס גם לענין הכמות.
ומ"מ באופן שהאיסור וההיתר שוים ברמת חשיבותם מסתבר שמנין וכמות הוא גם צורה מסויימת של חשיבות ללכת אחר הרוב, ואמנם במקום ששוים בחשיבותם ושוים במנינם החמיר המשנ"ב סי' שי סקל"ג, ואעפ"כ יש לומר דבנידון דידן שיש רוב היתר לא חשיב שוים בחשיבותם.
ויתכן לדמות הענין לכלי המשמש בעצמו לאיסור ולהיתר דמבואר בפוסקים דאם רוב השימוש הוא לאיסור או להיתר אזלינן בתר רוב שימושו.
ואפילו במקום שאם היה רק חפץ אחד נגדי היה חשוב פחות ועכשיו מחמת שיש שני חפצים יש יותר חשיבות ג"כ יש מקום לומר דמ"מ השתא יש לזה יותר חשיבות בהנחה כאן והבסיס יותר מתייחס לאיסור, ויש ראשונים (או"ז שבת סי' פו ומאירי שבת קמב ע"א) שסוברים דהגדרת בסיס לאיסור ולהיתר הוא שהאיסור מתבטל, ואכן שוב מצאתי בריב"ש סי' צג דיש משמעות בזה לחלק בכיכרות בין הרבה לחם למעט לחם וחזי' שלפעמים המשמעות נקבעת לפי הכמות, אלא דשם משמע שהוא לפי הרוב הניכר, (ומ"מ יותר מצוי שההיתר חשוב מהמוקצה לפי דעת המשנ"ב שם בסי' רעז).
וע"ע בב"י ומשנ"ב בסי' שי סקל"ד ושוע"ר שם לענין מחתה שהזכירו שהשברי עצים הם "קטנים" אבל אין להביא מזה ראיה שהוא טעם לביטול חשיבות דקטנים היינו "שא"א ליטול האפר בלעדם" עי"ש.
היוצא מזה דאזלי' בתר חשיבות ולא בתר רוב ומ"מ מתחשבים גם ברוב כדי ליצור חשיבות מחמת הרוב ומסתבר שרוב היוצר חשיבות הוא רוב הניכר בלבד לפי הענין.
מק"ט התשובה הוא: 125706 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/125706
פוסטים קשורים לנושא:
כשיש רוב נגד חזקת ממון האם הולכים אחר רוב או אחר חזקת ממון
האם דברי הרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ"א וסוברים שבאב התובע את בנו ג"כ הולכים לב"ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן
האם כשאדם רוצה להיתדיין בב"ד אחר במקום שאינו זכאי לבחור הב"ד האם מוציאים נגדו כתב סירוב וא"כ איזה כתב מוציאים כנגדו אם שמתא או היתר לדון שלא בפניו או גם היתר ערכאות
חברת בת האם יכולה להסתמך על היתר עיסקא של חברת האם או שצריכה היתר עיסקא בנפרד
מה נקבע מוקצה בשבת וכן בסיס לדבר האסור, האם הוא לפי שקיעה או צאת הכוכבים או לפי שניהם ומה הדין כשקיבל שבת אם נקבע לפי זמן שקיבל שבת
מוקצה שהניחו באחד הימים על דבר אחר ולא היה כוונה לסלקו משם וגם לא להניחו שם עד שבת, ולא עלה על דעתו באותו זמן שאולי יצטרכו להשתמש בדבר שתחתיו בשבת, האם נחשב כמניח מדעת ואוסר את הדבר שמעליו כדין בסיס לדבר האסור
איך מותר לחכם לומר דעתו להיתר בדאורייתא כשיש מי שכבר מחמיר וכן להיפך בדרבנן
חייל שחזר ממקומו בבסיס בשבת עם כליו על גבו האם עשה כדין
האם הלכה כהרמ"א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע