לפום ריהטא היה מקום לומר שאם א”א לאכלו לפחות שיסתכלו בו בראש השנה ובזה לכה”פ יקיימו הסימן לפי גירסת הגמ’ דידן שנזכר שם למחזי [וגירסת הפוסקים בטושו”ע סי’ תקפג היא למיכל], וכעי”ז ראיתי מי שכתב דמי שאינו יכול לאכול מטעמי הבריאות שלכה”פ יסתכל בזה.
אולם למעשה נראה דבניד”ד אין טעם להסתכל בראש השנה על רוביא אם הוא מתולע, דהרי הסימן הוא לסימן טוב, ומה שהוא מתולע הוא סימן קללה כדכתיב וירום תולעים ויבאש, וכן מצינו דבושלי כמרא נקראו סימן קללה בגמ’ פ”ו דברכות.
ועי’ רש”י בפ”ג דהוריות דף יב שכתב לפי פירושו בטעם מה שהסימנים הם דבר טוב לראש השנה משום דלעגל גדלי, פירוש שהם גדלים מהר ויש בזה סימן טוב לראותם או לאכלם (תליא בגירסאות), אבל בניד”ד שיש בזה סימן קללה מחמת התולעים עד שנפסדו מאכילה מחמת זה אפשר דאין בזה סימן טוב לראותם בר”ה.
הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.