שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

חרם שתקנו לפני כמאתים שנה בין הקהילות למה אין לזה תוקף בזמנינו

הטעם לזה הוא דאע”פ שהיו גדולים שעשו חרם, וחרם חל אפי’ בדבר שאינו איסור כלל כמבואר בשו”ע [יו”ד סי’ רכח וסי’ שלד ועוד], מ”מ החרם לא נתפשט ולא נתקבל, ואפי’ אם נתקבל לשעתו במידת מה, מ”מ זה ודאי שאח”כ לא קבלוהו בין הציבור ובין גדולי הציבור, וממילא חרם שבטלו הציבור רוב הציבור אין בו ממש גם אם נתקן בב”ד וכמו שהבאתי והוכחתי במקו”א מדברי הפוסקים והערך לחם.
וממילא מאחר שאין כאן חרם גם אסור לחשוש לחרם זה אפי’ לא לחומרא בעלמא שהרי אם אין חרם חוזר כל דיני ואהבת וכו’ ככ”א מישראל.
ויש להוסיף עוד דהאידנא היום בזמנינו החילוק בין הקהילות הם ענין חלוקת מוצא מאזורים ומנהגים לפי המקומות המתבטא בסגנון לבוש ודיבור והנהגות, ולכן כיום יש שיתייחסו לקהילות תלמידי הגר”א וקהילות תלמידי החת”ס ג”כ כשייכים לקהילות החסידים, אף שהם צאצאי קהילות אחרות, מ”מ מכח הבדלי מנהגים (המכונה בלשונינו הבדלי תרבות ומנטליות) הם משוייכים לחוג פלוני, וזה עוד לסימן לענין זה שהחילוקים בין הקהילות עכשיו אינו בהכרח דברים שעליהם דנו בשעתו, שעכשיו עיקר החילוקים הם הרגלי התנהגות, ואינו שייך דוקא לנידון בזמנו על חילוקי הדעות שהיו (וגם עיקר הטענה בזמנו היה על השינוי מהמצב שהיה קיים עד אז וטענה זו אינה בהכרח שייכת בזמננו ועכ”פ כנגד צאצאי הקהילות שכבר שינו, ועי’ שו”ע או”ח סי’ תסח), ומאי דהוה הוה.
ואע”פ שאין ספק שעדיין יש חילוקי דעות בין יוצאי הקהילות במה להשקיע ובמה ליתן את הדגש אולם למעשה מעלת כאו”א נמדדת בסוש”ד לפי השקעתו ועמלו של כאו”א בפני עצמו כפי מה שהוא בלא קשר לקהילה שאליה משתייך והמטרות שאותם הוא מצהיר ואם חכמת חכמת לך וכן להיפך ולא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו, ובשם הח”ח אמרו [הובא בנועם ה’ עמ’ ה’ ובעוד ספרים הובא בלא ההזכרה של חסו”מ] שלמעלה אין חילוק בין חסו”מ אלא בין יהודים חמים פושרים וקפואים, ויש שהביא [דובב מישרים ברזן עמ’ צז] בשם הח”ח שהמחלוקת מלפנים משולה לב’ בנ”א שאחד אוכל חלב ואחד בשר ולכן נפרשו זמ”ז וחזרו והענו ואין לזה חלב ולא לזה בשר ואין טעם שיפרשו וגם האידנא אין עני אלא בדעת ואין צריך להפרד זמ”ז, ועי’ באגרות בעל הקובה”ע דג”כ מבואר מדבריו דהאידנא אין שייך חרם זה.
ומ”מ מה שכ”א מתפלל בפנ”ע זה כדי שלא יווצר מחלוקת שאינה רצויה וזה כבר יסודתו בהררי קודש ברשב”ץ ורדב”ז ופת”ש ומשנ”ב ועוד וציינתי במקו”א וזה אינו מחלוקת (עי׳ יבמות יד ע”א) אלא תועלת שלא יהיה מחלוקת אלא איש על מחנהו וגו׳.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 108

מק"ט התשובה הוא: 144625 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/144625

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

❓השלמה לנידון על הזכרת יציאת מצרים כל השנה דרך שאלה ותשובה
📈 מבוקש
האם מותר לעשות גורל קלפים המכונה טארוט👁 734   💬 6
❓האם נהג קידוש החודש קודם מתן תורה או לא❓משקה שהושאר פתוח במקרר סגור האם יש בו משום גילוי או לא❓
⭐ פופולרי
האם מותר לצאת בשבת בגומיה האוספת את השיער👁 1,058
❓בעל קורא שקרא לשני כל הקריאה💬1
⭐ פופולרי
האם מותר להניח ספר על מיטה שתינוק שוכב בה👁 698
❓הקורא לחבירו רשע או הרוקק בחבירו מה דינו
⭐ פופולרי
האם יש חיוב לאכול שום בזמנינו בערב שבת ובאיזה שום נאמר👁 337   💬 1
❓מה הטעם שרק בימי חשמונאי מסרו עצמם למיתה להלחם ובשאר גזירות ושמדות לא מצינו שהורו גדולי הדור להלחם❓
⭐ פופולרי
סוכה שיש לה דופן אמצעית (מערבית) שלמה ושתי דפנות האחרות אינן זו כנגד זו אלא דופן ימנית (דרומית) עומדת בצד פנים הסוכה (מערבית לסוכה) ומחוברת לדופן האמצעית המערבית ואילו דופן שמאלית (צפונית) עומדת בצד חוץ הסוכה (מזרחית לסוכה) שלא כנגד דופן דרומי👁 690   💬 2
📈 מבוקש
השותה כוסו בבת אחת מה דינו👁 1,238
השאר תשובה

השאר תשובה