אה”ע סי’ כ ס”א ברמ”א ולכן כתב הרב בעה”ט הרבה דינים אימתי חייבים מיתה וכו’

עוד תוכן קשור:

1. מה הביאור בטעם מיתה שיש בשינה במנעלים הרי בכל שינה יש טעם מיתה אמנם גם בגמ’ בברכות נזכר ששינה הוא א’ בשישים במיתה אבל במנעלים נזכר יותר מזה (ביומא עח ע”ב), שהוא טעמא דמיתותא, הוא דרגא חמורה מזה. ויש להוסיף דגם מה שאמרו שהשינה הוא א’ מששים במיתה אין הכונה שהשינה נוטלת אחד מששים מכל אחד מהחילוקים והמאפיינים שיש בין אדם חי לאדם מת, אלא שיש כמה דברים […]...
2. תורם שהתחייב לתת סכום כסף אם ילמד הרב 5 שעות, וחלק מהזמן הרב ישב בבית הוראה והשיב שאלות בהלכה, האם נחשב שהרב למד בזמן זה או לא יעוי’ בגמ’ ברכות ו ע”א מהו דתימא דינא שלמא בעלמא הוא קמ”ל דינא נמי היינו תורה, ומבואר שלהשיב שאלות בהלכה הוא ג”כ בגדר תלמוד תורה. ויעוי’ בנפש החיים שער ד’ שכתב לענין הדבקות בזמן לימוד התורה דלפעמים שיצטרך בזמן הלימוד להרהר בטענת רמאי כמו בטענת מיגו דלכאורה סותר עניין הדבקות לפי ההבנה הפשטיית של זה […]...
3. האם כשאדם רוצה להיתדיין בב”ד אחר במקום שאינו זכאי לבחור הב”ד האם מוציאים נגדו כתב סירוב וא”כ איזה כתב מוציאים כנגדו אם שמתא או היתר לדון שלא בפניו או גם היתר ערכאות עי’ ב”ב קיב ע”ב ובתוס’ שם, ולמעשה פסק הרמ”א בסי’ כח שמקבלין עדות שלא בפני בע”ד באופן שאינו בא לב”ד שצריך לבוא, ועי”ש בנו”כ דטענת אנא לב”ד הגדול אזילנא לא שייכא האידנא דהרמ”א לשיטתו יד, א, ועי’ במאמרו של דודי שציינתי בתשובה בסמוך מה שהביא הרבה מ”מ בהך דינא דהרמ”א סי”ד דהאידנא לא שייך לטעון […]...
4. המנהג להכות על לבו בעל חטא האם הוא גם בהמשך ועל חטאים שאנו חייבים עליהם וכו’ המנהג ראיתי שנוהגים להכות על לבו גם בחלק זה, ואף שלא נזכרו שם שמות החטאים מ”מ נזכרו שם ענייני החטא והרי גם קודם לכן נזכרו ענייני חטאים שהם רק כוללים כגון ביודעים ובלא יודעים וכיו”ב. אולם בספר מנחת איש פי”ג סי”ג הביא ב’ מנהגים בזה, וכ”כ הגרח”ק (מחזור שיח שפתותינו יו”כ עמ’ פב) לגבי שאלה […]...
5. אימתי הביאו הכהנים פסחם בודאי שהיו חבורות של כהנים כדתנן אם חבורת כהנים יאכלו ובודאי שהיו גם חבורות מעורבות, דהרי לגבי עבדים עם נשים תנן שאסור ובכהנים ולויים לא הזכירו קפידא בזה, ואף דין בית אבות למשפחות הוא דין בפסח מצרים כמבואר במכילתא דרשב”י שמות יב לדעת רבנן פסח מצרים שכנו קרוב וכו’ עי”ש ובביאורי שם, ויש לציין דהמפרש […]...
6. רופא שאמר שיש לעובר דופק ושוב אמר שטעה ואין לעובר דופק ולכן יש להוציא העובר האם נאמן בדבריו האחרונים יכול לצאת מידי השאלה ע”י שישאל ב’ רופאים נוספים ויעשו על פיהם. מקורות: הדין כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד נחלקו הפוסקים בכמה מקומות אם אומרים דין זה, כגון בעדות פסולי עדות ובנאמנות שחוץ לב”ד, ובעדות של איסורין ובעדות שנאמן מדין שבידו, וי”א שבכל מקום אומרים, ואפי’ בנכרי המשיח לפי תומו נחלקו האחרונים אם אומרים […]...
7. האם ילדים חייבים בקידוש והבדלה קטן שהגיע לחינוך חייב בקידוש והבדלה. מקורות: לענין קידוש ראה בנו”כ ריש סי’ רעא ומשנ”ב סק”ב. ובראבי”ה ברכות סי’ סב הביא בשם הירושלמי ברכות פ”ג ה”ג וז”ל, א”ר אדא וחייבים בקידוש היום ובהבדלה בקידוש דכתיב זכור את יום השבת זוכרהו על היין בכניסתו לקדש על שולחנך אם כן מה ת”ל שמור את יום השבת שמרהו […]...
8. כלי חרסינה האם חייבים טבילה בברכה יטבלנו בלא ברכה. מקורות: הדין הוא שכלי חרס וכלי עץ אין טעונין טבילה, אולם כלי חרס המצופים בזכוכית צריכים טבילה להמחבר משמע שהוא טבילה בברכה ולהרמ”א בלי ברכה ויותר טוב להטבילו בברכה עם כלי אחר שחייב בברכה (ראה שם ראה יו”ד ריש סי’ קכ ובש”ך סק”ב וסק”ה). כלי פורצליין שהוא חרס המצופה בחומר המבוסס זכוכית, […]...
9. האם כהן יכול להטמאות לאביו שנחסר לו שן לאחר מיתה מותר. מקורות: יעוי’ בב”י ביו”ד סי’ שעג דיש אומרים שהחסרון הוא רק כדי שיחסר מן החי וימות, וי”א דאפי’ עצם כשעורה כיון שיש בו כדי להטמאות לו, ולא הובאה להדיא שם עוד דעה, וע’ בדעות הללו גם בחזו”א יו”ד סי’ רי סקט”ו ושה”ל ח”ג סי’ קסא סק”ג, אולם שן דאינו מהאיברים המטמאים כמבואר בראשונים (עי’ […]...