אמרי’ ביבמות סב ע”ב דעת ר’ יהושע אפי’ נשא בילדותו ישא בזקנותו משום ולערב אל תנח ידיך וכעי”ז מבו’ באה”ע סי’ א ס”ח עי”ש [והרמב”ם פסק בפט”ו מהל’ אישות הט”ז כר’ יהושע וסבר שהוא חיוב, וכעי”ז גם בהרא”ש מו”ק פ”ג סי’ מח, ועי’ הרא”ש ביבמות שם וכן ברי”ף והשגות הראב”ד ומלחמות ובעל המאור, ודלא כהריא”ז שנקט דאין הלכה כר’ יהושע, וגם להריא”ז רק פטור אבל לא שיש איסור או מניעה], ובודאי שיש גם להתפלל ע”ז ג”כ דרק להפוך מנקבה לזכר אחר מ’ יום אין להתפלל כמ”ש בברכות ס ע”א.
ויעוי’ עוד במדרש תנחומא ס”פ חיי שרה סי’ ה עה”פ [בראשית כה א] ויוסף אברהם ויקח אשה ושמע קטורה ילמדנו רבינו כמה תפילות צריך להתפלל בכל יום, ומדמה שם כל הענינים להדדי מה שצריך להתפלל שוב ושוב למה שצריך להוליד בנים שוב ומוכח שם מתוך הדברים דגם להתפלל צריך שיהיו לו בנים אחר שכבר קיים פריה ורביה עי”ש והוא ברור.
ומה שהבאת מגדול אחד שכתב על מה שיעקב אמר לרחל (בראשית ל, ב) התחת אלהים אנכי שאברהם לא היו לו בנים אני יש לי בנים [רש”י שם] דר”ל שיעקב לא התפלל ע”ז כי לא ידע איזה ולד יהיה לו, לא זכיתי להבין דבריו, ואולי מיירי קודם מתן תורה שאז לא היה התורה להגן מפני העבירה וחשש יעקב שאינו יודע מה יהיה לו, או דמיירי שיעקב צפה ברוה”ק שיהיו לו גם בנים רשעים מבני רחל כירבעם בן נבט וכפלגש בגבעה וכדאי’ בפסיקתא רבתי פ”ג שצפה יעקב לאחר מכן שעתיד ירבעם לעמוד מיוסף וכו’, וע”ז אמר ליוסף מי אלה לך [בפ’ ויחי], ואמנם על חזקיה אמרי’ בכה”ג בברכות י ע”א בהדי כבשי דרחמנא לך מאי דמפקדת איבעי לך למיעבד, אע”פ שגם שם צפה ברוה”ק שיולדו לו רשעים [ויש לציין דגם צדיקים יצא ממנשה ומ”מ חזקיה לא רצה ברשעים או שלא ראה הצדיקים ברוה”ק] אבל אפשר דבצירוף הרוה”ק ובצירוף קודם מתן תורה ובצירוף שכבר קיים פריה ורביה נקט כן ועכ”פ אינו נוגע למעשה לדידן.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 118
מק"ט התשובה הוא: 149845 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/149845
