קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com י׳ בכסלו תשפ״ז

לחם שהיה על השלחן כשאכלו מאכלים שבושלו בכלים בשריים האם מותר לאכלו עם חלב

נשאל: ז׳ בטבת תשפ״ו קריאה של כשתי דקות המשיב: הרב עקיבא משה סילבר

נראה דאין בזה חשש דהא מעיקר הדין הי’ מותר לאכול עם גבינה גם הלחם שנגע במאכלים אלו ממש, דאפי’ להרמ”א שמחמיר לכתחילה בדגים שעלו בקערה בנ”ט בר נ”ט [בריש סי’ צה דסתם כלים הם נקיים והמתבשל בהם פרוה הוא נ”ט בר נ”ט עי’ בש”ך שם סק”א], לא החמיר בלחם שנגע בדגים שעלו בקערה גם אם הכל חם.

והראיה לזה דהנה בדגים שעלו בקערה של בשר אין איסור לכתחילה להרמ”א אלא לבשלם בחלב אבל אין איסור לבשלם בלא בשר בכלי חולבת [עי’ רמ”א סי’ צה ס”ב ובהגהות רע”א מכת”י שם], וחזי’ מזה דטעם שלישי אינו נחשב כלומר דהטעם הזה היוצא מהמאכל שהוא נ”ט בר נ”ט לקדירה החולבת אינו נחשב.

וכן חזי’ שהקיל הפמ”ג בטעם שלישי של נ”ט בר נ”ט בר נ”ט אפי’ לכתחילה [פמ”ג סי’ צה סק”ט ובאו”ח סי’ תנב א”א סק”א, ועי’ שם סי’ תמז א”א סקל”ב, ועי’ גם בהגר”א או”ח סי’ תסז סי”ג] וא”כ בניד”ד לכאורה ג”כ א”צ להחמיר.

ואע”ג דבנ”ט בר נ”ט אין היתר אם עבר דרך אוכל [עי’ משב”ז סי’ צה סק”א] מ”מ כשעבר כבר דרך כלי הוקלש הטעם ואז במאכל האחרון כבר חשיב נ”ט בר נ”ט [עי’ הגהות אמרי ברוך לענין החו”ד ריש סי’ צה וברע”א על הפמ”ג סי’ קג סק”ו] ואז אפשר דגם לענין נ”ט בר נ”ט בר נ”ט מהני שעבר הטעם דרך עוד מאכל.

אם כי ב’ ראיות אלו הם הוכחה רק לדין לחם שנגע בו דבר רותח שהוא נ”ט בר נ”ט שמותר לאכלו בחלב, אבל כאן החשש הוא שמא התערב עם לחם דבר בעין של הנ”ט בר נ”ט שאין בלחם ס’ לבטלו ובכה”ג אם היה ידוע שנתערב יש לדון אם בזה היה מותר לאכול התערובת בחלב או לא.

וחשבתי דהנה בבהגר”א הנ”ל ובפמ”ג סי’ תמז הנ”ל לענין נ”ט בר נ”ט בר נ”ט מיירי באופן שלאחר שהי’ כאן נ”ט בר נ”ט הי’ בזה תערובת והנה זה מבואר בפוסקים דנ”ט בר נ”ט הוא בבליעה ולא בתערובת [עי’ ש”ך ריש סי’ צה] וממילא אולי כדי שלא לאפושי פלוגתא יש לומר דבג’ נותן טעם שרי גם אם השלישי הוא על ידי תערובת, וכעין דברי האחרונים הנ”ל דבג’ נותן טעם שרי גם אם עבר מאוכל לאוכל, וא”כ גם בנידון דידן עכ”פ לענין דיעבד אין להחמיר [כיון שיש גם צד דחשיב דיעבד אחר שכבר היה הלחם בזמן שאכל בדיעבד, וכן יש באחרונים שהחשיבו בדיעבד מאכל שכבר נתבשל בכלי בשרי לענין לבשלו לכתחילה אח”כ בכלי חלבי].

המקורות מסומנים בצבע.

מק״ט התשובה: 146401קישור ישיר: shchiche.com/146401

תקציר התשובה

נוצר בידי בינה מלאכותית, לפי בקשה

בינה מלאכותית

התשובה שלמעלה נכתבה ביד, בידי המשיב, והיא בלבד הקובעת. התקציר נוצר בידי בוט של בינה מלאכותית, שידוע כאינו דייקן: הוא עלול להשמיט הסתייגות, לייחס דין לצד הלא נכון או להפוך ספק לפסק. אין לסמוך עליו להלכה – רק לעזור להחליט אם לקרוא.

לתשובה הזו עדיין אין תקציר. בלחיצה הוא ייכתב עכשיו, וזה לוקח כמה שניות.

הערות והשגות

אין עדיין הערות לתשובה זו.

הוספת הערה

כתובת המייל לא תוצג באתר.

עוד תוכן שיעניין אותך

❓
⭐ פופולרי
עד מתי אפשר לומר ברכת לעולם יהא אדם👁 1,149
❓
⭐ פופולרי
מכתב תגובה בענין לבישת הבגדים, האם להקדים הכובע או החליפה👁 618
❓
⭐ פופולרי
כמה תשובות בפרשת תצוה👁 607
❓מהו המקור שהיו נשמת הגרים במעמד הר סיני❓
⭐ פופולרי
האם טוב ללמד לתלמיד שאינו הגון או לא👁 1,210   💬 1
האם בזמן בית המקדש השני היה מותר לשרוף שוטר מתיוון שבא לתפוס יהודי לשמד
🔥 פופולרי מאודהאם בזמן בית המקדש השני היה מותר לשרוף שוטר מתיוון שבא לתפוס יהודי לשמד👁 432
❓סנהדרין עח ע”ב
📈 מבוקש
סיר רותח המונח בשבת על גבי פלטה והוא מבושל כל צרכו (או מים שרתחו כל צרכן לפני שבת) האם מותר לקרבו אל מקור החום👁 1,345
❓שעה לפני שבת אשה הובהלה לביה"ח עקב חשש פיקו"ח ולא הדליקה נרות מחמת שהיתה בבדיקות רפואיות האם יש לקונסה להדליק בכל ימיה נר נוסף
📈 מבוקש
האם מותר להפיץ גליונות דברי תורה בחול המועד בדוא”ל ואם יש בזה משום דבר האבד👁 1,324
❓לפי מה שכתב בספר חסידים (אות תתשכח) שלפעמים נגזר על גויה להינשא ליהודי ואם יזכה תתגייר ואם לא יזכה ישאנה בגיותה האם במי שנשא גויה מותר להתפלל עליה שתמות כדי להצילו מאיסור❓שמות עדה או צילה האם אפשר לקרוא בהם ומי שנקראה כן אם יש צורך לשנות את השם💬2

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).