יש מקום לצדד שאם הוא ריח קלוש שאינו מפריע לאנשים כלל ורק מי שיודע שיש שיפוצים יודע שהוא מהשירותים אינו אוסר.מקורות: לגבי מיני ריח רע כ’ הפוסקים (הנו”כ ברמב”ם והשו”ע והו’ במשנ”ב סי’ עט סקכ”ג) ששיעור הריח הרע הוא כל ...
שבוע 3
בַּיִת/שבוע 3/עַמוּד 2שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
אין אבלות אלא על בן קיימא, דהיינו מי שחי ל’ יום בלא ריעותא (כגון שלא היה ידוע עליו שלא כלו חדשיו או שהיה לו מום), או מי שידוע בו שכלו לו תשעה חודשי הריון, שבזה האחרון מתאבלים עליו גם אם ...
יש לדעת שלא כל בגד נאסר בטלטול אא”כ מקפידים עליו דהיינו שלא רוצים שיהיה שם מים (ראה שא מו ומ”א ומ”ב), וכן אם אין לו בגד אחר מותר בטלטול (ראה משנ”ב אות קסב), וכן טלטול על ידי שני בני אדם ...
נראה שתפילין קודם.מקורות: שכן הקורא ק”ש בלא תפילין נזכר בגמ’ ושו”ע כאיסורא, ולקרות בלא ברכותיה על אף שצורת התקנה מתחילה כך היתה מ”מ לא נזכר בגמ’ וש”ע כאיסור, ואדרבה במקום הצורך שלא להפסיד זמן ק”ש או תפילה בציבור התיר ברמ”א ...
ממתק בודאי מותר, ופרס יש עניין לומר במפורש שלא יחול הקנין בשבת, אך מעיקר הדין יש מקום להתיר גם בלא זה אם זה נצרך בשביל שהילד ילמד, מכיון שהוא לצורך מצוה.הנוסח של המתנה לא יהיה שהקנין יחול לאחר שבת אלא ...
להחליף עם אחרים יש בזה בעיה ולהחליף עם ההורים לכאורה מותר.מקורות: להחליף עם אחרים ראה שכב ו וכן בבה”ל שם, ושלח ה ברמ”א לענין זוג ופרד,ושכג ג, וכן הורה הג”ר זבולון שוב בכת”י שתח”י, ולענין עם ההורים מכיון שזה ברשותם, ...
יקרא בלילה.מקורות: לדידן שלא קיבלנו קריאת מקרא בלילה כאיסור מן הדין, זה ודאי שעדיף דבר שהזהירו עליו בגמ’ עירובין סה א ושו”ע יו”ד רמו ואו”ח רלט מדבר שלא נזכר לא בגמ’ ולא בשו”ע אלא בספרי הקבלה (ועי’ מ”א ומ”ב סי’ ...
בכמה סוגיות מבואר דתיקון כלי ביום טוב לא הותר אפי’ לצורך אוכל נפש, ולכן הנוהגים שלא לפתוח בקבוקי שתיה בשבת ינהגו כן גם ביום טוב. ומ”מ מי שסובר שמעיקר הדין מותר בשבת לפתוח א”כ יום טוב הוא יותר קל, מכיון ...
מותר, אף אם נשפך על מפת השולחן. רק יזהר לנגב בקלות וברכות להסיר את המים משם ולא לנגב בכח או בדוחק לייבש את זה כמו ביום חול. לגבי שימוש בנייר לניגוב מוחלט, נחלקו הפוסקים אם יש בזה סחיטה ונוקטים להחמיר ...
לא מחוייב למחות בו אבל יש לדאוג לכך שהוא יהיה מודע לשיטות בנושא ולהכרעת הפוסקים.מקורות: הנה דעת המחבר בסי’ ח סט”ז שבאופן כזה צריך לברך, ואמנם הכרעת המשנ”ב בזה שלא לברך כיון שי”א (בסי’ יח) שלילה הוא זמן ציצית ולא ...
להוסיף על הפסיעות אסור משום יוהרא, ואם עושה שש פסיעות בדיוק יתכן שאין יוהרא, ולגבי לעשות ברווח הפוסקים כתבו לעשות בצמצום, ומנהג החזו”א היה לעשות ברווח.מקורות: או”ח קכג ג ד ומשנ”ב ובה”ל, ולגבי להוסיף משמע מל’ הש”ע דהאיסור אינו מצד ...
להמשנ”ב הפסיעה השלישית היא שמשווה רגל שמאל לרגל ימין ולהחזו”א הפסיעה השלישית היא כקודמותיה שמתרחק עוד, והפסיעה שמשווה את שני הרגליים היא רביעית ואינה ממנין ג’ הפסיעות.מקורות: משנ”ב קכג סקי”ג ודינים והנגות חזו”א ד יט.
היכן שהוא עכשיו.מקורות: כ”ה הפשטות, ואחרת היו צריכים הפוסקים לפרש, וגם לא נראה שהמנהג לעשות לפי המיקום המקורי, וכך נראה מטעם שהביא המשנ”ב צז סק”ט בשם האחרונים, וגם לטעם הרמ”א והלבוש שם כך נראה יותר.
לכאורה לא.מקורות: מכיון שהוא מדין יאותו שהוא לעיכובא כמו שנתבאר לעניינים אחרים, ראה בה”ל או”ח תכו, א. ומיהו כ’ החזו”א והקה”י והגרח”ק ועוד שאפשר לברך על נר הבדלה כשיש חשמל (ראה ביאורים ומוספים סי’ רחצ סקי”ג), ושם יש ג”כ דין ...
כן. מקורות: ראה פ”ד דברכות ש”צ שטעה וכו’, ובספ”ג דסוכה הא למה זה דומה וכו’, ובתענית שבחו של ציבור היכי דמי וכו’, ועי’ עוד יומא עו ע”א מי שיש לו חמשה בנים וכו’, וראה ישעיה א. השלמה לתשובה לגבי סימן רע כשאין ...